חשיפה: מפעל נשר הפר את חובתו, סילמן ומשרדה נתנו יד חופשית

עבודה בעיניים (שורפות): מפעל המלט "נשר" הפר את תנאי היתר הפליטה בחסות המשרד להגנת הסביבה – כך נודע ל"שקוף". מדובר בדרישה להתקנת מוניטור לגילוי מתכות כבדות, ביניהן כספית, שהחשיפה להן עלולה לגרום לשורה של נזקים בריאותיים. הדרישה הושגה לאחר מאבק ציבורי סביב הזיהום הנפלט מהמפעל. יש לציין, כי המפעל כבר חטף קנס של שישה מיליון שקלים לאחר שפלט כספית החורגת מהכמות המותרת בחוק, ואף נחשד שהסתיר מהמערכות, מידע על פליטת כספית. 

• קבלו את הכתבות בוואטסאפ

התקנת המוניטור נועדה להגביר את הפיקוח על המפעל ולהגן על התושבים מפני סכנה לבריאותם. כעת מתברר, כי מועד ההתקנה שנקבע במעמד החתימה בין במדינה למפעל המלט, שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13 וחברת החדשות שלו, חלף לפני שנתיים. המשרד בהובלת השרה עידית סילמן והמנכ"ל אסף יזדי (ולפניו גיא סמט) העלים עין וכעת מתברר כי גם מתעתד לאפשר לנשר להוביל מהלך שעלול ולרכך את ההיתר ובכך לבטל חלק מהישגי התושבים.

פלסטיק שרוף לריאות

בחודש יוני לפני כשנתיים וחצי מפעל המלט קיבל היתר פליטה חדש. מדובר ברישיון להפעיל מתקנים מזהמים, שמהווה הסכמה בין המדינה לבעל המפעל על הקווים האדומים שאסור לחצותם בתחום זיהום האוויר, במטרה להגן על בריאות תושבים ועל הסביבה. ההיתר והדיון הציבורי עליו, ניתן בתדירות נמוכה, פעם בשבע שנים, כאשר לאחרונה חקיקה חדשה שינתה את הדרישה לפעם ב-10 שנים, למורת רוחם של ארגוני הסביבה והתושבים.

כדי להנפיק היתר פליטה, המשרד מקיים דיונים ממושכים עם הנהלת המפעל, גורמי מקצוע, ארגוני סביבה וציבור, במטרה להבטיח תנאים משופרים ועמידה ברגולציה סביבתית. בין הדרישות שעלו במסגרת המשא ומתן, דרישה להתקין מוניטור לזיהוי מתכות ב-RDF. 

• חשד: "נשר" מחקה מידע על זיהום כספית מסוכן
• צעד חריג: המדינה מאיימת להשבית חלקים מ"נשר"
• בלי פרוטוקול: הציבור למד על הפגישה של סילמן עם "נשר" מהסטורי

ההתעקשות הציבורית נבעה ממהלך חדש שעורר דאגה אמיתית: מעבר לאנרגיה המבוססת על שריפת פסולת. על פניו, זו בשורה חיובית בתחום האנרגיה הנקייה – דלק שמיוצר מפסולת, בעיקר פלסטיק, טקסטיל ונייר ומטרתו להפחית את השימוש בדלקים מזהמים אחרים ולתרום למחזור. מדובר במהלך שיתרום גם לתדמית המפעל, בהפיכתו למתקדם סביבתית אל מול משבר האקלים וסכנת פליטות הדלקים הפוסיליים על כדור הארץ.

אלא ששריפת פסולת היא בין הפתרונות השוניים במחלוקת ובטח שפחות יעילים, כמו שימוש חוזר והפחתה במקור. בנוסף, בתהליך השריפה נפלטים לאוויר שורה של מזהמים, כמו גם מתכות כבדות, שעלולות לפגוע בתושבים הגרים בסמוך. לכן, לתושבים ופעילי הסביבה הייתה דרישה ברורה – לדאוג שהמדינה תפקח והציבור ידע מה נפלט לאוויר בתהליך, על ידי התקנת מוניטור. במשרד להגנת הסביבה אישרו את סעיף המוניטור, ובהיתר הפליטה האחרון המפעל התחייב להתקין טכנולוגיה כזו חצי שנה מתום קבלת ההיתר ולהפעילו עד שנה מקבלת ההיתר. 

בדיקת "שקוף" מגלה כי למעשה הוא מעולם לא הותקן, בכך המפעל הפר את תנאי ההיתר. המשמעות היא עבירה על חוק אוויר נקי, שבצידה עונשים. אולם במשרד להגנת הסביבה לא רק שלא אכפו את ההפרה אלא ידעו על כך ומאפשרים זאת. לשיטתם, המפעל ביקש לשקול שוב את הדרישה, כלומר לפתוח את היתר הפליטה מחדש. "בימים אלו המשרד בוחן את הבקשה של המפעל ובהתאם להחלטה יעביר המשרד את הדרישה המעודכנת", השיבו במשרד. אלא שחלפו בינתיים שנתיים מאז פקע המועד ודבר לא נעשה. 

