ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"טוב שיחלוף מהעולם": ח"כים משני המחנות פועלים לבטל את השינוי המשטרי של גנץ ונתניהו

בשיתוף פעולה והסכמה נדירים, החליטו ח"כים מרוב סיעות הכנסת לקדם את ביטול השינוי בחוק יסוד הממשלה שאיפשר את הקמת ממשלות החילופים. הח"כים רייטן ורוטמן הסכימו על הצורך לביטול שיטת המשטר החריגה "שאין לה אח ורע בעולם", אך נותרו חלוקים בנוגע לסמכות הכנסת לבצע שינויים מרחיקי לכת ללא הסכמה רחבה ובחופזה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

האווירה הנינוחה בוועדת החוקה, אתמול (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
האווירה הנינוחה בוועדת החוקה, אתמול (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הסכמה כל כך רחבה לא נראתה זמן רב בחדר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. האולם שידע עימותים קשים, השפלות של עובדי ציבור וגורמי מקצוע וסילוק של ח"כים שעמדו על עקרונותיהם (לעיתים בקול רם) נדמה לשעה קלה למעגל פיוס ברוח הסיסמה השחוקה "ביחד ננצח". הוועדה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אירחה היום (שני) דיון בהצעת החוק לביטול ממשלת החילופים. מדובר למעשה בתיקון לחוק יסוד: הממשלה שבמסגרתו הוקמו ממשלת הרוטציה הפריטטית של בנימין נתניהו ובני גנץ בשנת 2020 ושל נפתלי בנט ויאיר לפיד בשנת 2021.

ההצעה לתיקון חוק היסוד צפויה להיות מוגשת מטעם ועדת החוקה, כשיוזמיה מגיעים כמעט מכל סיעות הכנסת. על ההצעה חתומים חברות וחברי הכנסת אפרת רייטן (עבודה), קארין אלהרר (יש עתיד), יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), חנוך מלביצקי (ליכוד), עאידה תומא סולימאן (חד"ש- תע"ל), ארז מלול (ש"ס), מתן כהנא (המחנה הממלכתי) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

חולשה משתקת או ביזור כוח מבורך: מה נשתנה בתפקיד ראש הממשלה?
חקיקה חפוזה ומלאה בחורים – כך משנים את מבנה המשטר שלנו
בזמן שאנחנו מדברים על מספר השרים – בכנסת משנים את המשטר בישראל

התיקון לחוק היסוד, שנתפר במהירות ובאופן רשלני, היה מהלך פוליטי ששינה את שיטת המשטר ב–2020 לצורכי השעה: הקמת ממשלה דו ראשית, בעלת סמכויות מפוצלות בין ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי ומנגנון שמסדיר רוטציה ביניהם, כמו גם מספר שרים שווה בין שתי מפלגות. הוא נוצר כדי לפתור את המשבר הפוליטי לאחר סבב שלישי של בחירות וזכה לאורך השנים לביקורת וכן לעתירות נגדו בבג"ץ. 

שינוי משטרי בהליך מהיר, גם ב-2020

תהליך החקיקה בוועדת החוקה בראשות חבר הכנסת לשעבר איתן גינזבורג, היה רשלני, ללא דיון ענייני, ומבלי שניתנו בו תשובות לחורים הגדולים שנמצאו בחוק. ההליך, שסוקר בהרחבה ב"שקוף", נעשה בצורה חפוזה, תוך אזהרות של הייעוץ המשפטי ונתפר ביד גסה כך שיתאים למצב הפוליטי דאז ומבלי שמי מהח"כים שתמכו בו יתן את הדעת על ההשלכות האפשריות בעתיד.

"יש פה חוק שנחקק עקב צירוף נסיבות נקודתי של הקמת ממשלה", אמר היו"ר רוטמן. "רוצים לקחת את הקונסטלציה הפוליטית שהחזיקה מעמד רבע שעה או קצת יותר, ולכבול את ידי הכנסת ואף הכנסת הבאה, שלא תוכל לתקן את מה שנעשה. זה יוצר בעיה משטרית עמוקה". ח"כ רייטן חיזקה את דבריו והוסיפה כי "כבר בממשלה הקודמת קיימנו שיח על נושא ממשלת החילופים והסכמנו בינינו שהחקיקה הזו משנת 2020 לא רק שלא תרמה ליציבות, למשילות לאמון, אין לה אח ורע בעולם של ממשלה דו-ראשית".

החוק מסדיר גם את שיטת הממשלה הפריטטית שמאפשרת לכל צד זכות וטו על מרבית החלטות הממשלה. בנייר העמדה שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה נטען כי ממשלת החילופים יצרה קונפליקטים מתמידים בין שני הגושים בממשלה, שיתוק בקבלת החלטות בשל המנגנון, חוסר יציבות בתפקיד ראש הממשלה ובתפקידים מיניסטריאליים אחרים בשל מנגנון הרוטציה, והגדלת מספר השרים בממשלה כדי לשמור על איזון.

ההצעה לביטול החוק הונחה בעבר בידי חברי כנסת שונים, וכעת ההסכמה לקדם אותה זוכה לתמיכה הרחבה ביותר, בין היתר בשל העובדה שמבחינה פוליטית אין כעת ממשלת חילופים שתושפע מהשינוי המבוקש.

