"לא שקוף לציבור": דיון ראשון בכנסת על השינוי בתקנות המגפה של ארגון הבריאות העולמי

ועדת החוקה של הכנסת בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) קיימה בשבוע שעבר (חמישי) דיון בנושא שזכה למעט מאוד דיון ציבורי פומבי, אך עשוי להיות בעל השלכות רחבות וארוכות טווח על ישראל ועל אזרחיה: שינויים בתקנות של ארגון הבריאות העולמי בהתמודדות עם מגיפות ואמנת מגיפות חדשה שמנוסחת בשנתיים האחרונות. אחת הטענות שחזרו פעם אחר פעם בדיון בנקודות שונות הייתה כי משרדי הממשלה, ובראשם משרדי הבריאות, החוץ והמשפטים אינם משקפים לציבור את תהליך גיבוש האמנה והמשא ומתן על נוסח התקנות. טענה בולטת נוספת היא ששני התהליכים הללו טומנים בחובם סכנה לריבונות ישראל. נציגי הממשלה בדיון טענו כי סכנה כזאת לא קיימת.

• כך נחטף השיח על הבריאות
• העליון יעביר בשידור חי את הדיון בהסתרת תמלילי הקורונה
• דעה: אנחנו במצב חירום

על מה בעצם מדובר? בארגון הבריאות העולמי מגבשים יחד עם מומחים ממשרדי בריאות ברחבי העולם תיקונים ושינויים ב-IHR, מסמך תקנות בינלאומי שמגדיר את הכללים להתמודדות עם מגיפות. לפי משרד המשפטים, הארגון הבינלאומי צפוי לאשר בקרוב את התקנות, ולאחר מכן נציגי ישראל יחליטו תוך עשרה חודשים אם לקבל אותן, להתנגד או להגיש הסתייגות. לדבריו, המשמעות של הסתייגות היא שהתיקונים שאליהם ישראל תתנגד לא יחולו עליה. נכון לנקודת הזמן הנוכחית, עדיין אין קונצנזוס בין המדינות, הדרוש לצורך אשרור השינויים במליאת הארגון.

במקביל שוקדים באו"ם גם על מהלך רחב יותר: גיבוש אמנת בריאות שתחייב את כל המדינות החברות בה. לשני המהלכים משמעויות והשלכות מדיניות, חברתיות וכלכליות שיכולות לעצב את האופן בו ישראל תתמודד עם מגיפה – מהחלטות על סגרים והתנהלות בתי הספר ועד הנחיות בריאותיות שיחייבו את כלל האזרחים. הנושא כמעט ולא נדון בשיח הציבורי, כפי שציין גם רוטמן, אף שהתהליך המקביל של שינוי התקנות וגיבוש האמנה החל כבר לפני יותר משנתיים. 

"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ולכן אני חושב שיש בדיון הזה כדי להוסיף בריאות לתהליך", אמר רוטמן בפתח הדיון. חברות הכנסת טלי גוטליב (ליכוד) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) החלו מיד עם תחילת הדיון בהצהרות נגד ארגון הבריאות העולמי ה"אנטישמי" לדבריהן, אך היו"ר רוטמן קטע את דבריהן ודרש שיאפשרו לקיים דיון ענייני. "הגורם המרכזי שדחף לדיון הזה הוא חוסר ידיעה", אמר להן. "אני רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים כדי שנדע לאן הולכים ואז נוכל לשפוט אם זה טוב או לא".

הדיון התקיים לבקשתם של שליש מחברי ועדת החוקה, שהביעו את החשש כי השינויים המוצעים בתקנות, יחד עם האמנה המתגבשת, עלולים לפגוע בריבונות המדינות המצטרפות אליהן ובזכויות האזרחים. "הארגון מבקש שינויים המאיימים לפגוע ביכולת שיקול הדעת וקבלת ההחלטות של ישראל", כתבו בבקשה לדיון. "משרדי הממשלה הרלוונטיים אינם מכירים את הסעיפים הבעייתיים. מתבקש דיון איכותי בוועדה על מנת ללמוד ביסודיות את השינויים המתבקשים".

רוטמן הסביר את הבחירה בוועדת החוקה לקיום הדיון בכך ש"האכסניה הטבעית של נושא ההשלכות על תהליך החקיקה, בין אם הטענות נכונות או לא, היא ועדת החוקה. היא זו שחוקקה את חוק הקורונה, ואנחנו מדברים על תקנות שנועדו להתמודד עם מגיפה עולמית".

"מבין את החששות"

בדיון נכחו נציגים של משרדי הבריאות, החוץ והמשפטים, שקיבלו לאורך תקופה ארוכה פניות רבות בנושא התקנות והאמנה. בדיון הם טענו כי לשני התהליכים האלה לא תהיה פגיעה בריבונות ישראל או בעצמאות המדינה לקבל החלטות, וכי הם פועלים לשינוי הנוסחים של שני המסמכים כדי לוודא זאת. 