"הנושא מטריד שבעתיים כיוון שלנשר ולמשרד להגנת הסביבה יש כוונה להעלות את השימוש ב-RDF במפעל עם השנים בצורה משמעותית, כאשר אף אחד לא יודע מה תכולת המתכות בחומרי ההזנה השונים הנכנסים למפעל", הסביר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, שמלווה את מאבק התושבים.

"מצער לדעת שהמפעל לא עמד בתנאי ושהמשרד לא חייב אותו לעמוד בתנאי גם יותר משנה אחרי שנדרש לעשות כן. עוד יותר חמור שהמשרד לא פעל לאכוף את ההפרה של ההיתר ונמצא בדין ובדברים עם המפעל לביטול הדרישה". לדבריו, המשרד אישר לנשר להשתמש בפסולות מסוג RDF ובפסולות רעילות כחומר גלם, "ובשני המקרים יש פוטנציאל לפליטת מזהמים שונים וביניהם מתכות כבדות. על כן המשרד קבע תנאי בהיתר להתקין מוניטור לזיהוי מתכות", אמר.

"מצער לדעת שהמפעל לא עמד בתנאי ושהמשרד לא חייב אותו לעשות זאת יותר משנה אחרי שנדרש. עוד יותר חמור שהמשרד לא פעל לאכוף את ההפרה ונמצא בדין ובדברים עם המפעל לביטול הדרישה"

פפרופ' עדי וולפסון, מומחה ופעיל סביבה

למפעל היסטוריה של עבירות בכל הנוגע לפליטת כספית. בשנת 2019 נתגלו במערכות הניטור הרציף של המפעל חריגות מהערך הקבוע למזהמי כספית ותרכובותיה במספר במקרים שונים. בתום הליך אכיפה שארך כשלוש שנים, המפעל נקנס בכשישה מיליון שקלים. 

במסגרת הליך הערעור על הקנס שהגיש המפעל, פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ופרופסור לאפידמיולוגיה, פרסם חוות דעת שקבעה את הנזק האפשרי מחשיפה לכספית, כמו למשל פגיעה הורמונלית, נזק למערכת החיסון, פגיעה בעובר ובהתפתחות הילד, פגיעות בריאות, בכבד ובמקרים של הרעלה חמורה ואף מוות. לוין ציטט מחקר שנערך בשנים 2019-2020 באיטליה בקרב ילדים המתגוררים ולומדים באזור עירוני שחשוף לזיהום של מפעל מלט. במחקר נמצאה עדות ברורה להצטברות כספית בגופם של הילדים על סמך מדידות ריכוזים בציפורניי הילדים.

במפעל "נשר" סירבו להגיב.

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה פועל בהתאם לסמכותו ועל פי הוראות החוק בלבד, המשרד דוחה בתוקף הכפשות בדבר חוסר שקיפות ציבורי.

"מפעל נשר רמלה הגיש בקשה לעדכון היתר הפליטה באוגוסט 2022, בעקבותיה החל המשרד לבחון את הבקשה ואף נוסחה טיוטה ראשונית שהועברה למפעל. מאחר ומאז הגיש המפעל עוד מספר בקשות נוספות לעדכון ההיתר, החליטו גורמי המקצוע לבחון יחד את כלל הבקשות, אשר יגובשו לכדי עדכון טיוטת היתר שיכלול דרישות סביבתיות מחמירות ובמטרה לייצר היתר בראייה סביבתית כוללת. לכשיושלם ניסוח טיוטת עדכון ההיתר, הוא יועבר למפעל ויפורסם להערות הציבור כקבוע בחוק. בקשות המפעל לעדכון והחומרים שהוגשו לממונה מפורסמים באתר המשרד.

"דיגום תקופתי למתכות כבדות נעשה על פי דרישות ההיתר בארובות המפעל, במקביל המפעל מבצע בדיקות מעבדה ל RDF כדי לוודא שהרכבו עומד בתנאי ההיתר. לא היו חריגות במתכות הכבדות.

"רווח בר סמך הוא פרמטר מחויב מציאות בכל תהליך של מדידה. לא ניתן לפרסם תוצאות מדידה מבלי לציין את שגיאת המכשיר המבוטאת כרווח בר סמך. רווח בר-סמך אינו ייחודי בשימוש במדינת ישראל. התייחסות רווח בר-סמך ניתן למצוא במסמכי הייחוס האירופאים (Monitoring of Emissions to Air and Water from IED Installations ) כמו גם במסמך ההנחיות הגרמני T.A LUFT.

"עבור כספית, רווח בר הסמך – 40%, אומץ מהרגולציה הגרמנית למתקני שריפת פסולת. יצויין כי ערך זהה קבוע גם עבור מזהמים נוספים ובהם חומצה כלורית. רשימת החומרים ואחוזי אי ודאות (רווח בר סמך) לשיטות הדיגום השונות מפורסמות בנוהל ניטור רציף בארובה ובנוהל בדיקת מזהמים ארובה המפורסמים באתר המשרד".