מיהו הגורם האנונימי שמדליף מישיבות הקבינט?

בשבוע שעבר הבליחו לרגע למודעות הציבורית קבוצות ההודעות לעיתונות בווטסאפ שמנהלת לשכת רה"מ נתניהו. דוברו הטרי של נתניהו, עומר דוסטרי, סילק את הכתבת המדינית של חדשות 13, מוריה אסרף, מקבוצת העדכונים של הכתבים המדיניים, כנקמה על כך שחשפה כי הודעה ששלחה לשכת נתניהו בשם "גורם מעורה בפרטים", יצאה למעשה מלשכת נתניהו.

לא מדובר בגחמה של דובר צעיר אלא בהתנהלות עקבית של נתניהו. גם בעבר דובריו נקמו בעיתונאים שמתחו ביקורת על ראש הממשלה בכך שניתקו אותם מקבוצות העדכונים. לא מדובר גם בפעם הראשונה בה נחשף האופן העקבי בו נתניהו משתמש בחסות האנונימיות על מנת לייצר ספינים ומניפולציות. אולם כעת אנו חושפים כאן פן אחר של ההתנהלות התקשורתית של נתניהו: כזה שספק אם הוא חוקי, ולפי נתניהו עצמו – פוגע בביטחון המדינה.

דוברות משרד ראש הממשלה מנהלת מספר קבוצות עדכונים בווטסאפ בהן חברים עיתונאים, דוברים ובלוגרים. הקבוצות מחולקות לתחומי כיסוי (כתבים מדיניים, משטרה ומשפט, כלכלה וטכנולוגיה ועוד), כשלעיתים חברים בהן מאות אנשים. כך לדוגמה בקבוצת הכתבים המדיניים חברים כ-300 איש, המקבלים הודעות מטעם לשכת נתניהו ובשמו.

אלא שלצד קבוצת העדכונים הגדולה לכתבים המדיניים מפעילה לשכת נתניהו גם קבוצת ספינים. קבוצה מצומצמת, בת כ-15 כתבים, בה נשלחות ההודעות שהכתבים נדרשים לשייכן ל"גורם מדיני בכיר", "גורם המעורה בפרטים" או כינויים אנונימיים אחרים.

כך למשל משתמש נתניהו בחסות האנונימיות שמספקים לו הכתבים המדיניים, לצורך הקמפיין התקשורתי לטירפוד עסקת חטופים. עסקה כזו, שתביא להחזרת החטופים ברצועת עזה וסיום רשמי של השלב הנוכחי של המלחמה, מאיימת על שלמות הקואליציה, על עתידו הפוליטי של נתניהו וגם על חירותו במידה ולא יצליח לעצור את המשפט הפלילי נגדו.

בחסות האנונימיות

לדוגמה, ב-25 באוגוסט השתמש נתניהו בקבוצה על מנת לתקוף את צה"ל. דובר צה"ל דניאל הגרי הזכיר בהודעה שנתן את החזרת החטופים כמטרה המרכזית של המלחמה – ומיד התפרסמה בתקשורת הודעה שתקפה את הדובר: "הבחירה של דובר צה"ל להזכיר בהצהרתו הערב רק מטרת מלחמה אחת – תוך התעלמות מיתר מטרות המלחמה – היא בניגוד גמור להנחיות הדרג המדיני", פרסמו הכתבים המדיניים בשם "גורם מדיני", תוך שהם מסתירים מהציבור שקיבלו את ההודעה ישירות מדוברו של נתניהו.

דוגמה נוספת: ב-31 באוגוסט נשלחה לכתבים המדיניים הודעה שנועדה לחזק את הספין של נתניהו לפיו נוכחות צבאית בציר פילדלפי היא "סלע קיומנו" ותנאי הכרחי לעסקת חטופים. בחמאס הגיבו להחלטת הממשלה שכפה נתניהו על שר הביטחון גלנט, ואמרו כי "פירושה סגירת הדלת למשא ומתן באופן מלא" וכי האמת היא שנתניהו "מביע רצון לסגור את סבב המשא ומתן ולהמשיך במלחמה".

בתגובה, התפרסמה בתקשורת הישראלית הודעה המרמזת לשיתוף פעולה בין ארגון הטרור לבין מתנגדי הממשלה בישראל. הודעת חמאס, לשון הפרסום, נועדה "לעודד גורמים ישראליים להמשיך להפעיל לחץ על הממשלה".

