"נסיגה משמעותית": מצב הנשים בכנסת ובממשלה מידרדר תחת קואליציית נתניהו

זוהי תקופה עגומה לנשים בכנסת ובממשלה. המלחמה המתארכת דחקה הצידה כמעט כל עיסוק בנושאים שאינם ביטחוניים, וכך נדחקו עוד יותר לשוליים זכויות הנשים והייצוג שלהן ברשות המחוקקת והמבצעת. המספרים לא משקרים – 29 נשים בלבד מכהנות כחברות כנסת וחמש נשים כשרות בממשלה: מהליכוד: מירי רגב – תחבורה, עידית סילמן – הגנת הסביבה, גילה גמליאל – שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה (ויתרה על תפקידה כשרה במשרד לענייני מודיעין "לאור האתגרים המדיניים והתקציביים בעת הזו"), מאי גולן – השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה (באפריל 23' מונתה לשרה לקידום מעמד האישה – משרד שהוקם עבורה ותשעה חודשים לאחר מכן בוטל המשרד והיא הועברה למשרד הנוכחי) ומהציונות הדתית: אורית סטרוק – שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. הייתה שרה נוספת, שישית: שרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן, שהתפטרה מספר ימים לאחר 7 באוקטובר.

• סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה
• הפרלמטר של "שקוף": רוטמן שיאן הנוכחות, האופוזיציה לא הטילה "מצור" על הקואליציה
• שפל חדש: הממשלה ענתה רק על 18% משאילתות הח"כים

מיעוט נשים בכנסת לא מעיד בהכרח על כך שנשים יודרו מתפקידים בכירים או שתקציבים חיוניים הקשורים לנשים לא יועברו, אבל זה בהחלט לא תורם למצב. 

אבל, בכנסת יש 27 ועדות (15 מתוכן ועדות קבועות), להן יש כוח לעסוק בנושאים שונים, לדון וליזום הצעות חוק ולהכין אותן לשלוש קריאות במליאת הכנסת, לפקח על משרדי הממשלה השונים ועוד. לרוב, ראשי הוועדות נקבעים בהסכמים הקואליציוניים ולקואליציה יש רוב כמעט בכל הוועדות. כך שאין זה מפתיע שיש רק ארבע נשים המכהנות כראשות ועדה – ממשלה המסתמכת על הסיעות הדתיות, כשלשתיים מהן אין כלל נציגות נשית,  ככל הנראה לא יהיה באפשרותה (וברצונה) לתת לנשים תפקידים רבים.

ארבע הנשים המכהנות כיו"ריות של ועדות הן: פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) – הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, מירב כהן (יש עתיד) – הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, נעמה לזימי (עבודה) – הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) – הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל.

עם כל החשיבות של ועדות אלו ומבלי להפחית מכבודן, לא מדובר בוועדת הכספים שיכולה להחליט על תקציב המדינה ולאשר העברות כספים ולהחליט על שינויים תקציביים, או ועדת החוץ והביטחון שחשובה תמיד ובעיקר בימי מלחמה לאור תפקידה כמפקחת ומבקרת את מדיניות החוץ של המדינה וביטחונה.

בוועדה העוסקת בנשים, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשותה של תמנו שטה, עסקו במושב האחרון בעיקר בסוגיות הקשורות לענייני מלחמה: בכנס החורף (15.10.23 עד 7.4.24) יותר מ-70% מהדיונים עסקו בנושאים אלה. במהלך הפגרה הוועדה המשיכה להתכנס וכלל הדיונים הוקדשו למלחמה. בכנס הקיץ (19.5.24 עד 28.7.24) אמנם חלה ירידה, אך עדיין יותר ממחצית הדיונים הוקדשו להיבטים הנוגעים במלחמה.

כך, בוועדה דנו בין היתר במעטפת וסיוע לחטופות ששבו משבי חמאס ובהן נשים שבני זוגן נותרו בשבי בעזה, בסיוע, מתן זכויות והכרה לנשות ומשפחות המילואים ובהארכת דמי חופשת לידה לבנות ובני זוג של המגויסים למילואים. הוועדה הצליחה לסייע במגוון נושאים הקשורים באופן ישיר ועקיף לנשים – שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה של נשות המילואים, הקמת קרן סיוע למשרתי קבע בגין נזקים כלכליים שנגרמו לבני משפחתם עקב שירותם בלחימה, הקמת פורום חשיבה לנשות הנופלים וקייטנות לקיץ לילדי הנופלים.

