ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

 "עוקפת את בית המשפט": החוק שיאפשר למשטרה להרחיק מפגינים לשלושה חודשים

הכנסת דנה השבוע בהצעת חוק שתאפשר לקציני משטרה להרחיק חשודים בעבירות שונות ל-90 יום מכל מקום בארץ, בניגוד ל-15 ימים כיום. ארגוני זכויות אזרח ומשפטנים מזהירים כי החוק "נתפר" למשתתפי המחאות: "המשטרה מדביקה חשד בעבירות חמורות, כמעט לכל המפגינים מודבקת עבירה של תקיפת שוטר"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שוטרים חוסמים מפגינים בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בחסות המלחמה מקודמת הצעת חוק המבקשת להרחיב את הסמכויות הנתונות למשטרה להטיל מגבלות קיצוניות על עצורים כתנאי לשחרורם ממעצר. הצעת החוק ״סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)״ של חבר הכנסת אליהו רביבו (הליכוד) תאפשר לקצין משטרה להרחיק חשוד ל-90 יום מכל מקום שיבחר במקום 15 ימים כפי שמורה החוק כיום, ולקבוע מעצר בית ל-15 ימים במקום חמישה ימים כיום. החוק הגיע אתמול (רביעי) לדיון בוועדה לביטחון לאומי לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בהצעה מוצע להרחיב את סמכותו של קצין ממונה לקבוע תנאים לשחרור בערבות של עצורים, באמצעות הארכת תקופות הזמן לקביעת תנאים שונים ובהם: איסור הכניסה לאזור גאוגרפי, ליישוב או למקום בארץ, קיום קשר או פגישה, חובת שהייה באזור גאוגרפי וחובת שהייה במקום מגורים.

״ההצעה הזו מייצרת מסלול ענישה לא דרך בתי המשפט והיא מעניקה סמכויות דרמטיות לקציני משטרה. מקומו של החוק המוצע הוא לא בשיטה דמוקרטית״, אמר בדיון חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) והתייחס לחשש שהושמע מפי חברי כנסת ואנשים מחאה רבים שהתיקון לחוק נועד להקנות למשטרה כלים לדכא את המחאה.

 ״החטא הכי גדול זה הניתוק של ההצעה מהמציאות בשטח, אני מסתובב בתחנות המשטרה ואני רואה איך המשטרה מדביקה למפגינים עבירות הקשורות בחופש המחאה ובאופן מכוון מדביקה עבירות או חשד בעבירות חמורות. פעם אחר פעם החשדות האלו נזרקים מאולמות בתי המשפט. מספר האנשים שנעצרים הוא זעום אבל כמעט לכל המפגינים מודבקת עבירה של תקיפת שוטר, ברוב המקרים בתי המשפט אומרים שאין חצי ראייה לדבר הזה", אמר ח"כ קריב.

עימותים בין משטרה למפגינים בירושלים (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

לפי ח״כ רביבו, מטרתה של ההצעה היא להקנות למשטרה כלים למלחמה בפשיעה ולכן לטענתו הוחרגו עבירות הקשורות לחופש המחאה. אלא שבמהלך הדיון נחשף שעבירות רבות במדרג קל ובינוני לא הוחרגו, וכן עבירות נוספות שהמשטרה נוטה לייחס למפגינים גם לא הוחרגו. כך שלמשטרת ישראל לא תהיה בעיה להשתמש בחוק לרעה כדי להתעמר במפגינים.

״פגיעה קיצונית באזרחים״

״החוק לא ישיג את מטרתו המוצהרת שהיא הפחתת הפשיעה בישראל, וביתר שאת את הפשיעה החמורה״, נכתב בנייר עמדה של הסנגוריה הציבורית, ״אדרבא, הצעת החוק תביא לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה בגין עבירות בדרגת חומרה נמוכה עד בינונית, יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף לא יוגש נגדם כתב אישום״.

 ״גם העובדה כי מהצעת החוק הוחרגו חלק מהעבירות שעוסקות בחופש הביטוי אינה מספיקה״, כתבו באגודה לזכויות האזרח, ״זאת משום שקיימות עבירות רבות אחרות שהמשטרה עושה בהן שימוש כנגד מפגינים, ובין היתר, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ועוד״.

״אמנם מדובר על החרגת העבירות הקשורות בהפגנות, אולם המלה 'הפגנה' כלל אינה מופיעה בחוק העונשין, כך שהדבר נתון לפרשנות של קצין משטרה שצריך להחליט על התנאים המגבילים המורחבים מושא הצעת החוק״, אמר עורך הדין רן תגר ממערך העצורים שמספק הגנה משפטית ותמיכה למפגינים. לדבריו, הצעת החוק עמומה ולדעתו לא בכדי, ״כך יוכל לומר קצין משטרה, כי עבירה מסוג X בה חשוד העצור, כלל אינה משתייכת לתחום ההפגנות, ולכן אינה מוחרגת ומשכך זכותו להרחיק את אותו מפגין לפרק זמן דרקוני של 90 ימים, והרי מדובר בשלב הראשוני ביותר של תיק פלילי, כאשר הרף הראייתי הוא ׳חשד סביר׳ בלבד, ולרוב מבוסס על דוח פעולה של שוטר ולא מעבר לכך, ללא ראיות אובייקטיביות כמו מצלמות וכו'״.