הפרסום יוחס על-ידי העיתונאים ל"גורמים המעורים בפרטי המשא-ומתן בתגובה לטענות גורמי חמאס בתקשורת הערבית". בפועל, ההודעה נשלחה על-ידי דוברו של נתניהו, תחת ההוראה לצטט אותה בשם "גורמים המעורים בפרטי המשא-ומתן". נתניהו ידע כמובן באותה עת כי הוא חתם על הסכמתו לסגת מציר פילדלפי במסגרת העסקה.

חממה להדלפות מהקבינט

ההסתתרות מאחורי כינויים אנונימיים נועדה לייצר לנתניהו מרחב הכחשה שבתוכו יוכל לתקוף את יריביו ומתנגדיו ולשחרר הכפשות או שקרים שהוא אינו רוצה להיות חתום עליהם באופן רשמי. אולם בחסות האנונימיות ובעזרת הכתבים המדיניים המשתפים עימו פעולה, נתניהו עושה בקבוצה המצומצמת גם שימוש נוסף, בעייתי יותר, לבטח מבחינה ציבורית וייתכן שגם מבחינה חוקית.

הודעות שהגיעו לידי "העין השביעית" מעידות על כך שקבוצת הווטסאפ המצומצמת היא חממה להדלפות מישיבות הקבינט הביטחוני-מדיני, פורום שהדלפות ממנו אסורות על-פי חוק.

הדלפות הן נשמת-אפה של העיתונות, אולם במקרה הזה הצביעות זועקת לשמיים שכן נתניהו עצמו יצא בחודשים האחרונים במספר הכרזות נגד ההדלפות מהקבינט, תקף את הצנזורה הצבאית ואיים בבדיקות פוליגרף על שרים. זאת כשכל אותה העת, הוא עצמו מדליף מהישיבות הסודיות באופן עקבי ושיטתי.

כך למשל, ב-23 באוגוסט הציף נתניהו את סוגיית ההדלפות כשנזף בחברי הקבינט בזמן אחד הדיונים (נזיפה שהודלפה, כמובן, גם היא): "לאחרונה יש הרבה הדלפות, גם מהקבינט. זה לא יכול לקרות יותר". שבוע לאחר מכן, ב-30 באוגוסט, שוגרה מלשכת נתניהו הודעה בקבוצה המצומצמת תוך דרישה לשייכה ל"גורמים שנכחו בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני", ובה הדלפות נרחבות מדיוני הקבינט.

המטרה, שוב, היתה קידום קמפיין הטירפוד. ההודעה פירטה את חלוקת ההצבעות בקבינט על ההחלטה בנוגע לציר פילדלפי וסיפקה פרטים לגבי נספחי המפות שצורפו להחלטה, אמירות של שרי קבינט המשרתות את הקו שהוביל נתניהו בנוגע לשליטה בציר פילדלפי, וטענה מטעה לפיה "דרך הציר הוזרמו אמצעי-לחימה בהיקף עצום, ששימשו את ארגוני הטרור בעזה" (בפועל, מנהרות ההברחה סוכלו ומלכתחילה לא היו צינור ההתחמשות המרכזי של חמאס).

ההדלפה המשיכה ופירטה מתקפות של חברי הקבינט נגד צה"ל, בניסיון להטיל עליהם את האחריות הבלעדית להתחזקות החמאס, קונספציה מוצהרת של נתניהו עצמו ("גם לפני ההתנתקות, טענו גורמי ביטחון כי יידעו להתמודד עם הרקטה הראשונה, וזה לא קרה לאחר שחמאס החל להמטיר אש לעבר ישראל"). בהודעה נכלל גם מידע על החטופים שהוצג באופן מניפולטיבי: "רוב החטופים החללים נרצחו בחצי השנה הראשונה – בצמוד למתקפת חמאס – ולא בחודשים האחרונים".

דוגמה נוספת: ב-1 בספטמבר נשלחה לכתבים הודעה שאותה הורתה להם לשכת נתניהו לשייך ל"גורמים שנכחו בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני האחרון". הנושא, שוב: ספין ציר פילדלפי. "לגבי ציר פילדלפי, ראש המוסד תמך בדעת ראש הממשלה נתניהו שלפיה יש לדבוק בעמדה הישראלית שאושרה ושמקובלת לחלוטין על-ידי האמריקנים, ו'לא לזוז ממנה מילימטר'", נכתב בהודעה הכוללת הדלפות מדיוני הקבינט הביטחוני-מדיני, הדלפות שמשרתות את עמדת רה"מ נתניהו.

בפועל, יש לציין, ראש המוסד דווקא ציין כי אין בהחלטה שום היגיון, ואף היה מי שהעביר למתווכות, באישור ראש הממשלה, את המסר לפיו ישראל מוכנה לסגת מפילדלפי בשלב השני בעסקה, כפי שנחשף בכאן 11.

יממה לאחר ההדלפה מהקבינט המדיני-ביטחוני נשא נתניהו את "נאום פילדלפי", ההצהרה לעיתונות הארוכה ביותר מאז תחילת המלחמה, שהוקדשה למסכת שקרים ומניפולציות על מנת לטרפד כל אפשרות לעסקת חטופים. בשלב שאלות הכתבים נשאל ראש הממשלה על עמדות השרים המודלפות לתקשורת.  "ההדלפות מהקבינט זה שערורייה, זה לא בסדר שהצנזור נותן את זה, זה לא בסדר שאין חוק פוליגרף. זה לא קורה בשום מדינה מערבית בעולם", הגיב נתניהו.

בינואר השנה אכן הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כזו, דווקא על ידי חבר מפלגת יש-עתיד, ח"כ רון כץ. חתומים עליה חברי כנסת מהליכוד, ביניהם ח"כ בועז ביסמוט, דודי ביטן ודן אילוז – והיא אינה כוללת אפשרות לחקור את ראש הממשלה אלא רק חברי ממשלה אחרים.

נתניהו לא הסתפק בניסיון להטיל מורא על חברי הקבינט עצמם, שההדלפה אסורה עליהם על-פי חוק, וניסה להפחיד גם את התקשורת, שזהו תפקידה. בפברואר האחרון פנה נתניהו ללשכת היועצת המשפטית לממשלה בדרישה שתפרסם אזהרה לפיה כתב שיפרסם ציטוטים מהקבינט יועמד לדין פלילי – לא פחות.

כעת מתחוור מעבר לכל ספק כי נתניהו לא חרד לביטחון המדינה ולשמירה על סודותיה, אלא מעוניין, פשוט, בבלעדיות.

המחוקקים לא חזו את נתניהו

המקור לחובת הסודיות של דיוני הקבינט הוא סעיף 35 לחוק יסוד הממשלה: "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים וגילויים ופרסומם אסור", נקבע לגבי דיונים בנושא ביטחון המדינה, יחסי החוץ של המדינה, וסוגיות אחרות שהממשלה הכריזה עליהן בצו כי הן סודיות.

אותו סעיף גם מתיר לממשלה, לראש הממשלה או למי שהסמיכו לכך, להתיר את הפרסום. בפועל, הוא מאפשר לראש ממשלה לעשות שימוש פוליטי במידע מהדיונים, כשלמעשה אין פיקוח על מצב בו הוא משתמש בסמכותו באופן ציני. המחוקקים, כנראה, לא חזו אפשרות שבה יכהן ראש הממשלה שיעדיף את האינטרסים הפוליטיים קצרי הטווח שלו על פני האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל.

"לאור הפתח המיוחד שנותן החוק לראש הממשלה ולממשלה, לקבוע שמידע חסוי מתוך ישיבות ממשלה ניתן לפרסום – חיוני, ציבורית וערכית, לקבוע כללים ברורים ומפורשים ביחס לתהליך 'שיחרור המידע'", אומרת ל"עין השביעית" עו"ד אל"מ (במיל') שרון זגגי-פנחס ממשרד נחמני בר, לשעבר התובעת הצבאית הראשית, "זאת הן ביחס לשאלה אימתי להוציא מידע כזה, הן ביחס לצורך בקיום חובת היוועצות עם גורמים מקצועיים, והן ביחס לשאלה באיזה אופן נכון להוציא את המידע".

עו"ד זגגי-פנחס מתייחסת גם לכך שנתניהו לא מציג את המידע באופן ברור ומוצהר, אלא מדליף אותו בחסות האנונימיות. "ראוי שהוצאת מידע כזה, בהעדר סיבות בטחוניות חריגות, תיעשה באופן גלוי ומפורש, ובוודאי בצורה שוויונית לכלל הציבור ולא לקבוצות מצומצמות או נבחרות. כל דרך אחרת עשויה לשלוח מסר בעייתי בנוגע ללגיטימיות המידע, ולכן חשוב לפעול לפי כללים ברורים".