חברת הכנסת תמנו שטה אומרת ל"שקוף" שהדרג המקצועי נרתם לעזרה. "אני לא יכולה להגיד שאין קשב, יש קשב במיוחד עם הדרג הפקידותי שמגיע אליי לוועדה, שהם רתומים", היא אומרת. "אם הם רואים נבחר ציבור או נבחרת ציבור שרתומה למשימה או עקשנית, אז הם כן בשיח, כל עוד הדרישות ריאליות. אבל אני כן מרגישה שחלק מהדברים מתרחשים בעצלתיים, אני לא אוהבת את הבריחה כל פעם לחקיקה. תמצאו פתרונות, הרבה פעמים יש פתרונות בנמצא, לא בהכרח שצריך לחכות עכשיו לתהליך חקיקה ארוך".

 "נשים היו צריכות להשתלב בקבינט המלחמה המצומצם"

הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) וקבוצת חברי כנסת נוספים, הוסרה מסדר היום (והונחה בהמשך שוב על שולחן הכנסת לדיון מוקדם), לאחר ששר המשפטים יריב לוין (ליכוד) טען במליאה כי צריך לעשות "חשיבה יותר רחבה על העניין" והוסיף כי "אם באים ורוצים באמת לעשות עבודה רצינית ולא רק לשים איזו הצעת חוק שברור שאי-אפשר לקבל אותה בצורה שהיא הוגשה ואחר כך לבוא ולהגיד 'הממשלה כביכול לא רוצה לקדם נשים'? אם רוצים לעשות עבודה רצינית, צריך קודם כול לבוא ולהגיד: בואו נבחן את המצב בחברות הממשלתיות, נראה מה אומר החוק, נראה מה קרה ביישום של החוק, נראה איזה עוד קבוצות מקבלות שם ייצוג, ואז נלך באופן מתון, ולכל היותר, אם בכלל, נאמץ מה שיש בחברות בממשלתיות ונחיל אותו כאן".

ח"כ צרפתי הרכבי הניחה כאמור את ההצעה שוב לדיון מוקדם והיא אומרת כי "לוין אמר שזה לא נעשה איתו בתיאום, אבל זה נעשה איתו בתיאום. הוא אמר שצריך לעשות מחקר עומק, אבל כל הנתונים קיימים. הצעת החוק הזו הוגשה כבר בכנסות קודמות, אני לקחתי וקצת דייקתי, אבל קידמו הצעות חוק דומות גם בממשלות הליכוד, היו כבר בצנרת אבל ועדת השרים דחתה את זה".

"החוק בחברות הממשלתיות הוכיח את עצמו והיום בדירקטוריונים בחברות הממשלתיות יש 43% נשים, ובציבוריות יש סביב ה-25-27% בלבד, ובעצם החוק רוצה לחייב ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים האלה", מוסיפה צרפתי הרכבי. "זה גם הדרגתי, זה לא מחר בבוקר אלא משהו הדרגתי שתוך עשר שנים נגיע ל-50%".

"הכנסת הזאת היא כנסת שמדירה נשים בהגדרה", אומרת עוד צרפתי הרכבי. "אפשר למצוא את זה גם בהסכמים הקואליציוניים ובכלל, בשונה מכנסות אחרות, אין היום איזה לובי לקדם נשים. במעט מפלגות שיש בהן נשים, הן לא ממש משתפות פעולה. זאת אומרת, אופוזיציה, קואליציה, נשים לא משתפות פעולה, בעבר היו משתפים פעולה לטובת קידום נשים, מניעת אלימות, שוויון, כרגע זה לא קורה".

לדבריה, "כל הצעת חוק שמגיעה מהאופוזיציה ומתייחסת לנשים – ועדת השרים לענייני חקיקה דוחה על הסף, אין כמעט סיכוי לקדם חקיקה שמקדמת מגדר". יש לציין כי באופן קבוע, קואליציות ממעטות לקבל הצעות חוק של האופוזיציה. יחד עם זאת, ח"כ צרפתי הרכבי טוענת שבעניין הנשים המצב חמור אף יותר: "המלחמה הוכיחה כמה נשים צריכות להיות במרכז קבלת ההחלטות, בטח היה צריך לשלב נשים בקבינט המלחמה המצומצם".