"הסכמנו שהחקיקה הזו, לא רק שלא תורמת ליציבות ולמשילות, אלא שגם אין לה אח ורע בעולם", אמרה ח"כ רייטן. "העמדה שלנו חוצה סיעות פוליטיות, אפשר לתקן בחזרה את העיוות הזה שנוצר בחוקי היסוד. כיום אין ממשלת חילופים והשינוי הזה לא משפיע על הפוליטיקה היום, בגלל זה יש אינטרס משותף. יש כאן משהו מן הנראות והסימבוליות שאפשר לקדם משהו במשותף".

חבר הכנסת אליהו רביבו (ליכוד) שנכח בדיון והניח בעבר הצעה דומה, אמר כי "המדינה חווה חוסר יציבות שלטוני, המהלך של ממשלת החילופים לא צלח בדיעבד. החוק הזה לא טוב, וטוב שיחלוף מהעולם". לדבריו הצטרף גם ח"כ פינדרוס שהוסיף כי צריכים להיות גבולות גזרה ברורים בין הרשויות השונות. הוא הוסיף כי ההצעה הזו צריכה להיות יוזמה של הכנסת כי זה תפקידה. "הכנסת אומרת: אתם הממשלה, יש לכם סמכות ואחריות", אמר.

ולא רק ח"כים מסיעות יריבות: זה לצד זה ישבו בדיון נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה ונציג פורום קהלת. השניים גילו הסכמה נדירה לגבי הצורך בביטול השינוי בחוק היסוד, אך כל אחד מסיבותיו הוא. אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי "החוק הזה לא טוב והוא נכשל. אני מצטרף לברכות על ההסכמה הרחבה כי ככה צריך לקדם שינויים משטריים – בתמיכה רחבה. זו מגמה חיובית שמנוגדת לתקופה האחרונה". עם זאת, שפירא בחר "לקלקל את החגיגה" כדבריו, ולבקר בעקיפין את הקואליציה שקידמה במהירות ובדורסנות שינויים חוקתיים מרחיקי לכת במסגרת ההפיכה המשפטית.

לדברי שפירא, "ביטול הסעיפים האלו לא פותר את הבעיה העיקרית, שהיא הקלות שבה מעבירים תיקונים חוקתיים. הכנסת הבאה תוכל שוב להכניס את המודל הזה לספר החוקים ואפילו מודלים הזויים יותר. צריך לחוקק חוק יסוד חקיקה שיסדיר את האופן שבו מטפלים בחוקי יסוד". רוטמן הזדרז להזכיר שגם במקרה זה, החוק שחוקקה הכנסת צריך להיות "המילה האחרונה".

היו"ר רוטמן הרחיב ואמר כי "חוק יסוד: חקיקה הוא דבר מבורך ובתנאי אחד – שמה שהכנסת מחוקקת הוא החוק. אני יודע להגיע להסכמות אבל אין שום ערובה שבית המשפט יכבד את ההסכמות הללו. במציאות שבה יש סיכוי שבית המשפט או יועמ"ש יאמר שהחוק לא נראה לו, זה בעייתי, ולכן לא אבזבז זמן". 

"ביטול הסעיפים לא פותר את הבעיה העיקרית, שהיא הקלות שבה מעבירים תיקונים חוקתיים. הכנסת הבאה תוכל להכניס אפילו מודלים הזויים יותר"

ח"כ רייטן הגיבה לדבריו ואמרה כי "זה חלק מההתלבטויות שלי אם לפתוח שוב חקיקה שקשורה למשטר שלנו ולחוקי היסוד. אי אפשר יהיה לפתור בשלב הזה את הבעיות העמוקות ולא נראה שהתפיסות השתנו, אבל יש פה נושא שאפשר להתקדם איתו". 

הדיון בוועדה בראשות רוטמן הסתיים בחוות דעת של נציג פורום קהלת, עו"ד אהרן גרבר, שתמך גם הוא בביטול החוק. "חשוב להבדיל בין מה ראוי ומה חוקי", אמר. "יש צורך באמת לשנות את האופן שבו מחוקקים בישראל. עם זאת זה לא אומר שאי אפשר לשנות חוק יסוד ללא הסכמה רחבה".

ההצעה לשינוי חוק היסוד כהצעה מטעם הוועדה צפויה לחסוך זמן יקר ותסייע לדלג מעל משוכות ביורוקרטיות שונות. בהמשך הדיונים יובא לאישור נוסח ההצעה הסופי, ובו יידרשו הח"כים להכריע לגבי מועד כניסת השינוי לתוקף: האם באופן מיידי או רק החל מהכנסת הבאה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יאיר טאובר

Picture of יאיר טאובר
תל אביבי זה מכבר, אבא של עמליה נשוי לטל וירוק בנשמה. עבדתי במשך שנים במגוון תפקידים בתקשורת המיינסטרים (ידיעות אחרונות, וואלה), שם הכרתי לעומק את התקשורת הממוסדת, על מעלותיה ומגבלותיה. מאמין בכוח של עיתונות ביקורתית, הגונה וישרה להביא לשינוי ומכיר באחריות הגדולה שיש לנו כעיתונאים לכל מילה ומילה.

2 תגובות

  1. החוק לא היה הבעיה. תמיד נחמד לברוח ל"מה אם".

    הבעיה העיקרית היתה שהעם הזה לא הצביע כמו שהצביע. זה הכל.

    בלי החוק הזה מה היה קורה? גנץ היה נשאר בחוץ. לרע ולטוב.

  2. כיתת יורים לחיסול אדולף ביבי ושותפיו הנגלים והנסתרים

    כיתת יורים לחיסול אדולף ביבי ושותפיו הנגלים והנסתרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,903 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!