קריב בדיון בכנסת, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד תגר מביא כדוגמא את עבירת הצתה שאינה מוחרגת בחוק, עבירה שחוזרת על עצמה בהפגנות רבות, ״המשטרה רואה צל הרים כהרים, ומעצר ללילה של לקוחות ׳מערך עוטף העצורים׳ בחשד להצתה, עם בקשה להארכת מעצר בבית המשפט – מסתיים בדיון באותו יום בשחרור, עררים של המשטרה למחוזי נדחים בסיטונאות, כאשר בהמשך, במקרים רבים כלל לא מוגש כתב אישום. כך שהגבלה כה דרמטית על תנועתו של חשוד, או מניעה של זכות בסיסית כמו חופש הביטוי וההפגנה רק לפי החלטת קצין ממונה – בעייתית מאוד, ואין לה מקום״.

תנאים מגבילים בכפייה

לטענת מציע החוק ח"כ רביבו, נוסח החוק הוצע על בסיס מסקנות הביניים של דוח ועדת דותן שעסק בהתמודדות עם ריבוי המעצרים הקצרים על ידי המשטרה ובהליכי שחרור יעילים יותר. ״בניגוד לכותרת של הצעת החוק לפיה מדובר ב'נוסח מוצע על בסיס מסקנות הביניים של ועדת דותן', הרי שסעיף 3 להצעת החוק מנוגד להמלצות ועדת דותן״, מסרו מהאגודה לזכויות האזרח. 

״דוח הוועדה מתייחס להצעות שעלו מצד המשטרה להרחיב את סמכויות השחרור בערובה שבידיה, אלא שהוועדה לא אימצה הצעה זו והדגישה את החשש מפני הרחבת סמכויות השחרור המוקנות לקצין המשטרה. בדוח מובהר כי הארכת משך תנאי השחרור שמוסמכת המשטרה לקבוע תתאפשר רק במקרה של הסכמת החשוד. לעומת זאת, הצעת החוק מאפשרת לקצין משטרה לכפות על חשוד את שחרורו בתנאים מגבילים וחמורים על אף התנגדותו״.

לפי הסנגוריה הציבורית ביטול דרישת ההסכמה עשוי ליצור מצב בו ״יוטלו על החשוד תנאי שחרור למרות שהוא כלל אינו יכול לעמוד בהם, דבר שיציב אותו בפני סיכון כי ייעצר מחדש בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית. מצב זה ביקש המחוקק למנוע בנוסח החוק הקיים שמאפשר לחשוד את הבחירה בין הסכמה לתנאים לבין מעצר והבאה בפני שופט״.

״קצין משטרה יוכל לומר כי עבירה מסוג X בה חשוד העצור, כלל אינה משתייכת לתחום ההפגנות, ולכן אינה מוחרגת ומשכך זכותו להרחיק את אותו מפגין לפרק זמן דרקוני של 90 ימים״

עורך הדין רן תגר בדיון בכנסת

ח״כ קריב הוסיף שהחקיקה ״מייצרת מסלול ענישה לא דרך בית המשפט ומעניקה סמכויות דרמטיות לקציני משטרה. בנוסף, החוק עושה מעשה נבלה חקיקתי מכיוון שהוא לוקח חלקים מסוימים מדוח דותן ושם בצד את כל מערכת האיזונים והבלמים".

פרופ' חגית לרנאו מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה טוענת שהחוק מייצר מצב ש״ההליך הוא העונש: ענישה מנהלית ללא כתב אישום וללא ביקורת שיפוטית מספיקה״. היא טוענת שמדובר בהגבלות קשות שהמשמעות שלהן עלולה לפגוע ביכולת של אדם לעבוד, ללמוד ואף להרחיקו מבית או עיר מגוריו ״וכל זאת כאשר נגד אותו אדם יש בשלב זה חשדות ראשוניים בלבד, אשר ברוב המקרים לא יגובשו כדי כתב אישום״. היא טוענת שהסמכויות הללו ניתנות לקצין משטרה שאינו עבר הכשרה משפטית ומקצועית מצב שלדבריה עלול לפגוע בחירויות הפרט. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

2 תגובות

  1. זה מחטף מלחמה בהפיכה משטרית, לחרדים שמפירי חוק בכבישים לא ירחיקו ל 3 חודשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.