מתי כינסת את הוועדה שאחראית על מוכנות הצבא? "אני באמת לא זוכר"

היי, שלום, מה נשמע? 

צריך לשבח אותי שאני חוזר אליך.

אני תמיד מציין את הפלוסים והמינוסים של כולם, כולל שלי.

"אמרתי לך, באמת פנתה אליי בעניין הזה היועמ"שית, והסברתי לה שבמושב הראשון של הכנסת … אני חבר כנסת חדש, רק התחלתי את תפקידי, ביקשתי להישאר רק בשתי ועדות, מתוך חמש שהייתי משובץ אליהן, אני לא זוכר כמה. 

• "סכנה של ממש לביטחון המדינה": תלונה נגד ח"כ מהליכוד שמשבית ועדה ביטחונית
• יו"ר הוועדה הביטחונית מצא הסבר לשיתוק הדיונים: "במלחמה לא דנים במוכנות למלחמה"
• בדיקת "שקוף": הוועדות הביטחוניות בכנסת שעבדו במרץ אחרי הטבח – ואלה שלא

"ואני אומר לך, אחרי שנה ומשהו, שגם שתי ועדות, זה קשה מאוד. אוקיי? עכשיו, מה עשיתי, במושב הראשון בוועדת הכלכלה, באופן לא פורמלי, לקחתי על עצמי להיות סגן יושב ראש הוועדה של ביטן. ואני מבלה שם, ביליתי שם בהמון המון דיונים. אני לא חושב שבעשר השנים האחרונות היה חבר כנסת שעשה משהו ברמה הזאת. אני פשוט צריך לשבח את עצמי על מנת שהדברים יקבלו פרופורציות מול הביקורת, לכאורה". 

אבל מה עשית בוועדת חוץ וביטחון, מדוע לא כינסת אפילו פעם אחת את תת-הוועדה למוכנות וכשירות הצבא, שאתה יושב הראש שלה? 

"היו דיונים במליאה של הוועדה, עשרות, סיורים להכרת מערכת הביטחון, ו.. ו.. אני גם חבר בוועד המצומצם של התקציב, וזאת הייתה דרך מצוינת להכיר את הצבא. לפני שאני בא כמו נפוליאון, להגיד להם 'תקשיבו, אחת, שתיים, שלוש', קודם כל צריך ללמוד את זה. אז הקדשתי את כל המושב הראשון ללימוד". 

ללכת ללמוד על ועדה במשך מושב שלם זה להשבית אותה. אם אתה לא מסוגל להפעיל ועדה, אז אומרים אני לא מסוגל.

"טוב אני, אלף, תעזוב, אני לא מסכים איתך. אני לא מתכוון להתווכח איתך. אני סגרתי עם יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, מכיוון שהתפקיד שלנו זה לבדוק את המוכנות למלחמה ונפלה עלינו מלחמה, אז חשבתי שאנחנו יכולים לאחד את הוועדות, על מנת שאני לא, לא אתעסק בשטויות. כאילו, זה קל לכנס את הוועדה, השאלה זה התכלית שלה. במושב השני שתי הוועדות מחוברות ואנחנו כן מתכנסים. הסברתי את זה ליועצת המשפטית".

הוועדה מושבתת שנה ומשהו.

"אני חושב שזה, אני חושב שאתה צריך, אתה טועה, אתה טועה. אז אתה צריך…"

אז תראה לי ישיבות, על מה דנתם?

"אז אתה צריך לעשות השוואתית. קודם כול, גם כינסנו אותה, אולי לדעתך לא מספיק, אבל כינסנו".

מה זה לא מספיק? כמה פעמים כינסת אותה?

"אני חושב שזה היה פעמיים?"

פעמיים? לא. לא כינסת אפילו פעם אחת. היו"ר אדלשטיין כינס ואתה הצטרפת פעם אחת.

"לא נכון. אני לא הצטרפתי. אני, אני לא הצטרפתי. אנחנו עשינו את זה ביחד. לא באתי. לא באתי באקראי ונכנסתי".

פעם שנייה מתי היא הייתה?

"אני, אני באמת לא זוכר".

לפי חברי הוועדה – לא הייתה.

"אוקיי, אני אומר לך שאני לא זוכר. בגלל ריבוי הדברים. ואני חושב שזה שחצנות וטיפשות לבוא לפני שאתה לומד לפחות מושב אחד את ה-".

אז אולי אתה לא מתאים לתפקיד.

"או קיי, אה, זכותך. זכותך לחשוב, זכותך לחשוב ככה. אני לא מסכים איתך, אני לא חושב…"

אתה לא חושב שהתוצאות מצביעות על זה?

"לא, מה פתאום? מה פתאום, אתה יודע, זה לבוא עם מחשבה כל כך שטחית מבלי יכולת להקשיב. תעשה השוואתי, תיקח אנשים שעשו את הוועדה הזאת, חברי כנסת, ותבדוק במושב הראשון מה הם עשו, בכמה ישיבות הם השתתפו. ואני לא חושב שתמצא מישהו שהשתתף בעשרות ישיבות".

אבל מה זה קשור בהיבט של הפעלת הוועדה?

"מה זה בזה, אני הסברתי לך…"

זה שהיית במאה אלף ישיבות, מה זה קשור לוועדה שאתה מנהל?

"אז זה בדיוק מה שהסברתי לך. אלף, שאני צריך להיות צנוע, ואף אחד לא מכיר, ואני אני בא עכשיו מבפנים, ואני יודע שגם כאלה שהיו יושבי ראש ועדה ובכירים ממני שבאו מהצבא, הופתעתי שהם באמת לא מכירים את הצבא לעומק. אני אומר לך שנהגתי באחריות וברצינות, אני חושב שאני מחברי הכנסת הכי חרוצים שיש בכנסת, לא אומר הכי חרוץ, אבל בטח מבין החרוצים. אבל על זה לא נתווכח, כי אני מעיד את זה על עצמי. אז אני חושב שהסברתי לך באריכות, ועכשיו התפקיד שלך לעשות מה שאתה חושב".

אוקיי, תודה. תודה על ההסבר.

ביי.