הצעות חוק נוספות הבאות להיטיב עם נשים מתייבשות בזמן שהן ממתינות על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. כך למשל: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג) – של ח"כ עידן רול (יש עתיד) העוסקת בנשות חיילי המילואים. על פי ההצעה על מנת שיוכלו לטפל בילדים ובבית בעת שהן נשארות לבדן, יתאפשר להן להיעדר משעתיים עבודה לכל הפחות ולהרחיב את התנאים בהם יוכלו להיעדר מעבודתן. גם הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הזדמנות שווה לנשים בצה"ל), של חברי הכנסת מהעבודה: מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום, העוסקת בכך שנשים יוכלו להתמודד לכל תפקיד בצה"ל, לא מתקדמת כרגע לשום מקום.

הצעות חוק נוספות ממתינות אחרי קריאה טרומית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), של חברי הכנסת תמנו שטה, דוד ביטן (ליכוד), שלי טל מירון (יש עתיד), קטי שטרית (ליכוד) וקבוצה נוספת של ח"כים. ההצעה באה לסייע לנשים שגויסו למילואים בזמן שהן בהריון, ובשל כך עלולות לאבד את זכאותן לדמי הלידה. כרגע נמצאת הצעת החוק בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה.

כך גם הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת חילי טרופר (המחנה הממלכתי), שלי טל מירון (יש עתיד), מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) וקטי שטרית (ליכוד). ההצעה באה לחייב התייחסות לעמדת הנפגע כשוועדת השחרורים שוקלת שחרור על תנאי של אסיר. הצעה זו ממתינה לדיוני הכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.

החקיקה תקועה

צריך להבהיר, לא הכל שחור. נכון שחוקים רבים לא מועלים לדיון במליאה או ממתינים לדיונים בוועדות ובינתיים נתקעים, אבל גם אם הדרג הפוליטי לא דוחף לכך, הגורמים המקצועיים, כמו שאמרה תמנו שטה, יכולים לסייע, ויש בכל זאת, חרף הקשיים, חקיקה שמתבצעת.

כך למשל, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג) – המסייעת לנשים וגם לבני/ות זוגם. על פי ההצעה, ייקבע שהורים לילדים פגים יהיו זכאים ל-30 ימי מחלה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם. מדובר בהצעה של חברי הכנסת מש"ס: ינון אזולאי, אברהם בצלאל ויוסף טייב, מהליכוד: ניסים ואטורי ובועז ביסמוט ומרע"מ ואליד אלהואשלה. ההצעה נמצאת בוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. כמו כן, חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) של חברי הכנסת תמנו שטה, אליהו רביבו (ליכוד), יוסף טייב (ש"ס), נעמה לזימי (עבודה), שרון ניר (ישראל ביתנו), קטי שטרית (ליכוד), מירב בן ארי (יש עתיד), משה סולומון (הציונות הדתית), התקבל בקריאה שלישית. החוק עוסק במענקים המשולמים לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות.

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), של חברי הכנסת אופיר כץ (הליכוד) ונאור שירי (יש עתיד) שעבר בקריאה שלישית, ובא להגן על בני זוגם של המשרתים במילואים, בתוכם נשים רבות, מפני הוצאה לחופשה ללא תשלום או פיטורים.

חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), הצעת חוק ממשלתית, אליה מוזגו הצעות פרטיות, התקבלה בקריאה שלישית. לפי ההצעה יורחב הסיוע המשפטי הניתן מטעם המדינה לנפגעי ונפגעות עבירות מין כך שיחול על עבירות מין רבות נוספות מעבר לאלה המנויות כיום.

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), של חברי הכנסת מרב מיכאלי (עבודה), ששון ששי גואטה (ליכוד), שלי טל מירון (יש עתיד), העוסק באוכלוסיות מוחלשות המועסקות בתחום השמירה והאבטחה ובתחום הניקיון, התקבל בקריאה שלישית.

