ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

3 חודשים במליאה: במחנה הממלכתי בקושי טרחו להגיע להצבעות

הפרלמטר של שקוף: מבדיקת שלושת החודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה עולה כי מעט חוקים עלו להצבעה, גם אם לוקחים בחשבון את הכאוס שאחז במדינה • המצביעים המובילים: יו"ר הקואליציה אופיר כ"ץ ויו"ר סיעת יש עתיד מירב בן ארי • בתחתית הרשימה מככבים אנשי מפלגתו של בני גנץ • וגם: הנתונים שמפריכים את המיתוס על אופוזיציית נתניהו בכנסת ה-24
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

קצת יותר משבוע אחרי טבח 7 באוקטובר, ב-15 באוקטובר, יום ראשון, נפתח כנס החורף של המושב השני של הכנסת ה-25. המלחמה השפיעה לא רק על סדר היום החקיקתי, אלא גם על דפוסי ההצבעה של חברי הכנסת. 

קמפיין "מנצחים ביחד" הוליד רגע יוצא דופן במליאה, כאשר חברי כנסת מ"יהדות התורה" ומש"ס הצביעו בעד תיקון לחוק שהציע ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), לפיו בני זוג להט"בים של חללי וחללות צה"ל יוכרו כאלמנים ואלמנות, בעלי זכויות. זאת לאחר שרק חצי שנה שנה קודם לכן, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) טען כי חברי קהילת הלהט"ב "מסוכנים יותר מדאע"ש והחיזבאללה", וכי יש למנוע לא רק את מצעדי הגאווה בישראל, אלא את התנועה כולה. 

חקיקת התיקונים לתקציב המדינה היוו מוקד נוסף לנוכחות מוגברת של חברי כנסת במליאה. כך למשל, ב-6 בדצמבר התקיימה הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 שהתוצאה בה הייתה 62 תומכים ו-53 מתנגדים, כלומר רק 5 חברי כנסת נעדרו מההצבעה. ב-14 בדצמבר אושר תקציב המדינה המתוקן בנוכחות של 113 חברי כנסת ובתוצאה של 60 בעד ו-53 נגד.

אך פרט לרגעים הנדירים האלה, ככלל, הפעילות במליאה בצל המלחמה הייתה מנומנמת: מעט הצבעות על חוקים שעליהם הסכמה רחבה יחסית, ועם נוכחות מעטה של חברי כנסת במליאה. 

במהלך שלושת החודשים הראשונים שאחרי הטבח, התקיימו במליאת הכנסת רק 292 הצבעות. מדובר במספר הצבעות קטן אפילו מזה שהיה בפרק זמן מקביל בתקופת הקורונה, כשבין 12 באוקטובר 2020 ל-12 בינואר 2021 התקיימו במליאה 323 הצבעות בלבד.

בדיקת ה"פרלמטר" של "שקוף" מגלה שלא רק שמספר ההצבעות צנח בחודשים הראשונים למלחמה, אלא שגם אחוזי ההצבעה של חברי הכנסת ירדו משמעותית: חברי הכנסת – בקואליציה ובאופוזיציה – הבריזו יותר, גם ביחס לעובדה שמספר ההצבעות היה מועט ביותר.

אפילו ח"כים שהקפידו להגיע למרבית ההצבעות בכנסות קודמות, הוכיחו ביצועים חלשים יותר הפעם. אך המבריזנים הגדולים ביותר – בתחתית רשימת ההצבעות – היו ללא ספק חברי המחנה הממלכתי. חברי הסיעה בראשות בני גנץ המחישו את מחיר ההצטרפות לממשלת החירום: מחיקת אצבעותיהם מהמליאה.

על החתום: ממשלת החירום

בדיקת ה"פרלמטר" של "שקוף" לכנס החורף של הכנסת ה-25 התמקדה בחודשים הראשונים ללחימה: בין 16 באוקטובר 2023, ל-16 בינואר 2024.

בתקופה זו התקיימו 292 הצבעות בלבד על מספר מצומצם של הצעות חוק. את המספרים הנמוכים אפשר להסביר, בין היתר, בהסכם הקואליציוני שנחתם עם המחנה הממלכתי חמישה ימים אחרי הטבח.

לצורך הקמת ממשלת החירום, הקואליציה והאופוזיציה הסכימו ביניהן כי בתקופת המלחמה החקיקה תעסוק בסוגיות הקשורות למצב, וכי לא יעלו הצעות חוק פרטיות שאינן זוכות לתמיכת שני הצדדים – הליכוד והמחנה הממלכתי. "לא יחוקקו חוקים ולא יתקבלו החלטות בנושאים אחרים, למעט החלטות הנדרשות לשם המשכיות המצב הקיים ולייצוב המצב הכלכלי, אלא בהסכמה בין ראשי הסיעות החתומות על ההסכם", נכתב בהסכם.

אף שמספרי ההצבעות נמוכים במיוחד במושב הנוכחי, יצויין כי השוואה לכנסות קודמות אינה פשוטה. המשבר הפוליטי הארוך בתולדות ישראל, שהחל עם התפזרות הכנסת ה-20, מקשה על השוואת נתונים לכנסות קודמות שפעלו בשגרה, לאור העובדה שהכנסת האחרונה שעבדה בשגרה ממושכת הייתה הכנסת ה-20. 

בדיקה בתקופה המקבילה בכנסת ה-20 מעלה שבין התאריכים 15 באוקטובר 2017 ל-15 בינואר 2018 התקיימו 870 הצבעות. בהשוואה, בכנסת ה-24 בה כיהנה "ממשלת השינוי", התקיימו בין התאריכים 3 באוקטובר 2021 ל-3 בינואר 2022 1,281 הצבעות. כך או כך, מספר ההצבעות בכנסת הנוכחית נמוכים מאוד.

צניחה רוחבית באחוזי ההצבעה

בדיקת "שקוף" מעלה כי מאז פרצה המלחמה חלה צניחה רוחבית באחוזי ההצבעה של כל חברי הכנסת. חברי הכנסת מגיעים הרבה פחות למליאה. הסיבות לכך עשויות להיות רבות ומגוונות: החל מחוסר עניין בהצעות החוק לאור ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, היעדר חקיקה פרטית של חברי הכנסת שניתן לקדם, ועד להשפעות ישירות של המלחמה על חברי הכנסת.

בהשוואה לשני הכנסים הקודמים, אחוזי ההצבעה בכנס החורף הנוכחי נמוכים מאוד:

גם כשמתמקדים בח"כים ספציפיים, מגלים כי רמת הביצועים ירדה במושב האחרון. כך למשל, ח"כ אופיר כץ (הליכוד) מוביל במספרי ההצבעות והיה במקום הראשון בשלושת הכנסים האחרונים. אלא שבכנס החורף הקודם (15 בנובמבר 2022 עד 2 באפריל 2023) נדרשו לו 96% הצבעה כדי לכבוש את המקום הראשון, ובכנס הקיץ (30 באפריל עד 30 ביולי 2023) 92%. בהשוואה, בשלושת חודשי המלחמה הראשונים נדרשו לכץ 75% אחוזי הצבעה בלבד על מנת להעפיל למקום הראשון, וזאת כאמור עם נתון כולל נמוך של 292 הצבעות.

ח"כ אופיר כץ (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

המקום השני בכנס הנוכחי מאוייש על ידי ח"כ מירב בן ארי שנדרשו לה רק 71% הצבעה כדי לכבוש את המיקום הגבוה. לצורך השוואה, ח"כ ינון אזולאי נדרש לתוצאה של 89% הצבעה כדי לכבוש את המקום השני בכנס הקודם ולתוצאה של 91% הצבעה בכנסת החורף, שגם בה הגיע למקום השני בכמות ההצבעות במליאה. 

עם זאת, חשוב לזכור ששני הכנסים הראשונים במושב הראשון של הכנסת הנוכחית היו עתירי הצבעות, באופן יחסי. זאת, בין היתר לאור העניין הציבורי והפוליטי בקידום חוקי ההפיכה המשטרית. חודשי המלחמה הקהו קונפליקטים פוליטיים בכנסת, לצד העניין הפחות בהשתתפות בהצבעות.

איפה המחנה הממלכתי?

אם צריך הוכחה שהמחנה הממלכתי נמצאת עם רגל אחת בקואליציה ורגל שנייה באופוזיציה, מספיק להסתכל על נוכחות חברי הסיעה בהצבעות במליאה, או ליתר דיוק: היעדרותם הגורפת.

שבעת המקומות האחרונים במדרג המצביעים במליאה שייכים לחברי המחנה הממלכתי. ח"כ זאב אלקין, יו"ר הסיעה בכנסת, וח"כ אלון שוסטר, חולקים את המקום האחרון, עם שבע הצבעות בלבד בתקופה המדוברת – כלומר היעדרות של 97% מההצבעות במליאה. 

ח"כ מתן כהנא וח"כ שרן השכל ממוקמים מעט מעליהם, עם 9 הצבעות; ח"כ מיכאל ביטון וח"כ פנינה תמנו עם 10 הצבעות, ושיאנית ההצבעות של המחנה הממלכתי היא ח"כ אורית פרקש-הכהן עם 23 הצבעות בלבד – היעדרות של 92% מההצבעות.

מיעוט ההצבעות של חברי המחנה הממלכתי הביא למצב נדיר שבו נתון ממוצע ההצבעות הכולל של הח"כים מהאופוזיציה גבוה יותר מזה של הקואליציה – 100 הצבעות, לעומת 99 של הקואליציה. יחד עם זאת, אם מורידים את נתוני ההצבעה של המחנה הממלכתי, ממוצע ההצבעות של הקואליציה מזנק ל-113 – השתתפות ממוצעת הגבוהה ביותר מ-10% מזו של חברי האופוזיציה.

אם יחליטו במחנה הממלכתי לפרוש מממשלת החירום, לפחות בפן אחד נראה כי לא תהיה לכך השפעה: אצבעותיהם בהצבעות אינן נדרשות לקואליציה גם כיום.

שיאני ההצבעות

למקומות הראשונים ב"פרלמטר" מגיעים חברי כנסת מהליכוד, מיש עתיד ומש"ס. במקום הראשון ניתן למצוא, כאמור, את ח"כ אופיר כץ (הליכוד). יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר סיעת הליכוד בכנסת הצביע ב-219 הצבעות (75% מסך ההצבעות בתקופה זו). התוצאה מצביעה על היותו אחד מחברי הכנסת החרוצים במשכן, שמחזיק בשיא ההצבעות מאז החלה הכנסת ה-25 בפעילותה. 

למקום השני הגיעה יו"ר סיעת יש עתיד בכנסת, ח"כ מירב בן ארי, עם 208 הצבעות (71% מסך ההצבעות בתקופה זו). מדובר במספר ההצבעות הרב ביותר מקרב חברי האופוזיציה, ובקפיצה של שבע מקומות בהשוואה לכנס הקודם, אז הגיעה בן ארי למקום התשיעי הכולל. זהו הישג מרשים, לאור העובדה שח"כים מהאופוזיציה ממוקמים לרוב נמוך בהרבה מאלה שבקואליציה, כשזה נוגע לנוכחות במליאה.

במקום השלישי נמצאת ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) עם 203 הצבעות (70% מסך ההצבעות בתקופה זו) – קפיצה של 32 מקומות, כשבמושב השני של הכנסת הנוכחית היא הייתה ממוקמת הרחק במקום ה-35. גוטליב היא האחרונה שמחזיקה בתוצאה של יותר מ-200 הצבעות.

למקום הרביעי, בפער מהשלישי, הגיע ח"כ ארז מלול (ש"ס) עם 163 הצבעות (56%). בכנס שעבר מלול הגיע למקום השביעי. במקום החמישי הגיע הפעם יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) שהגיע ל-157 הצבעות (54%). בפרלמטר האחרון של "שקוף" הוא היה ממוקם הרחק בחלקה התחתון של הרשימה.

ש"ס בראש הממוצעים הסיעתיים

ומי הן הסיעות המצטיינות באותה תקופה? למרות שבחמישייה הפותחת של המצביעים, ש"ס מיוצגת רק על ידי ח"כ אחד – ארז מלול – כשמסתכלים על ממוצע ההצבעות של הסיעות היא מובילה בפער. בממוצע, חברי הכנסת מש"ס הצביעו 134 פעמים כל אחד. 

במקום השני ניתן למצוא את יהדות התורה עם 114 הצבעות בממוצע, ומעט אחריה, במקום השלישי נמצאת הציונות הדתית עם 113 הצבעות בממוצע. הליכוד במקום הרביעי עם 110 הצבעות בממוצע וישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל חולקות תוצאה משותפת, עם ממוצע של 108 הצבעות.

בתחתית הרשימה ניתן למצוא, כאמור, את המחנה הממלכתי עם ממוצע של 11 הצבעות לחבר כנסת. מעליה נמצאות מפגלת העבודה, עם 79 הצבעות, רע"מ עם 83 הצבעות, עוצמה יהודית עם 89 הצבעות ו"יש עתיד", עם ממוצע של 104 הצבעות. 

המיתוס על "אופוזיציית נתניהו" בכנסת ה-24

לאור מה שנראה כתוצאות מאכזבות של האופוזיציה הנוכחית, המחזיקה בממוצעי הצבעות נמוכים בהשוואה לקואליציה, נדרשנו לשוב ולחקור את דפוסי ההצבעה של האופוזיציה בכנסת הקודמת. מערכת "שקוף" ביקשה לברר אם האופוזיציה הנוכחית אכן ממעטת במיוחד להצביע באופן יחסי.

לצורך כך, השווינו לכהונת "ממשלת השינוי", בה ישב ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו באופוזיציה. כהונת ממשלת בנט-לפיד הסתיימה תוך שנה וחצי, לאחר שהאופוזיציה הביאה להפלת הממשלה ומפלגת הליכוד ניצחה בסבב הבחירות הבא.

לאור זאת, התגבשה תפיסה שראתה בליכוד בראשות נתניהו כאופוזיציה יעילה וממושמעת שפעלה נגד קואליציה מפוררת ולא אחידה. זאת ועוד, בשעתו דווח על כך שהליכוד דורש נוכחות מלאה של חברי הסיעה בהצבעות, ותוך שיימינג לח"כים נעדרים. זאת, במטרה להתיש את האופוזיציה.

ואולם, נתוני ההצבעה במליאה מציגים תמונה שונה לחלוטין. סיכום נתוני ההצבעות של אופוזיציית נתניהו מצביע על כך שמדובר היה באופוזיציה חלשה ולא ממושמעת, שסבלה מהיעדרות כרונית של חבריה מהצבעות. למעשה, בהשוואה אליה, האופוזיציה הנוכחית ממושמעת בהרבה. 

כך למשל, בסיכום נתוני ההצבעות של הכנסת ה-24, ח"כ אופיר כץ נמצא אמנם במקום הראשון בין חברי האופוזיציה. אולם כשמחברים את נתוני ההצבעות של חברי האופוזיציה והקואליציה יחד, כץ מידרדר למקום ה-30 ואחוז ההצבעה שלו עומד על 68% בלבד.

למעשה, בין 50 הח"כים שהצביעו הכי הרבה פעמים בכנסת הקודמת ניתן למצוא רק שישה מבין אופוזיציית נתניהו, הממוקמים לרוב די נמוך ברשימה – החל מהמקום ה-40 ומטה. נתניהו עצמו, שדגל במדיניות השיימינג לח"כים מבריזנים, נמצא במקום ה-103 עם 52% הצבעה בלבד. בתחתית הטבלה ניתן למצוא בין היתר שמות כמו גילה גמליאל, צחי הנגבי, מירי רגב, חיים כץ ויואב גלנט (כל אותם ח"כים, יש לציין, כיהנו כשרים עד לזמן קצר לפני אותה בדיקה).

לאור זאת, נראה כי הצלחת האופוזיציה להפיל את ממשלת בנט-לפיד לא נבעה ממדיניות של לחץ מתמיד על הקואליציה בהצבעות במליאה, ממשמעת גבוהה או חריצות של הח"כים באופוזיציה, אלא מההצלחה של נתניהו וחבריו לגייס לשורותיהם עריקים מהקואליציה. הללו מוטטו לבסוף את הרוב הקואליציוני והובילו לבחירות.

נתוני ההצבעות המלאים

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

2 תגובות

  1. כתבה מדוייקת וחשובה מאוד! תודה רבה!

    הם עובדים בשבילנו, ומבריזים לנו מהעבודה שאנחנו משלמים להם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.