"העיקרון הכי בסיסי שאנחנו רוצים לשמור עליו הוא הריבונות שלנו", אמרה ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרועי פרייס. "העיקרון הוא שאנחנו חייבים להיות מסוגלים לקבל החלטות לפי מה שמתאים למדינה, וגם שהחוק הפנימי של ישראל יגבר על כל דבר חיצוני". 

ד"ר אשר שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, הסביר כי גם לגבי שינוי התקנות וגם לגבי נוסח האמנה החדשה, אין עדיין כל הסכמה בין המדינות. עוד הוא הדגיש את ההבדל בין שני התהליכים: אשרור התקנות הוא תהליך שבו ישראל צריכה להחליט האם לאשר שינויים בתקנות שעליהן היא כבר חתומה, בעוד שאמנת הפנדמיות היא אמנה חדשה שעליה ישראל צריכה להחליט אם היא מעוניינת לחתום. בעניין האמנה, הסוגייה צפויה להגיע לשולחנה של הממשלה וגם למליאת הכנסת. 

לחשש מאובדן הריבונות הצטרף גם הסנטור האמריקאי רון ג'ונסון מוויסקונסין, שהשתתף בדיון מרחוק. ג'ונסון, פוליטיקאי מהמפלקה הרפובליקנית, התבטא פעמים רבות נגד מדיניות הסגרים בתקופת הקורונה ועל תופעות לוואי של החיסונים. לאחרונה פנה במכתב יחד עם 49 חברי סנאט נוספים לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בו הבהירו כי יתנגדו לאישור השינויים בתקנות ולאמנה.

"אם ארגון הבריאות יתקדם עם השינויים זה ישפיע על הריבונות המדינתית", הוא טען, חרף הצהרת עמדת משרדי הממשלה. "אני שמח שהכנסת מקיימת על כך דיון. אני מבקש מכם לקחת ברצינות את האיום הזה. הארגון מועל בחובתו לטיפול במגפות. הארגונים הגלובליים יכולים להיות מסוכנים לחירות שלנו ואני קורא לכם ולממשל לדחות את ההסכמים הללו".

בדיון דיבר גם נציג ארגון הבריאות העולמי מישל טריין. "אני מבין את הפחדים שלכם אבל תנו לי להבהיר: ארגון הבריאות הוא מזכירות ולא סוכנות", אמר. "לארגון אין כוח על אף מדינה. הארגון הוא רק שיקוף של המדינות החברות בו וההחלטות מתקבלות בקונצנזוס". 

נושא מדיני – לא רק בריאותי

מדבריהם של נציגי משרדי הבריאות, החוץ והמשפטים ברור העיקרון התיאורטי, שלפיו חוקי המדינה גוברים על חוק בינלאומי. אך באופן מעשי לא ברור כיצד יתמודדו בישראל עם מציאות מורכבת שכוללת לחצים בינלאומיים מצד מדינות חזקות ואפשרות של סנקציות במידה שלא ייענו להסכמים או לתקנות.

אחד מנציגי משרד המשפטים בדיון, איתי אפטר, הסביר בנוגע לשינוי התקנות כי במידה שישראל תחליט להסתייג או להתנגד לאחד הסעיפים, הם לא יחולו עליה. עם זאת, הוא הוסיף כי עלול להיות מופעל על ישראל לחץ מדיני להסכים לשינויים. על שאלת הח"כים כיצד תתמודד ישראל מול לחצים בינלאומיים מהסוג הזה, ענה אפטר כי זו שאלה במישור המדיני, אך הבהיר "בדקנו את הדברים יחד עם משרד החוץ, אנחנו שותפים לעמדת משרד הבריאות שאין חשש מסנקציות ישראל אם תגיש הסתייגות".

המחלוקת בין המפלגות בארה"ב בנושא, מעידה על כך שלחתימה יש השפעה על מדיניות החוץ של ישראל, ושהיא נוגעת גם לקשרים הבינלאומיים בין המדינות.

נגה ארבל, חוקרת מדע המדינה, התייחסה בדבריה לחוסר המענה לשאלה הזאת בדיון. "אמנות בינלאומיות הן סוגיה פוליטית, ואין פה נציג ממשלה שעוסק במדיניות חוץ", אמרה. "כל התשובות עד עכשיו לא מדברות על מדיניות. זה לא אירוע של משפט, זה אירוע של מדע המדינה, שזה מרחב שנטוש פה לחלוטין". 

