שריפות הפסולת בשטחים: המלצות ראשונות יוגשו בעוד כחודש 

אמצע הלילה. משפחה מתעוררת בחמש בבוקר מריח חריף של עשן. הילדים לא מצליחים לחזור לישון, העיניים צורבות ולהורים אין תשובות טובות. זה לא רק חלום רע, שתיכף יעבור, אלא מציאות שהפכה לסיוט: שריפות הפסולת בשטחים. 

לילה כמו זה הוא רק שורת אקסל אחת מתוך לא פחות מ-50 אלף תלונות של תושבים ותושבות למשרד להגנת הסביבה, על מפגעי זיהום אוויר וריח משריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון, בין 2017 ל-2022.

מעקב "שקוף" אחר הטיפול בשריפות הפסולת:

• דוח המבקר על שריפות הפסולת בשטחים הוצג בכנסת: "מציאות של מדינת עולם שלישי"
• בזמן שהרשויות גוררות רגליים: מוקד חדש בוואטסאפ יסייע מול שריפות פסולת וריחות מטרידים
• דוח הגנת הסביבה: שריפות הפסולת הן הגורם המסרטן הראשי
• מחפשים פתרון לעשן הרעיל: צוות לטיפול בשריפות פסולת ביו"ש יתכנס לראשונה

כדי לרפא מהשורש את השגרה הזו, הקימה הממשלה לפני כשנה צוות בין משרדי, שינסח פתרון, ויכנס גורמים אזרחיים וביטחוניים בתפר שבין המשרד להגנת הסביבה למנהל האזרחי האחראי למתרחש בשטחים. לשאלת "שקוף", המשרד להגנת הסביבה הבטיח כי בחודש הבא, ב-8.7, יגישו צוותי המשנה את המלצותיהם. המלצות אלה יעובדו ויוגשו לממשלה בחודש ספטמבר, תשעה חודשים מהמועד המקורי שבו הן היו אמורות להיות מוגשות. לדברי המשרד: "אירועי הלחימה הובילו לעיכוב של מספר חודשים".

מעבר לעיכוב, החשש העיקרי הוא שהמלצות הצוות, חשובות ורלוונטיות ככל שיהיו, יישארו בגדר מסמך מעוצב יפה. הסיבה כתובה שחור על גבי לבן בהגדרות הקמתו: לצוות אין סמכות לחייב את הממשלה בהוצאה תקציבית – כדי לקבל את המלצותיו יהיה צורך בהחלטת ממשלה נפרדת.

"כבר כשהצוות קם התרענו שאין לו מנדט בעצם להצביע על מקורות תקציביים", אומר יו"ר עמותת "אזרחים למען אוויר נקי" יניב בלייכר. "לכן החשש הוא שההמלצות שלו יישארו על הנייר. יצטרכו להגיש החלטת ממשלה חדשה, שבהחלטה הזאת יצטרכו למצוא מקורות תקציביים וזה עוד משיכה של זמן".

בינתיים, בחודש האחרון הצטברו 1072 תלונות של אזרחים ואזרחיות במוקד וואטסאפ אזרחי חדש שמפעילה העמותה. מדוח שהפיקו בעמותה, עולה כי 515 מהמדווחים העידו על קשיי נשימה בעקבות המפגע, 275 העידו על צריבות בעיניים ו-104 על סחרחורות. הדיווחים נאספו בחודש מאי.

"כל הגופים שאמורים להיות מעורבים – לא מספיק מעורבים"

שאלת התקציב מפנה את הזרקור למשרד האוצר. בדיון בוועדה לביקורת המדינה שעסק בנושא בשבוע שעבר, הציג המבקר נתונים שמצביעים גם על הצדקה כלכלית לטיפול בתופעה: העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות לפי הערכות מבקר המדינה, נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2023 וכ-9.1 מיליארד שקלים בשנים 2023-2030.

אך נציגי האוצר לא טרחו להגיע לדיון. בחודשים הקרובים הוועדה תתכנס שוב ונציגי הצוותים יציגו את המלצותיהם. יו"ר הוועדה מיקי לוי ביקש במהלך הדיון האחרון שנציגי משרד האוצר יגיעו לדיון הבא, מתוך הבנה שהסעיף התקציבי בהמלצות יכריע את גורל האזרחים, התלויים בתקצוב המלצות הצוות.

בדוח מבקר המדינה האחרון נכתב כי במשך 20 שנה לא נקבעה מדיניות ממשלתית ולא גובשה תוכנית ממשלתית לטיפול בשריפת הפסולת בשטחים, היוצרת זיהום אוויר חוצה גבולות. ב-2017 המבקר המליץ להקים צוות בין-משרדי, בשיתוף משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, שיוביל עבודת מטה בנושא ניהול סביבה חוצת גבולות, כאשר "מטרותיו של הצוות יהיו לגבש מדיניות ממשלתית בנושא, להמליץ על גורם ממשלתי אחד שיוביל ויתכלל אותו, וליצור מנגנונים שיתנו מענה גם לבעיות סביבתיות מורכבות".

חלפו שש שנים נוספות עד שהוקם הצוות, בעקבות החלטת ממשלה שהובילה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. "זה מחדל לאומי", אומר בלייכר. "דוח מבקר המדינה שפורסם לפני חודשיים מצביע על הבעיות האמיתיות – 20 שנה של מחדל". עוד הוא מוסיף: "כל הגופים שצריכים להיות מעורבים פה לא מספיק מעורבים. המשרד להגנת הסביבה מגלגל אחריות, המנהל האזרחי נכשל בטיפול בפסולת, נכשל באכיפה. משרד הבריאות לא בתמונה, כיבוי אש לא מכבים שריפות, משטרת ישראל לא מספיק מעורבת, כמעט לא עשתה מבצעי אכיפה".

חברי הצוות נקבעו בהחלטת הממשלה, בין היתר חברים בו נציגים מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר ומשרד הביטחון. לפי המשרד להגנת הסביבה, נציגי פיקוד מרכז ומנהלת ההתיישבות והמשימות הלאומיות היו אמורים להיות חלק מהצוות אך לא מונה להם נציג. שאלת הנציגים בצוות הייתה לא ברורה עוד בתחילת הדרך: חשיפת "שקוף" העלתה כי שבוע לפני ההתכנסות הראשונה, רשימת המשתתפים עדיין לא נסגרה. 

המפגש הראשון של הצוות התקיים במועדו המתוכנן בחודש אוגוסט 2023, אך מפגש ההמשך שהיה מתוכנן ל-10 באוקטובר נדחה מטבע הדברים בשל המלחמה וכך גם המשך המפגשים – כך שרק בינואר 2024 הצוות נפגש שוב ומאז הוא מתכנס כמעט מדי חודש.

לתושבים יש ביקורת קשה על ההתמהמהות. "ברור לי שאם זה היה קורה במרכז דיזנגוף והיו מבעירים שם איזה משהו, כבר מזמן היו דואגים לסלק את זה תוך שניה", אומרת מירי רייכרט, תושבת שוהם. "אני עובדת מהבית ואני לא פותחת חלונות כי אחרת יש ריח של פלסטיק שרוף סמיך, מאוד קשה לנשום, עיניים צורבות, כאבי ראש, ממש מחנק מאוד כבד. יש פעמים שזה מחניק בגרון, שזה כבר צורב בגרון, שזה ברור שזה לא סתם זבל, אלא חומרים מאוד מאוד מסוכנים. זה לא הגיוני שאנחנו חיים פה ונושמים אוויר של זבל".