"הרכב הכנסת מקשה על קידום זכויות נשים"

מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים הודיה מויאל אומרת כי "בכנסת הנוכחית באופן כללי קשה לקדם זכויות נשים. יש קושי מיוחד בשל הרכב הכנסת וגם בגלל העובדה שאין כמעט נשים במשרות בכירות, אין כמעט שרות, אין כמעט מנכ"ליות וגם לא הייתה פניות מספקת לסוגיות חברתיות בעקבות המצב הביטחוני". לדבריה, "היו נושאים חשובים כמו זכויות נשים בעבודה, מאבק באלימות כלפי נשים שנדחקו לשולי השיח, ובאמת בגלל המצב נראה שכל המאבק עכשיו לקידום נשים מצריך מאמצים מיוחדים ופעולות חדשות לעלות את הנושאים האלה חזרה לסדר היום הציבורי, בטח כשהשפעות המלחמה מורגשות בכל תחומי החיים".

לדברי מויאל, גם ההצלחות שנרשמו התרחשו מכיוון שעסקו בנושאי המלחמה. "יש הרבה הצעות חוק שנדחה בהן הדיון אף שקיבלו את תמיכת הממשלה, הן עברו בקריאה הטרומית אבל לא התקדמו יותר מזה", היא אומרת. "אלו חקיקות שלא הצליחו להתקדם כי לו"ז הוועדות היה מלא בנושאים של המלחמה. לעומת זאת, נושאים שקשורים למלחמה היה הרבה יותר קל לקדם אבל הם היו מאוד נישתיים כמו דמי לידה למשרתות מילואים. הנושא הצליח לתפוס יותר תשומת לב כי הוא קשור למלחמה וזה משמח מצד אחד אבל מצד שני אנחנו רואות איך נושאים אחרים נזנחים".

מויאל מסבירה כי חוסר היכולת לקדם נושאים שקשורים לזכויות נשים קשור באופן ישיר לכך ש"יש חוסר ייצוג משמעותי של נשים בעמדת קבלת ההחלטות בעיקר בממשלה. המציאות הזו מעכבת את ההתקדמות שלנו ומרחיבה את הפערים המגדריים ויש צורך במאמצים ממסדיים להעלות את שיעור הנשים בתפקידים בכירים – כולנו נרגיש את זה באופן מאוד קונקרטי על החיים שלנו ברמה הפרקטית". הדבר הראשון שצריך לעשות, היא אומרת, הוא למנות נציבה לתפקיד נציב שירות המדינה: "אבל אין כל כך הרבה סיכוי שתיבחר אישה לתפקיד בגלל שעברה החלטת ממשלה שמשמרת את השיטה של חבר מביא חבר, שיטת המינויים שקיימת היום בשירות המדינה לא מאפשרת לנשים הזדמנות שווה להתמודד ולהיבחר לתפקידים הבכירים".

שתי מנכ"ליות בלבד

יד ימינם של השרים הם מנכ"לי המשרדים, המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא חלה חובת מכרז אלא מדובר במשרת אמון. גם במגרש הזה מורגש חסרונן של נשים. כיום מכהנות שתי נשים בלבד כמנכ"ליות מתוך 30 משרדי ממשלה, ומהוות 7% מכלל המנכ"לים במשרדי הממשלה (במשרד לעניינים אסטרטגיים לא אויש תקן המנכ"ל, אף שבעבר פורסם כי הלוביסטית של פייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, תתמנה לתפקיד). שתיהן מכהנות בתקן של ממלאות מקום ולא כמינוי קבוע, מה שעלול להקשות עליהן במידה ויחשבו שונה מהשר הממונה עליהן, כיוון שהן יודעות שכרגע הן בתפקיד זמני. מדובר במירב שטרן במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ובעו"ד עינבל משש במשרד התקשורת.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק שלושה מנכ"לים מונו טרם כהונת הממשלה הנוכחית, כך שלכאורה השרים יכלו למנות לתפקיד נשים. בחודשים האחרונים התבצעו חילופים בתפקידי מנכ"לים בשורה של משרדים. שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית)ביקש למנות לתפקיד את איתי גרנק; השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד) מינתה את אסף יזדי; שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) מינה את יוחנן מאלי; שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש (אגודת ישראל) ביקש למנות את שמעון אלבום; ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת (ליכוד) מינה לתפקיד המנכ"ל את מוטי גמיש, מקורבו של השר, מינוי שייכנס לתוקף בספטמבר.

גם מצב הנשים המכהנות כמשנה למנכ"ל אינו מזהיר – בארבעה מתוך 16 משרדי ממשלה בהם קיים תקן לתפקיד, נשים מכהנות בתפקיד משנה למנכ"ל: במשרד החינוך, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון לאומי.

לפי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה העוסקים בניתוח מגדרי של מנכ"לים במשרדי הממשלה, בין השנים 2024-2003 – האקלים הפוליטי של ממשלות הימין משפיע באופן מובהק על היעדר נשים בתפקידי מפתח. כך, לאורך השנים שרים ממפלגות המרכז והשמאל מינו באופן יחסי יותר מנכ"ליות לעומת שרי הימין – 28% ו-29% מהמינויים של שרי השמאל והמרכז (בהתאמה) היו נשים, לעומת 10% מינויים של שרים ממפלגות הימין. כמו כן, לפי ניתוח זה – נשים משלבות יותר נשים: 32.5% מהמנכ"לים שמינו שרות היו נשים, לעומת רק 13% מהמינויים של השרים. נתון נוסף, לא מזהיר אף הוא, מצביע על כך שנשים נוטות להיות מנכ"ליות של משרדים קטנים – 22% ממנכ"לי המשרדים הקטנים היו נשים, לעומת רק 13% ממנכ"לי המשרדים הבינוניים והגדולים.

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי צריך להסתכל על היבט של נשים בתפקידי קבלת החלטות באופן רחב יותר. "צריך לדבר על נשים בכנסת, בממשלה, בשירות הציבורי ובשלטון המקומי", היא אומרת. "אפשר לומר שבמשך השנים הייתה התקדמות מסוימת בכל אחת מהזירות, יש מקומות שממש התקדמנו יפה כמו הממשלה הקודמת בהקשר של מנכ"ליות במשרדי ממשלה, שהשיא היו 10 מתוך 27 שרים. תמיד חשוב לבדוק איזה משרדים – משרדים משמעותיים בעלי השפעה ותקציב גדול. גם הייתה התקדמות בהקשר של שרות בממשלה. בכנסת יש קיבעון ב-10 שנים האחרונות, התקבענו על מצב של 25% חברות כנסת פלוס מינוס".

"אבל בשנתיים האחרונות אנחנו ברוב הנקודות בנסיגה מאוד משמעותית", מסבירה עו"ד טהון אשכנזי. "השיא זה סיפור המנכ"ליות – אין לנו היום אף מנכ"לית במינוי קבע ויש שתיים ממלאות מקום מתוך כל משרדי הממשלה שזו נסיגה דרמטית. גם ביחס לשרות בממשלה יש נסיגה מספרית ומה שחשוב בהקשר הזה זה באיזה משרדים הן. חוץ משרת התחבורה שזה תפקיד משמעותי, אין שרות בתפקידי מפתח קריטיים וזה גם רלבנטי מבחינת תקציב של משרד".

"מחקר שנעשה אצלנו במכון מראה שנשים שרות ממנות יותר מנכ"ליות, כך שזה איזשהו מהלך שרשרת – אם אין מספיק שרות, אין מספיק מנכ"ליות", מסבירה טהון אשכנזי. "שלא יתפרש ששרים לא יכולים למנות מנכ"ליות – הם יכולים, אבל בפועל אנחנו רואות שזו המציאות. נשים מקדמות יותר הצעות חקיקה שקשורות לשוויון מגדרי, זה לא מחויב המציאות, יש גם חברי כנסת שמחויבים לנושא אבל היום יותר חברות כנסת מחויבות לנושא. הן יותר מגישות הצעות הקשורות להיבטים שקשורים לייצוג, ביטחון ורווחה שקשורים בנשים ולכן ברגע שיש פחות ייצוג יש פחות עיסוק בנושאים. מבחינת מספר ח"כיות, אמנם אין שינויים משמעותיים בכנסת הזו, אבל יש שינוי דרמטי במספר הח"כיות בקואליציה וזה עוד פעם משליך על עיסוק בנושאים כי בסוף, בייחוד בתקופה הזו שאין הרבה הצעות של קואליציה-אופוזיציה ביחד, מה שקורה שבעצם יש פחות סיכוי שחברות כנסת שכן נמצאות בכנסת שהן יוכלו באמת לקדם כי רובן באופוזיציה".