ח"כ שמחה רוטמן: "מדינת ישראל בפועל מפרה חוק"

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודה היום (שני) בדיון על הצעת החוק למניעת מימון ההגנה של חשודים ונאשמים בעבירות טרור כי בפועל, מדינת ישראל מפרה את החוק הקיים בנושא. "כרגע שכרם (של הסנגורים, ש.ב) לא משולם כי השרים לא מוכנים לממן טרור ולכן מדינת ישראל בפועל מפרה את החוק", אמר בתום הדיון. הצעת החוק בנושא צפויה לעלות מחר לדיון חסוי נוסף לקראת אישורה לקריאה שנייה ושלישית. גורמי מקצוע שונים, ביניהם משרד המשפטים והסנגוריה הציבורית, הזהירו מפני ביקורת בינלאומית במידה שהחוק יאושר בנוסחו הנוכחי.

• "תקדים מסוכן": אושרה לקריאה ראשונה הצעה שתמנע מימון לייצוג משפטי מנאשמים בטרור
• סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה
• על הכוונת של הקואליציה: המשך הרפורמה המשפטית ובליץ חקיקה נגד טרור

מדובר בהצעה של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יונתן מישרקי (ש"ס), צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יעקב אשר (דגל התורה), מתן כהנא (המחנה הממלכתי), חנוך מילביצקי (ליכוד) ויולי אדלשטיין (ליכוד). ההצעה עברה מספר גלגולים בחודשים האחרונים – בנוסח הראשוני שלה מדצמבר 23' נכתב כי היא באה למנוע חוסר נוחות של עורכי הדין בסנגוריה הציבורית שנדרשים לייצג רוצחי חמאס, והוצע לקבוע כי אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל לא יוכלו להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית.

במהלך הדיון הקודם בנושא, רוטמן ביקש להרחיב את ההצעה ולקבוע כי כל מי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור, לא תחול חובה למנות לו סניגור מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, מכוח החסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי) או מכוח כל חוק שהוא המחייב מינוי סנגור. אם בכל זאת בית המשפט ימצא לנכון למנות לו סניגור – שכר הסניגור ישולם מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית.

כעת, אחרי שאושרה ההצעה בקריאה ראשונה, נותרו סימני שאלה רבים שנוגעים ליישומה של ההצעה ולרוחב היריעה שתכסה. היועץ המשפטי לוועדת החוקה, גור בליי, התייחס אליהם בדיון. "בהתחלה זה (הצעת החוק, ש.ב) עסק במחבלים מהטבח והתרחב לכל מי שאינו תושב או אזרח שנחשד בביצוע מעשה טרור. האם צריך למקד את זה ב-7 באוקטובר בשל ייחודיות האירוע או האם יש מקום להרחיב? ואם כן אז למה דווקא בפרמטרים האלה?".

נוסף על כך, על פי נוסח ההצעה הנוכחי, מניעת מימון הייצוג תתבצע גם אם אותו חשוד / נאשם מקבל בפועל כספים מהרשות לשם הגנתו וגם אם לא. בליי הסביר בדיון כי יש בכך חוסר הגיון. "זה יכול להיות מחר תייר שביצע מעשה טרור, שאינו קשור לרשות הפלסטינית בכלל, ועדיין הרשות תממן את הגנתו לפי החוק שאתם מציעים", אמר לחברי הכנסת.

נציג הסנגוריה הציבורית ישי שרון אמנם לא הביע התנגדות להצעה באופן כללי, אז הבהיר כי מדובר ב"סוגייה רגישה שמערבת את סדרי הדין ואת זכות הייצוג". הוא הוסיף כי על המחוקקים לדייק את נוסח ההצעה והבהיר כי לעמדתו יש להתמקד בעצורי ונאשמי הטבח, ולא להרחיב את החוק מעבר לכך.

נציגת משרד המשפטים בדיון אמרה כי "בנושא הבינלאומי, ההצעה מעלה מורכבויות משפטיות וייתכן שאף קשיים. ההסדר המבוקש עלול להעלות טענות להפרת המחויבויות של ישראל ולחשוף את המדינה לביקורת בינלאומית. הביקורת עלולה לעלות ככל שהגזרה מתרחבת". 

חברי הכנסת מהאופוזיציה בדיון, קרין אלהרר (יש עתיד), גלעד קריב (עבודה) ועופר כסיף (חד"ש) הביעו רמות שונות של התנגדות להצעה. אלהרר אמרה כי "לא שמעתי תשובות ברורות ממשרד המשפטים, מה ההשלכות של האירוע הזה. אף אחד לא רוצה לתת מימון למחבלים. אבל אני רוצה לדעת בפני מה ישראל עומדת במידה וההצעה תעבור".

קריב אמר באופן מפורש כי הוא מתנגד להצעת החוק וכי יצביע נגדה. "זה חוק גרוע שלוקח סנטימנט מובן ובריא שמפעם בלב כולנו – אף אחד לא רוצה לראות את כספי משלם המסים להגנה על אדם ללא צלם אנוש שהשתתף בטבח", אמר. "אבל תפקידו של בית המחוקקים לחשוב באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות – מדינה מתוקנת דואגת להגנה ראויה משפטית. זה אחד הדברים שמבדילים בינינו לבין אותם חיות".

כסיף הקביל את המקרה למימון ההגנה המשפטית של הצורר אדולף אייכמן. "מי שהתנגד למימון היה שמואל מיקוניס מהמפלגה שלי ואני חושב שהוא טעה", אמר בדיון. "מי שביקר אותו היה שר המשפטים דאז פנחס רוזן. בינואר 61 אמר: 'יש לנו עניין ציבורי שלאייכמן תהיה סנגוריה מלאה'". 

"בספר ידוע שכתבה נעמי קליין, 'דוקטרינת ההלם', היא מתארת איך משתמשים משטרים שונים בכל רחבי העולם באסונות כדי לקדם אג'נדה פוליטית, בדרך כלל ימנית קיצונית", הוסיף כסיף. "צונאמי החקיקה הפשיסטית, הדיקטטורית, האלימה, הביריונית, מדכאת המיעוטים – הכל נעשה תחת האמתלה של הטבח הנפשע של 7 באוקטובר. מי שביצע את הטבח הוא פושע שחייב לתת את הדין. אבל מה שעושה הקואליציה הזאת, בתמיכה של חלקים מהאופוזיציה, זה להשתמש באסון הזה בצורה צינית ובמושג טרור באופן שקרי כדי לחסל את שרידי הזכויות שעוד יש פה. החוק הזה הוא עוד נדבך בדבר הזה. כולי תקווה שהפעם כל האופוזיציה לא תעמוד מנגד".