שיסוי על ספידים: הצעת חוק תאפשר לאזרחים לתבוע מפגינים

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) הגיש לאחרונה הצעת חוק חדשה שעשויה להגביל את חופש המחאה ולעקוף את הפרקליטות בהעמדה לדין פלילי בגין הפגנות וחסימות כבישים. לפי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגשת קובלנה בעבירות הקשורות לסדר הציבורי), אזרחים יוכלו להגיש קובלנה לבית המשפט בעבירות ספציפיות הקשורות להבעת מחאה, כמו הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות, מעשי המרדה, פרסומי המרדה, התנהגות פסולה במקום ציבורי וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. 

הצעת החוק הופכת למעשה את נושא הפרות הסדר במסגרת הפגנות לעניין אישי של אזרח אחד כנגד אזרח אחר. קובלנה פלילית נועדה לשמש את הציבור בעבירות פליליות שנוגעות ליחסים בין אזרחים, כמו למשל בנושא עבירות לשון הרע, שבהם פרסום של אדם פוגע אישית בשמו הטוב של אחר. הגשת קובלנה מתאפשרת ברשימה מצומצמת של עבירות, שבהן אין עניין ציבורי כללי, והיא מתבצעת ללא הליך מסודר של גביית עדות, מסירת חומרי חקירה, או הפעלת שיקול דעת של המשטרה והפרקליטות.

•  "עוקפת את בית המשפט": החוק שיאפשר למשטרה להרחיק מפגינים לשלושה חודשים
• רוגלות על הטלפונים שלכם: הממשלה מקדמת שינויים בחוק האזנות סתר
• שנה ל-7 באוקטובר בכנסת: "הבנו שאין מדינה – יש רק אותנו האזרחים"

בניגוד למרבית העבירות הפליליות, בהן המאשימה היא המדינה והגוף המגיש את כתב האישום ומנהל את התביעה הוא הפרקליטות – בהליך של קובלנה פלילית המאשים הוא כל אזרח או אזרחית, כשהדיון מתקיים בבית משפט השלום. עד עתה, רשימת העבירות בהן התאפשר לאזרחים להגיש קובלנה, לא כללה עבירות חופש הביטוי או הפרות סדר, בהן יש בפירוש עניין לציבור.

אזרחים העשויים להיות מושפעים ישירות מהצעת החוק הן המפגינים נגד הממשלה, ביניהם משפחות החטופים המוחה מדי שבוע ברחבי הארץ. אך לא רק הם: גם מחאות החברה החרדית, בהן ישנה גם קריאה להשתמטות וגם חסימות כבישים נרחבות, יהפכו לחלק מכללי המשחק החדשים, בהם אזרחים יוכלו להגיש קובלנות אחד כנגד השני והפרות הסדר במסגרת ההפגנות יהפכו לעניין אישי. 

כך למשל, אזרח שלא יכול היה להגיע לבית חולים בגלל חסימת כבישים, יוכל להביא בני משפחות חטופים שירדו לאיילון ישירות לבית משפט השלום. או לחילופין, תושבת ירושלים שפספסה מבחן באוניברסיטה בגלל מחאת ענק של הציבור החרדי נגד הגיוס, תוכל לצלמם ולהאשים אותם באופן פרטני בבית משפט השלום.

בדברי ההסבר של החוק נכתב בפירוש כי פעולות מחאתיות שמפרות את הסדר הציבורי אינן צריכות עוד לחסות תחת חופש הביטוי: "מחאה שעוברת את הגבול כדי הפרת הסדר הציבורי איננה נמצאת בגדרי חופש הביטוי, אלא מהווה עבירה פלילית על כל השלכותיה. מתן האפשרות לציבור להגיש קובלנה בעניינים אלה יצמצם את הפגיעה בסדר הציבורי ואת ביצוען של עבירות פליליות בתחום".

כיום, בעבירות הקשורות לחופש הביטוי, כמו חלק מהעבירות שמוצע להוסיף לחוק סדר הדין הפלילי, נדרש אישור הפרקליטות או היועמ"שית כדי להגיש כתבי אישום שיאשרו זאת, רק אם מדובר במקרים ברף הגבוה של העבירה. אישור הצעת החוק ימנע משני הגופים להוות חסם בפני ענישת מפגינים.

"בקובלנה פרטית האינטרס האישי של הקובל להגשת הקובלנה יכול להיות מונע מרגשי נקם, על מנת להציק לנאשם, להטרידו ולאיים עליו"

מתוך דברי השופט יצחק עמית בפסק דין בעליון

מ"מ נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אף התייחס לבעייתיות בהליך הקובלנה הפלילית בעבר (בג"ץ 1322/22 כהן נ' כהן) ואמר בפסק הדין כי "בעוד שבהליך פלילי רגיל, הזכות להניע את ההליך מסורה לתביעה הכללית, שעומדת לה חזקת ההגינות, המקצועיות והיעדר מניעים זרים, הרי שבקובלנה פרטית האינטרס האישי של הקובל להגשת הקובלנה יכול להיות מונע מרגשי נקם, על מנת להציק לנאשם, להטרידו ולאיים עליו ובכך להביא להליך סרק, המשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק".

עוד הוסיף, כי "כתב אישום מוגש ע"י המדינה לאחר שעבר כמה מסננות של בקרה ופיקוח, ולאחר בדיקת העובדות באופן אובייקטיבי ע"י חוקרי המשטרה והתביעה המשטרתית או הפרקליטות. לא כך בהליכי קובלנה פלילית, שאז המושכות מופקדות בידיו של אדם או גורם פרטי, שהוא גם החוקר וגם התובע. הקובל אינו כפוף לביקורת ולבקרה, מניעיו עלולים להיות פסולים, והקובלנה הפלילית היא כלי עוצמתי שניתן להשתמש בו לרדיפה ולהתנכלות".

השלכה נוספת של החוק, היא צפי לעומס גדול מאוד על בתי משפט השלום בעקבות הקובלנות הפליליות. בהצעה דווקא נכתב כי המטרה "להקל על העומס המוטל על רשויות אכיפת החוק המתעכבות לעתים בהגשת כתבי אישום, בכך שהיא מוסיפה עבירות נוספות שיהיה ניתן להגיש בהן קובלנה לבית המשפט". אך בפועל, בתי משפט השלום עלולים להיות מוצפים בקובלנות, אותן יצטרכו לסנן ולהביא להעמדה לדין.

ח"כ בוארון הגיש בעבר מספר הצעות בעלות השלכות חריגות על הדמוקרטיה, בהן הצעת חוק שעשויה לעלול מחר למליאה ועלולה לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי

ח"כ בוארון הגיש בעבר מספר הצעות בעלות השלכות חריגות על הדמוקרטיה, בהן הצעת חוק שעשויה לעלול מחר למליאה ועלולה לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי. לפי ההצעה, תקציב תאגיד השידור הישראלי ייכנס לתקציב המדינה ויצטרך להיות מאושר מחדש כל שנה ע"י הממשלה, כך שהממשלה תוכל לקבוע את גובה התקציב וגם לקצץ אותו במידת הצורך. בכך תתערער עצמאות תאגיד השידור ועלולה להיווצר תלות הרסנית בפוליטיקאים.

הצעה נוספת של בוארון, ביקשה להשית שלוש שנות מאסר לפקידי ציבור שישקרו בפני הוועדות. ההצעה נעצרה מאז. הצעת חוק אחרת ביקשה לאפשר לראש הממשלה לשלוט במינוי נציב שירות המדינה, ובינתיים לא התקדמה.