ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מאז טבח 7 באוקטובר, עקורי צפון הארץ ועוטף עזה חווים מדי יום את מה שעומד מאחורי המונח הקר "מוכנות העורף" בישראל. שאלת החזרה ללימודים, המגורים האקראיים, קבלת פיצויים על העסק שקרס, שירותי רווחה למשפחות שפורקו, מעבר מרשות מקומית אחת לאחרת, שדות החקלאות הנטושים – אלו רק חלק מהסוגיות שמטלטלות את חייהם של מאות אלפי אזרחים ישראלים.
כדי לשפר את התיאום בין שלל משרדי הממשלה והרשויות בתחום מוכנות העורף ולהיבנות מתוך הכאוס ששרר ב-8 באוקטובר, לשר הביטחון יואב גלנט (ליכוד) הייתה אפשרות לכנס ועדה בין-משרדית – ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום. סמכויות הוועדה מאפשרות לה לשכלל את היערכות המשרדים והגורמים השונים לתרחישים שונים, בהתאם להערכות הביטחוניות והמודיעיניות – כמו מתקפת סייבר, ניתוק רשתות הסלולר והאינטרנט, שריפות ענק ועוד.
אלא שמעקב "שקוף" מגלה כי גלנט לא טרח לכנס את הוועדה מאז תחילת המלחמה. לפני כחודשיים, גורמים במשרד טענו כי הוועדה צפויה להתכנס "בשבועות הקרובים" – דבר שלא קרה. כעת, בתגובה לשאלת "שקוף" מדוע לא התכנסה הוועדה, השיב דוברו של גלנט, אורן פדידה, כי מפגש ראשון מתוכנן לשבוע הבא. לדבריו, בתחום ההיערכות השוטפת, מתקיימות הערכות מצב באופן קבוע – אך לא בפורום בין-משרדי רחב כמו זה של הוועדה שאינה מתכנסת.
חשיפה: מתחילת המלחמה, נתניהו וגלנט לא כינסו את ועדת השרים למוכנות העורף
במקביל, דיווח ב"הארץ" מגלה כי גם בכנסת ויתרו על סדר יום רציני בעניין מוכנות העורף – ועדת משנה האחראית לנושא ופועלת תחת ועדת החוץ והביטחון מושבתת מאז אמצע אפריל. מאז סיים את תפקידו היו"ר דני דנון (ליכוד), שמונה לשגריר הבא באו"ם, לא מונה מחליף. בתגובה לדיווח מסר יו"ר ועדת האם יולי אדלשטיין (ליכוד) כי ישיבות בנושא התקיימו בוועדות משנה מקבילות ובמליאה. יש לציין כי אלו אינן תחליף לסדר יום ותוכנית עקבית של ועדת משנה המתכנסת באופן סדיר.
ב-3 באפריל 2011 קיבלה הממשלה ה-32, הממשלה השלישית בראשות בנימין נתניהו, את החלטה מספר 3095 על הקמת ועדת שרים להכנת העורף לשעת חירום. ההחלטה נבעה מהמלצות דוח הוועדה לבחינת הערכות החזית האזרחית לשעת חירום, משנת 2008.
הממשלה קבעה אז כי הוועדה תעסוק במוכנות הזירה האזרחית למצבי החירום השונים, כולל תרחיש מלחמתי, ולרבות בנושאי התגוננות אזרחית ותרחישים אזרחיים כגון רעידות אדמה ואסונות טבע. הוועדה אמורה לבדוק את היערכות וכשירות הגורמים הממשלתיים, ביניהם גורמים ממשלתיים אופרטיביים, למימוש אחריותם במצבי החירום השונים.
ב-12 בפברואר 2023 מינתה ממשלת נתניהו השישית את הרכב ועדת השרים הנוכחי למוכנות הזירה האזרחית. בראש הוועדה עומד שר הביטחון גלנט, וחברים בה 12 שרים מרכזיים נוספים, ביניהם שר האוצר, השר לביטחון פנים ושר הפנים.
לבקשת חופש מידע של "שקוף" למשרד ראש הממשלה, התקבלה רשימת המועדים בהם כונסה הוועדה החשובה ורשימת הנושאים שבהן עסקה מאז הקמתה בשנת 2011. מהנתונים עולה שוועדת השרים הייתה פעילה בעיקר בתקופת ממשלת נתניהו השנייה (עד 2013) והשלישית (עד 2015), תחת שרי הביטחון אהוד ברק ומשה יעלון, אולם פעילותה פחתה בממשלתו הרביעית. בשנים 2016, ובין השנים 2018-2020, לא כונסה הוועדה ולו פעם אחת.
הפעם האחרונה שבה הוועדה דנה בתרחישים ביטחוניים לשעת חירום בעורף בממשלות נתניהו היא בשנת 2017 – שבע שנים לפני טבח 7 באוקטובר. כך יוצא שדווקא ראש הממשלה שזיהה את חשיבות הסוגיה וידע לייחד עבורה ועדת שרים, הוא אותו אותו ראש ממשלה שהזניח אותה בממשלותיו האחרונות.
על מי מוטלת האחריות לאי כינוס הוועדה, על רה"מ או שר הביטחון? "על שניהם", טוענת השרה לשעבר אורנה ברביבאי, שכיהנה בוועדת השרים וגם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לטענתה האחריות מוטלת גם "על ראש ממשלה שלא דורש כינוס ולקבל דיווח. יש דרג נבחר והוא נושא באחריות כלפי הציבור, ובוודאי שהוא אמור לדרוש כינוס של ועדה ודיווח לגבי מוכנות העורף, על סטטוס מוכנות העורף".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק