הכנסת תצביע על חוק עונש מאסר למי שהכחיש את טבח 7 באוקטובר 

ועדת החוקה אישרה אתמול (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר. מדובר בהצעה שיזם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) יחד עם קבוצת ח"כים נוספת מהקואליציה ומהאופוזיציה. לפי ההצעה, יוטל עונש של חמש שנות מאסר על מי שמפרסם דברים המכחישים את הטבח או ממעיטים את ממדיהם. כמו כן, מוצע לקבוע עבירה של חמש שנים על המפרסם דברים של שבח, אהדה או הזדהות לאותם מעשים.

אך בהצעת החוק עולים סימני שאלה, בהם אם הכלי הפלילי הוא המתאים לטיפול בהכחשת הטבח ולא פעולות הסברה משמעותיות. כמו כן, ההצעה עלולה להיות מרחיקת לכת, בין היתר מבחינת הפגיעה העלולה להיות בחופש הביטוי וגם מבחינת הרחבת חוק המאבק בטרור ואי הכללת "המבחן ההסתברותי".

התבטאויות שייעשו מתוך ביקורת פוליטית או אקדמית עשויות להיכנס תחת הגדרת החוק, ויוכלו להוביל להעמדה לדין, גם אם לא הייתה כוונה להכחיש את האירועים. למשל תיאור מתקפת חמאס כתגובה לפעולות צה"ל או כתגובה למהלכים מדיניים קודמים של הממשלה – יוכלו להיתפס כהכחשה של מעשה הטבח עצמו או הצגתו כתגובה לגיטימית, וייתכן שזה ייכנס תחת הגדרת החוק. תיאור מחבלי הנוח'בה כלוחמי חופש ולא כמחבלים – יכולה גם להתפרש כדברי שבח או אהדה להם ולמעשיהם.

"המבחן ההסתברותי" בחוק המאבק בטרור בוחן האם קיימת אפשרות ממשית שהדברים יובילו למעשה טרור או אלימות וקביעת עבירה פלילית על פרסום דברי שבח. היעדרו של המבחן ההסתברותי בהצעה מביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הביטוי לבין הנזק שנגרם, מה שמקשה על ההצדקה להטלת אחריות פלילית על אדם.

ההצעה חוצת מחנות כאמור, ונתמכת על ידי הממשלה – שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) טען בזמן ההצבעה בקריאה טרומית כי הוא רצה שתהיה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך הייעוץ המשפטי לממשלה העביר לו נוסח לא מספק. "קיבלתי איזה מין נוסח של שורה, מין דרדל'ה כזה, שאפילו התביישתי לפרסם כתזכיר או להביא בפני הכנסת", אמר לוין במליאה. בינתיים ח"כ פורר יזם את הצעת החוק הפרטית בה לוין והממשלה תומכים, כאשר ההצעה תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית אם נציגי משרד המשפטים יסברו שיש צורך בכך.

איך נכון להילחם בשקר?

בוועדת החוקה התקיימו שלושה דיוני הכנה לקריאה ראשונה על ההצעה, גורמי המשפט – הייעוץ המשפטי של הוועדה, נציגי משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית, הצביעו על מספר בעיות.

הייעוץ המשפטי מטעם הוועדה פרסם מסמך בנושא, לפיו קיימים קשיים שונים בקביעת עבירות פליליות בנוסח ההצעה. בהם החשש שהפללת פרסומים המכחישים את הטבח עלולה לגרום נזק למאבק בהכחשה, משום שהדבר ייראה כניסיון השתקה ומניעת דיון בנושא, "במקום להתמודד עם תופעה שלילית זו בדרך של הפצת האמת – הסברה, הפצת מידע וסרטונים בידי גורמי ההסברה, ובמקרים המתאימים – פנייה להסרת תכנים מכחישים מהאינטרנט".

טענה נוספת עוסקת בכך שההצעה עלולה להפליל אנשים על בסיס מחשבותיהם ולא על בסיס מעשיהם, וכי יתכן שבשל חוסר ידיעה או חשיפה לפייק ניוז, אנשים "תמימים" יופללו לפי הגדרות ההצעה, ולא אלה המפיצים בכוונה מידע שקרי או אוהד לטבח.

יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הסביר בדיון כי "בהרבה מאוד מקרים הכחשת הטבח אינה תמימה, לא נועדה לצורך העלאת שאלות 'נאיבית', אלא יכולה להיות אינדיקציה להסתה לטרור, עם זאת, עולה שאלה יסודית לגבי המורכבות בעבירות ביטוי בכלל ובפרט בעבירות שעוסקות בניסיון להילחם בשקר, ושלא נועדו להתמודד עם נזקים ספציפיים של טרור או אלימות. בדרך כלל ההתמודדות עם שקר היא באמצעות הפצת האמת ולא באמצעות איסורים פליליים". עו"ד בליי הוסיף כי "עולה השאלה האם הפללה של מי שמשקר ומכחיש את הטבח לא תפעל לרעת המאבק בשקר, תחזק נרטיב שאנחנו לא מתמודדים עם השקר באמצעות האמת אלא מפלילים אותו, ותיצור 'קדושים מעונים'".

יועמ"ש הוועדה וגם נציגת משרד המשפטים התייחסו לשאלת העיתוי – "ההליכים הפליליים נגד המחבלים של 7 באוקטובר לא התקדמו, ועולה חשש שבמקום שהראיות למעשים הנוראיים שנעשו יובאו במשפט פלילי נגד המבצעים על רצח או אונס, הם יצטרכו 'להיחשף' במשפט בצורה עקיפה במשפט על הכחשת הטבח כשנצטרך להוכיח את קיומו או מימדיו בשביל להרשיע בעבירת ההכחשה", אמר יועמ"ש הוועדה.

לילך וגנר, נציגת משרד המשפטים, טענה כי: "אדם יועמד לדין על הכחשת הטבח והוא יטען שהטבח לא התרחש. במסגרת המשפט שלו, בטרם הוגש אפילו כתב אישום אחד והחקירות כרגע הן לא חקירות שחומר החקירה הועבר לסנגורים, אנחנו עדיין לא במצב שעוד פעם הוגשו חומרי חקירה לבית משפט, אנחנו בכלל לא במצב הזה". וגנר הוסיפה כי "מדינת ישראל תצטרך להוכיח כטענת נגד את קיומו של הטבח. אנחנו לא רוצים להגיע לסיטואציה הזאת".

חופש הביטוי עומד למבחן

ההצעה מצטרפת לשורה של הצעות חוק הנוגעות בהפרת זכויות שונות, בהן חופש הביטוי, וכן בשורה של הצעות חוק העוסקות בטרור. כך למשל – חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) ועמית הלוי (הליכוד), שאושר בשבוע שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית. לפיו, שר החינוך יוכל להורות על שלילת תמיכה בתקציב של מוסד חינוך, אם הוכח באופן שמניח את דעתו כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור והנהלת המוסד החינוכי ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם של מעשים אלה.

גורמים משפטיים העלו קשיים חוקתיים לגבי החוק במהלך הדיונים עליו בוועדת החינוך של הכנסת. עו"ד עידית ריס, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמרה באחד הדיונים כי "הטלת סנקציה כל כך משמעותית בגלל מעשה של הזדהות או ביטוי, היא לא פשוטה מבחינה חוקתית". גם עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים אמרה כי נוסח ההצעה "לא עומד באמות מידה חוקתיות. בהצעת החוק ישנם הסדרים שיוצרים מנגנון שעלול לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק, וההצעות שלנו לאיזון נשמעו בדיונים אך לא התקבלו".

גם תיקון חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), שנידון גם הוא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, עוסק בדומה להצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר בהרחבה של החקיקה הקיימת ובביטול "המבחן ההסתברותי". מדובר בארבע הצעות חוק שמוזגו ונועדו לתקן את עבירת ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור על ידי הרחבה משמעותית של עבירת פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, כך שתחול גם על מי שמפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצעו רצח בפעולת טרור. בנוסף, ביטול "המבחן ההסתברותי" הנדרש כיום בעבירה, שבוחן בין היתר האם אותה התבטאות עלולה באמת להוביל לכדי מעשה טרור.

בסיום הדיון יו"ר הוועדה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שגם חתום על ההצעה, העלה אותה להצבעה. כל חברי הוועדה שנכחו תמכו בה: היוזם – ח"כ פורר וח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי).