מבקר המדינה קובע: נתניהו נכשל בשיקום יישובי הצפון והעסקים הקורסים

ראש הממשלה בנימין נתניהו נכשל בסיוע לתושבי הצפון המפונים – כך קובע דוח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם היום. המבקר, מתניהו אנגלמן, נמנע עד כה בדרך כלל מציון שמותיהם המפורשים של האחראים למחדלים עליהם הצביע. כעת, כשנה לפני תום כהונתו בת שבע השנים, הוא מפנה אצבע מאשימה באופן ישיר כלפי נתניהו ומנכ"ל משרדו לשעבר, יוסי שלי, למחדל בהתנהלות המדינה מול מפוני הצפון וקריסת העסקים הקטנים.

• לחצו לקריאת הדוח המלא

לפי הדוח, הממשלה "כשלה", כאשר ההשלכות הן חסרות תקדים בהיקפן. "תוצאה קשה זו מונחת בראש ובראשונה לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות ממשלה, לרבות גיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון והיערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם", ציין המבקר. "ראש מטה היישום אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה".

שמות האחראים הראשיים לכישלון מופיע כבר ב"פתח דבר", המבוא לדוח החתום אישית על ידי אנגלמן. הוא מפרט את עיקרי הכישלון: "הזמן הרב והיקר שחלף עד שקיבלה הממשלה החלטה כוללת ראשונה בנושא לצורך הנעת הטיפול. שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה ופינוי יישובים בצפון עדיין לא מונה דרך קבע גורם מטה להובלת הטיפול בנושא. בעת הזו אף אין ממלא מקום לתפקיד מרכזי וחיוני זה. נכון למועד פרסום דוח זה עדיין לא גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון".

בהמשך, מפורטים שמות נוספים של האחראים למחדל. עם תחילת הפרק הראשון, מוזכרים בשמותיהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הפנים הוא ח"כ משה ארבל, מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס ומנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ.

בהודעת הפרסום, מצוין המאבק המתנהל סביב פרסום הדוח – שלטענת המבקר עיכב את הפרסום בשנה וחודשיים. "הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים – שהוסר אך לפני שבועות אחדים לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ – עיכב במשך כשנה וחודשיים את הביקורות בנושאים אלו", כך לפי המבקר. 

שורה של מריחות

מאז הטבח בשבעה באוקטובר 2023, תושבי הצפון וראשי המועצות מטעמם מתדפקים על דלתות הכנסת ומשרדי הממשלה ומתארים מציאות חיים בלתי נסבלת: בתי ספר שהתפרקו, עסקים שנותרו ללא סיוע, מועצות שתושביהם התפזרו. בשנה הראשונה שררה אי ודאות קיצונית בנוגע לחזרה למגורים ביישובי הצפון והחזרת התלמידים וילדי הגן למסגרות. בעת שמשפחות התקשו לתכנן את עתידן, זכורה אמירתו של ראש הממשלה, שצוטט: "מי אמר ש-1.9 הוא תאריך היעד?" 

בכל הנוגע לתאריכים, הדוח מפרט כישלון חמור של מריחת זמן שגבתה מחיר כבד ממפוני הצפון. "רק כשבעה חודשים וחצי לאחר פרוץ המלחמה, ב-27.5.24, קיבלה הממשלה החלטה ראשונה בדבר 'תוכנית למענים בטווח המיידי והקרוב וקידום מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון'. זאת חרף העובדה שעל פי משרד רה"מ כבר בנובמבר 2023 התבהר לממשלה הצורך בגיבוש תוכנית כוללת למתן מענים בטווח המיידי לתושבי הצפון". 

המבקר משרטט מצב קפקאי, לפיו שלושה משרדים עבדו על תוכניות חלופיות אלו לאלו: משרד הפנים סיים לגבש את תוכניתו ראשון (רק ארבעה חודשים מפרוץ המלחמה), מנכ"ל משרד האוצר הייזלר רצה להציע חלופה אחרת, בעוד שמנכ"ל משרד רה"מ שלי רצה גם הוא לגבש הצעה אחרת מטעמו. מי שכשל בתיאום בין כלל הגורמים ודרישה לעבודה משותפת, הוא ראש הממשלה נתניהו.

המבקר מציין כי "לאחר מאי 2024 התברר כי עקב התרחבות המערכה בזירה הצפונית, ניכרו השפעותיה גם על יישובים המרוחקים יותר מ-9 ק"מ מהגבול, אשר סבלו מפגיעות ומהשלכות המלחמה. אלא שבשתיים משלוש ההצעות – של משרד רה"מ ושל משרד הפנים, התעלמו מסוגיה זו ומ"השפעותיה על יישובי הצפון השוכנים במרחק של יותר מ-9 ק"מ מהגבול, הגם שבהמשך הוברר כי גם יישובים אלה סבלו מהשפעות המלחמה".

ראש הממשלה נתניהו נכשל במינוי אדם שיוביל את הטיפול במפוני צפון. מדובר על תפקיד ראש מטה יישום התכנית (שהתעכבה חודשים רבים). ביוני 2024, כשכבר גובשה תכנית, נאלצו התושבים והמועצות להמתין לא פחות מחודשיים נוספים עד למינוי האדם שנתניהו בחר בו כמתאים. אלא שחמישה חודשים לאחר מכן, הוא התפטר נוכח צמצום סמכויותיו. כישלון משרד רה"מ ומשרד האוצר מהדהד: "יוצא אפוא כי שנה וחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, ויותר מחצי שנה לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, עדיין לא הצליחו משרד רה"מ ומשרד האוצר להוביל ולהפעיל את המטה לגיבוש ויישום של מתווה רב-שנתי לשיקום ארוך טווח של יישובי הצפון".

לאחר מכן, הדוח מפרט כי גם החלטות הממשלה שכבר התקבלו, לא התבצעו בפועל. כך למשל, לא הוסדרו כראוי מבנים לתלמידים מפונים, לא בוצע סקר תושבים על מנת להבין את הצרכים, ראש אגף התקציבים גרדוס נכשל בהבאת מקורות תקציביים למימוש התוכנית, בגובה שלושה מיליארד שקל.

"במצב המתמשך של אי-יישום החלטות ממשלה, ובהיעדר תוכנית רב-שנתית מפורטת ומתוקצבת לשיקום ולפיתוח של הצפון, נותרו יישובי קו העימות בצפון בחוסר ודאות בנוגע להיערכות לקראת חזרת התושבים לבתיהם", כך לפי הדוח. "מסיורי מבקר המדינה עלה בעניין זה כי עד סוף שנת 2024 לא הוסדר מענה לפיצוי על נזקים עקיפים למבנים וכי חלק מפעולות השיקום הראשוניות של היישובים נעשות בידי מתנדבים ובהתבסס על תרומות. כמו כן, לא ניתן מענה לצורך במניעת עזיבתם של תושבים, ובייחוד צעירים ובעלי השכלה אקדמית, כרכיב מהותי במשימה הלאומית של השיקום והחיזוק של אזור הצפון". 

לפני כשנה פרסם אורן פרסיקו כתב "העין השביעית" ניתוח של יומנו של אחד האחראיים למחדל, יוסי שלי. נראה כי במקביל לחוסר התפקוד מול מצב החירום בגבול הצפוני, שלי הקדיש זמן לפגישות פוליטיות עם פעילים כמו כנרת בראשי, ולקידום עסקת רד מד של חברת הנפט הממשלתית קצא"א. שלי הוא דמות מרכזית במהלך להגדלת היקפי שינוע הנפט של החברה, נגדו מתנהל מאבק ציבורי בשל החשש לדליפת נפט מסוכנת. כיום הוא שגריר ישראל האמירויות, בעלת האינטרס הראשית בעסקת הנפט.