ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת הפנים של הכנסת אישרה אתמול (שני) לקריאה ראשונה תיקון לחוק הכניסה לישראל שלפיו לא תינתן אשרה או רישיון ישיבה לאזרח חוץ שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין במדינת חוץ או בבית דין בינלאומי של אזרחים ישראלים, בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצה"ל או באחת מזרועות הביטחון. עוד כולל החוק סעיף שלפיו לא תינתן אשרה או רישיון ישיבה למי שפרסם דברי הכחשת שואה.
במהלך הדיון הציע יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), כי בדיוני ההכנה של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית תשקול הוועדה להוסיף סעיף על פיו לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה למי שיכחיש את אירועי השבעה באוקטובר. בתום ההצבעה, בה השתתף ח"כ אלקין בלבד, ההצעה אושרה.
התיקון לחוק מצטרף להגבלה קיימת על כניסת או שהיית פעילים הקוראים או פועלים מטעם ארגון הקורא להטלת חרם על ישראל. במהלך הדיון אמר אלקין כי "לגבי איסור כניסה של אזרח ישראלי אני לא יכול לעשות כלום, זו סוגיה הרבה יותר מורכבת". "אולי ביום אחר", הציע יו"ר הוועדה אשר.
לטענת אלקין, "המצב החוקי הקיים היום לא הספיק להתמודדות עם פעולות נוספות שמבצעים גורמים עוינים ולכן נדרש התיקון לחוק. הצעת החוק שאושרה בוועדה קובעת כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה בישראל נוסף על קריאה לחרם".
נציגת הייעוץ המשפטי של משרד הפנים בדיון, עו"ד תהילה פרימן, העלתה שאלה בדבר חשש שהצעת החוק תצמצם את שיקול הדעת בנוגע למקרים אחרים, שאינם מוזכרים ספציפית בהוראת החוק. לפי המצב הקיים לשר הפנים שמור חופש פעולה בנוגע למתן אשרות, והחשש עלה בנוגע לנוסח הסופי של ההצעה שעשוי לחייב את השר לפעול מתוך שיקול דעת מצומצם.
"הצעת החוק מבנה את שיקול הדעת של הפקידות, צעד אחד לפני השר", אמר יו"ר הוועדה אשר. פרימן אמרה כי "יש חשש שהצעת חוק שבאה להתוות שיקול דעת תביא בסוף לצמצום שיקול הדעת, כי סעיף ספציפי גובר על שיקול דעת כללי". על כך ענה לה היועץ המשפטי של הוועדה תומר רוזנר: "זה לא חשש, זו המטרה של הצעת החוק. המטרה היא לצמצם את שיקול הדעת של שר הפנים".
כשהגיע תורו של נציג משרד המשפטים נדב גולני להציג את עמדת המשרד על ההצעה הוא השיב כי "השיח הבין ממשלתי לא הסתיים", וכי "נגבש את העמדה שלנו בהמשך". וכך אושר החוק ללא כל הצגת עמדה של המשרד. רוזנר מתח על כך ביקורת ואמר כי "התופעה הזאת חוזרת בכנסת בזמן האחרון בצורה שיטתית – זה הפך לשיטה. ההצעה הזו אושרה לפני חודשים בוועדת השרים. וכאשר נדרש תיאום בהחלטה של ועדת שרים – הוא פשוט לא מתבצע. ואומרים (במשרד המשפטים, י.ט) – אנחנו לא מוכנים. והתופעה הזאת לא נראית נכונה בלשון המעטה".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
למה זה עניין ל"שקוף" לעסוק בו?
אתם כן רוצים שאנשים כאלה יוכלו להכנס ולשהות בישראל?