ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

כך נחטף השיח על הבריאות בידי דמויות שוליים קיצוניות

בימים אלה ארגון הבריאות העולמי מנסח מחדש את מסמך התקנות להתמודדות עם מגיפות. במקביל, באו"ם מגבשים אמנת בריאות שתחייב את כל המדינות החברות בה. אך בארץ, מעט השיח שמתקיים מגיע משולי המפה, משרד הבריאות נסוג לעמדת מכבה השריפות והדיון הציבורי - מושתק

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר הבריאות משה ארבל וח"כ טלי גוטליב (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

תהליך מדיני משמעותי בתחום הבריאות, בקנה מידה עולמי, סובל מהתעלמות תקשורתית. הסיבה, כך נראה, היא ההקצנה שנוצרה בעקבות מגיפת הקורונה והמדיניות הממשלתית להתמודדות עימה. השיח נחטף בידי דמויות שוליים קיצוניות, משרד הבריאות נסוג לעמדת מכבה השריפות והדיון הציבורי – מושתק.

בארגון הבריאות העולמי מגבשים יחד עם מומחים ממשרדי בריאות ברחבי העולם תיקונים ושינויים ב-IHR, מסמך תקנות בינלאומי שמגדיר את הכללים להתמודדות עם מגיפות. במקביל שוקדים באו"ם גם על גיבוש אמנת בריאות שתחייב את כל המדינות החברות בה. טיוטה של האמנה אושרה לאחרונה על ידי המדינות החברות. לשני המהלכים משמעויות והשלכות מדיניות, חברתיות וכלכליות, אולם התקשורת המרכזית בישראל כמעט ולא עוסקת בנושא.

מעט השיח הציבורי שמתקיים, מגיע משולי המפה: חבר הכנסת עופר כסיף הגיש שאילתא לשר הבריאות משה ארבל בבקשה לדעת האם השינוי בתקנות ישפיע על הריבונות הישראלית והאם יש להן משמעויות תקציביות. חברת הכנסת טלי גוטליב הסתפקה בציוץ בטוויטר, בו קבעה בסגנונה משולח הרסן כי מדובר ב"זוועה" וכי "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות".

מטבע הדברים, כשניתנה תגובת משרד הבריאות לדברים, במקום לפתוח פתח לדיון בסוגיה הלאומית והבינלאומית המורכבת, היא התמקדה בדחיית ההיסטריה שהפיצה חברת הכנסת מהליכוד. "ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בפרט, בדומה למדינות אחרות – לא יוותרו על ריבונותה של מדינת ישראל – בייחוד בסוגיות הנוגעות לבריאות הציבור", נכתב בהודעה שהפיץ שר הבריאות משה ארבל באוגוסט האחרון, "לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות הנדונה בימים אלו בארגון הבריאות העולמי ואני מציע לפעול באחריות ולא ליפול לחדשות הכזב הללו".

אלא שהודעת שר הבריאות כלל לא התייחסה לשינוי בתקנות ארגון הבריאות, אלא לאמנת האו"ם. בתגובה לשאלת "העין השביעית" מסרו במשרד הבריאות כי המשרד "נמצא בשיח מתמיד ומשותף עם משרד החוץ ומשרד המשפטים, על מנת לגבש את עמדת המדינה לשינויים המוצעים בתקנות הבריאות העולמיות", והוסיפו כי לעמדתם "אין בתקנות דבר שיפגע בריבונות המדינה. תקנות ארגון הבריאות העולמי לא צפויות לשנות את מעמדו או להקים מנגנון ביצועי, והוא יישאר ארגון מייעץ מקצועית בתחום בריאות הציבור".

אין חשש?

כשמן העבר השני ניצבים ציוצים של דמות צבעונית כחברת הכנסת גוטליב, קל לנפנף את השאלות ולפטור אותן בתשובה פסקנית. אולם האמת היא שמדובר בסוגיה הראויה לעיון מעמיק יותר. גם מסמך העבודה על השינויים המוצעים בתקנות ה-IHR מגלם בתוכו את המתח בין ריבונות מדינית שמוצהר כי היא "חלק בסיסי מהתקנות" לבין הצהרה אחרת לפיה מדובר ב"כלי של המשפט הבינלאומי המחייב מבחינה חוקית את כל 196 המדינות החברות באו"ם ו-194 המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי" (הפער בין המספרים נובע מכך שנסיכות ליכטנשטיין והוותיקן אינן חברות בארגון הבריאות העולמי).

"זה הרבה מעבר לשר הבריאות, יש לכך נגיעה לכל משרדי הממשלה ולכן משרד ראש הממשלה צריך לעסוק ולרכז את הנושא, זה ברמה האסטרטגית", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, בשיחה עם "העין השביעית". "לצערי מה שקורה עכשיו במדינה, מעבר למשבר האמון והפגיעה במומחיות, מקשה על קשב של משרדי הממשלה. לדיון על ההתמודדות עם מצבי חירום בריאותיים יש נגיעה להרבה מאוד תחומים ועל כן נדרשת חשיבה אינטגרטיבית, לאור תפיסה המכונה 'בריאות בכל מדיניות'. יש כאן שאלות חברתיות, כלכליות ואתיות שהן כבדות משקל".

גם המשפטן ד"ר דותן רוסו קורא לדיון מעמיק יותר בתקנות המתגבשות. רוסו הוא מבקר חריף של מדיניות הממשלה בתקופת הקורונה, אך גם הוא מדגיש כי "אם מישהו אומר שהמסמך הזה נותן סמכות למשל להפעיל איכונים – ברור שזה פייק ניוז", אבל מנגד אי אפשר לפטור את התהייה בדבר המשמעות של התקנות לריבונות המדינית ב"אין חשש" פסקני. "אם מסתכלים על זה בצורה יותר מתוחכמת, וכך מצופה ממשרד הבריאות, צריך להבין שזה יכול לשמש כמנוף להתערבות חיצונית עתידית. בעיקר על מדינות קטנות יותר וחלשות יותר".

ירושלים באוגוסט 2021. קיים חשש מהתעלמות לקחי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האמנה והתקנות אכן מנוסחות כהמלצות, מוסיף ד"ר רוסו, אך בסיום התהליך הן יקבלו תוקף מחייב. וגם אם ההסכם כולל "חלון יציאה", בפועל פרישה מהסכמים בינלאומיים אינה פשוטה ויכולות להיות לה השלכות דיפלומטיות ואחרות. כך או כך, הדברים ראויים לדיון – לא להתנצחות שמטרתה רק להוכיח כי הצד האחר טועה.

פרופ' דוידוביץ' מדגיש כי הוא סבור שאין שחר לטענות שאמנת האו"ם או השינוי בתקנות ארגון הבריאות יפגעו בריבונות ישראל או מדינות אחרות, וכי המקור לחששות אלו הוא במתקפות דיסאינפורמציה, "במיוחד מצד ארגוני ימין בארה"ב ועכשיו גם בישראל". לדבריו, "הפחד הלא מוצדק" מהפגיעה בסוברניות עלול לגרום לדילול האמנה, לניסוחים עמומים ולהתעלמות מלקחי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, כולל בחוסר השיוויוניות בהקצאת משאבים וחיסונים להתמודדות עם המגיפה.

"ברגע שיש אירוע מסוכן לבריאות הציבור, המומחים של ארגון הבריאות העולמי מתבקשים לסייע, לשתף במידע ולייעץ – ישנן מדינות שלא תמיד שיתפו פעולה באופן מלא", הוא מוסיף, "לא פעם הועברה ביקורת על הארגון אבל אין לנו ארגון אחר, וקשה לחשוב איך העולם היה מתמודד בלעדיו. זה אינטרס של כולנו לחזק אותו. אי אפשר לנצח פנדמיה או כל אירוע בינלאומי אחר בלי לשתף פעולה".

בעוד באירופה ובארה"ב מתקיים דיון ציבורי בסוגיות הללו, בישראל הוא חסר, מסכם פרופ' דוידוביץ', "אצלנו מרבית מהדיונים הולכים למקומות של ביטחון והמהפכה המשפטית, יש חוסר קשב ובאווירה שקיימת היום השיח נוטה להיות מקוטב. אבל בשורה התחתונה צריך להבין שבריאות היא מרכיב דרמטי באיכות החיים שלנו, ראינו איך ההתמודדות עם מגיפה משפיעה לא רק על המחלה עצמה אלא על בריאות הנפש והכלכלה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שירי בלומברג

Picture of שירי בלומברג
עורכת משנה. קיבוצניקית מעמק יזרעאל במקור, ולכאן גם חזרתי אחרי 12 שנים במרכז. את דרכי העיתונאית התחלתי כעורכת באתר חדשות 2. בשנים האחרונות הייתי ראש דסק במחלקת הדיגיטל של כאן חדשות. הבנתי במהלך השנים, במסגרת תפקידיי בתוך מערכות חדשות גדולות, שאני נסחפת עם האירועים. הרבה פעמים, גם כשרציתי, לא הצלחתי לעצור ולתפוס את הגודל, את המשמעות ואת ההשפעה של האירועים שסיקרתי על חיי ועל חייהם של יתר האזרחים במדינה. מאמינה שבתוך עולם התקשורת הכאוטי צריך שיהיו גם מי שיעצרו, יחפרו ויתעקשו שוב ושוב על אותם נושאים - כדי ליצור שינוי. זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- [yaad_render_members_count] איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
[yaadpay_form_join_tiny amounts="25,35,50,100,200" btnlabel="לתמיכה"]