"הסכמה חסרת תקדים": ועדת חוקה אישרה את ביטול חוק החילופים 

יותר מארבע שנים חלפו מהגעתו לעולם של תיקון חוק יסוד הממשלה, שעסק בממשלת חילופים, חוק שנולד מתוך צורך פוליטי ובמהירות שיא, ויתוקן ככל הנראה בתקופה הקרובה, בהסכמה רחבה ויוצאת דופן בין הקואליציה והאופוזיציה.

ועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן (הציונות הדתית), העבירה השבוע (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק מטעם הוועדה, לביטול הסדר ממשלת החילופים. זהו תיקון חוק יסוד שעבר ב-2020 כדי לאפשר הקמת ממשלת רוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ, שאושר למרות הביקורות הרבות שנשמעו בזמן אמת ובחלוף השנים נגדו.

• חולשה משתקת או ביזור כוח מבורך: מה נשתנה בתפקיד ראש הממשלה?
• "טוב שיחלוף מהעולם": ח"כים משני המחנות פועלים לבטל את השינוי המשטרי של גנץ ונתניהו
• בזמן שאנחנו מדברים על מספר השרים – בכנסת משנים את המשטר בישראל

בחדר הוועדה השבוע ישבו מעט נוכחים, אך כמו שאמר רוטמן: "מיעוט המשתתפים איננו מצביע על מיעוט התומכים בניגוד למקרים אחרים". בין חברי הוועדה הייתה תמימות דעים שאת ההצעה הזו חייבים לקדם, ולא בחופזה כפי שנעשה ב-2020. הוסכם כי לקראת הקריאות השנייה והשלישית תיעשה "חשיבה יותר מעמיקה על המנגנונים המשלימים שיצמצמו או ימנעו את הצורך בהקמת ממשלת חילופים", כדי למנוע חקיקה מסוג זה בעתיד.

היו"ר רוטמן דיבר על חשיבות הכנסת כגורם שיכול לטעות ולחוקק חוקים שגויים, כמו במקרה הזה, אך גם לתקנם במידת הצורך. רוטמן לא פספס את ההזדמנות להתייחס לעמדותיו ביחס לכוחו של בית המשפט מול הרשות המחוקקת. "גם כאשר הכנסת טועה, מי שמתאים שיתקן את טעויותיה זו הכנסת", אמר, ברומזו ליכולת בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת. "זאת דרך המלך בין כאשר מדובר בטעות, בשינוי דעה ובוודאי כאשר מדובר בחוקי יסוד. לא תמיד חוקי היסוד שעוברים ע"י הכנסת הם טובים ונכונים, לפעמים הם אפילו שגויים".

"הסמכות לקבוע חוקי יסוד היא גם האחריות לתקן אותם אם טעינו", הוסיף רוטמן. "הסמכות היא היכולת לטעות, מי שלא יכול לטעות איננו מחזיק בריבונות. אני שמח שהכנסת הגיעה למסקנה בצורה רחבה שבנושא ממשלת החילופים נעשתה טעות". 

אפרת רייטן (העבודה) התייחסה להיעדר המתנגדים להצעה ואמרה כי "הכנסת הבאה, הציבור והממשלה שתיבחר יצטרכו להביא בחשבון את ההסכמה הרחבה בתיקון הזה, שאין לה כמעט תקדים מבחינת כל סיעות הבית שפשוט פה אחד הייתה הצהרה. ההצהרתיות שבדבר הזה לפעמים שווה יותר מדברים אחרים. אם נידרש להחזיר את החוק יהיה לכולנו קשה להסביר את זה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה על הדברים הללו כי "אני נגד שינויים חוזרים ונשנים בחוקי היסוד, באופן שעושה בחוקי היסוד קרדום לחפור בו ופלסטלינה ביד היוצר, שלא יהיו סידורים פוליטיים בחוקי היסוד".

רייטן ואלהרר התייחסו לקלות שבה נעשה התיקון לחוק יסוד הממשלה בשל צורך פוליטי, ואמרו כי בדיוני ההמשך בוועדה, לקראת הקריאות השנייה והשלישית, יצטרכו לנסח דרכים ליצירת מנגנוני הגנה מפני שינויים שכאלה.

על מה מדובר?

חוק ממשלת החילופים הוא למעשה תיקון לחוק יסוד הממשלה שבמסגרתו הוקמו ממשלת הרוטציה הפריטטית – ממשלת החילופים של בנימין נתניהו ובני גנץ בשנת 2020, וזו של נפתלי בנט ויאיר לפיד בשנת 2021.

באפריל 2020, לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה ובניסיון לכונן ממשלת חירום ואחדות לאומית, עלה צורך לשנות את שיטת המשטר לצורכי השעה: הקמת ממשלה דו ראשית, בעלת סמכויות מפוצלות בין ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי ומנגנון שמסדיר רוטציה ביניהם, כמו גם מספר שרים שווה בין שתי מפלגות.

התיקון לחוק היסוד שהביא לשינוי שיטת המשטר נעשה במהירות וברשלנות – ב-23.4.20 ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. במהלכו ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), שהיה בין חברי הכנסת שיזמו את ההצעה, ניסה להצדיק את ההצעה ואמר כי היא מגיעה "לנוכח המשבר ההיסטורי שאליו נקלעה מדינת ישראל".

שבוע לאחר מכן (30.4.20) ההצעה כבר נידונה בוועדה המיוחדת שהוקמה במיוחד לשם כך – בראשות ח"כ גינזבורג, חרף האמירה הברורה של הייעוץ המשפטי כי מדובר בתיקונים המהווים "שינויים משמעותיים ביותר בחוקי היסוד המשטריים המסדירים את מבנה השלטון במדינת ישראל" וכי "היה ראוי שהליך חקיקה מסוג זה יהיה הליך מקיף, המשתרע על פני פרק זמן שמאפשר שקילה וחשיבה מעמיקה".

הליך מקיף לא היה פה, ולמרות הדיונים הארוכים בוועדה, אחרי חמישה ימים בלבד ההצעה כבר הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית והתקבלה. בדיעבד, מובן כי שינוי החקיקה הוביל לחוסר יציבות שלטוני ולקונפליקטים חוזרים ונשנים בין נתניהו וגנץ.

הצעת החוק לביטול התיקון לחוק היסוד שאפשר את ממשלת החילופים אושרה ע"י היו"ר רוטמן וחברות הכנסת קארין אלהרר ואפרת רייטן וללא מתנגדים או נמנעים.