בשלב מסוים בדיון הפנה רוטמן לנציגי משרדי הממשלה שאלה עקרונית. "אחד הדברים שהיו המקור לחלק גדול מהתחושות הקשות שאנחנו שומעים מסביב לשולחן זה אי הוודאות", אמר. "איך יכול להיות שאנחנו בסיטואציה ששבוע הבא אמורים להגיע לקונצנזוס (בארגון הבריאות, ש.ב) ויכולה להיות אולי הצבעה (אף שזה לא צפוי) ואני כראש ועדת החוקה לא יודע מה הנוסח שמצביעים עליו? מבחינת הליכי חקיקה והתקנת תקנות – איך הגענו ליום הזה? איפה הפרוצדורה?"

ח"כ הר מלך הוסיפה כי: "מנותק שאירוע בסדר גודל כזה לא שקוף לציבור. רק ברגע האחרון אתה מקבל מוצר מוגמר ומתחיל לדבר על הסתייגויות. בעיני זה לא תקין".

על נושא השקיפות לציבור אמרה עורכת הדין אירית ינקוביץ' כי פנתה כבר לפני כמעט שנה לחמישה משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה, הבריאות, המשפטים, האוצר והחוץ. "במשרד ראש הממשלה ענו לי שהם לא יודעים שום דבר, שאין להם חומר או מידע למסור". גם במשרד הבריאות ענו לאותה בקשת חופש מידע כי "אין חוות דעת חיצוניות, אין התייחסות של הציבור. אף משרד ממשלתי לא הציג תהליך או חוות דעת". לפי פרשנותה של ינקוביץ', "אי הדיוק בתשובות נובע מכך שהמשרדים לא מודעים למהלך שמוביל משרד הבריאות. התשובות מעידות שהמשרדים לא יודעים לגופו של עניין מה באמת כתוב במסמכים".

מה היא ריבונות?

נקודה נוספת שעלתה בדיון נוגעת למורכבות המושג של ריבונות, מילה שנזרקה לאוויר פעמים רבות בידי רבים מהמשתתפים. עורך הדין אלפרד שוורץ הציע: "אני מבקש לבדוק מה הם מרכיבי המושג ריבונות, בתחום החברה, הכלכלה, המשפט", אמר. "המרכיב המרכזי הראשון הוא שיקול דעת לצורך הגעה למסקנות והמרכיב השני הוא היכולת ליישום המסקנות". לדבריו, "הדרך שבה יש לבחון את כל התקנות והאמנה היא האם יש פגיעה באחד משני המרכיבים. אם יש פגיעה באחד מהם, יש פגיעה בריבונות". 

לדבריו, "סעיפים כאלה ואחרים יש בהם ניסיון לפגיעה בשיקול הדעת של מדינת ישראל ולכן נעשה פה ניסיון מתוכנן של פגיעה בריבונות של מדינות, לאו דווקא ישראל. אם המדינה מחויבת לחקיקה פנימית שתתאים עצמה להסכם בינלאומי – המשמעות היא פגיעה בשיקול דעתה". 

"משרד המשפטים טען שלא נפגעה היכולת לחוקק", הוסיפה בנושא ארבל והדגישה כי להחלטה עשויות להיות השלכות על החקיקה בהמשך. "לא ברור לי איך לא נעשה דיון עם הכנסת או עם הציבור, לא על האמנה ולא על מדיניות ניהול המגיפות. כי לא כולם מסכימים עם משרד הבריאות שהמדיניות הייתה כזאת נפלאה. חלקנו חושבים שסדר העדיפויות בין חירות וחיים צריך לפחות לעלות לדיון. ראוי שננהל את הדיון הזה בעצמנו".

בסיום הדיון אמר היו"ר רוטמן כי עצם קיומו של הדיון "חשוב מאוד לציבור רחב". לדבריו, "החשדנות כלפי הארגונים הבינלאומיים היא מוצדקת. ישראל יזמה ודחפה והייתה מראשונות החותמים על האמנות הכי נפלאות של האו"ם וזה מתהפך עלינו פעם אחר פעם. אז מי שמציג את החששות האלו הוא לא הזוי". עוד הוסיף רוטמן כי התשובות שסיפקו נציגי משרדי הממשלה הניחו את דעתו. "מערך החוץ, המשפטים והבריאות לא עיוורים למציאות הזאת ולוקחים אותה בחשבון. התפקיד שלנו כוועדה וככנסת זה לוודא שזה נמצא מול עיניכם. תמשיכו לשים לב לזה".

רוטמן התייחס גם לזלזול של חלק ממשרדי הממשלה במתנגדים לשינוי התקנות ולאמנה. "גם קולות שמבטאים את מצוקתם, כאבם ותהיותיהם בצורה שהייתי קורא לה פחות אופטימלית – אני חושב שהרבה פעמים מאחורי הזעקה יש תהיות ושאלות שכולנו שותפים להן. לטובת השקיפות והדיון הציבורי. פתיחות לביקורת יש בה כדי לתרום ולהרגיע". 

לצפייה בחלק הראשון של הדיון:

לצפייה בחלק השני של הדיון: