ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לפני שנצטער על זה: ארבעה סעיפים שצריך לתקן בחוק הרישוי הסביבתי

המשרד להגנת הסביבה יצביע על נוסח החוק שמאגד רישיונות שונים שתעשיות נדרשות לקבל בשביל לפעול. למרות שמדובר בבשורה משמעותית, החוק נוגס בחוקים קיימים ומשנה אותם, באופן שעלול להשפיע לרעה על הציבור. בין התיקונים המוצעים: פקיעת היתר הפליטה של מפעלים אחת לעשור, במקום אחת לשבע שנים, ופוליטיזציה של הליך קבלת הרישיון. "שקוף" מפנה זרקור
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

(איור: אורי פנחסי)

לאחר כעשור של דיונים וטיוטות, המשרד להגנת הסביבה יביא מחר (חמישי) לקו הסיום חוק חשוב בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לקראת הצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא. מדובר בחוק הרישוי הסביבתי שמאגד רישיונות והיתרים שונים שתעשיות צריכות בשביל לפעול. מטרות החוק: לעמוד בדרישות האיחוד האירופי, לצמצם ביורוקרטיה ולייעל הליכים. צפוייה לו השפעה מרחיקת לכת על התנהלות המדינה מול התעשיות, וכפועל יוצא מכך – על הציבור הישראלי.

חוק הרישוי הסביבתי נוגס בחוקים רבים ומשנה אותם, ובהם חוק אוויר נקי וחוק חומרים מסוכנים. למרות הניסונות לאורך השנים לקדם אותו, הוא החל לקבל חיים בגלגולו הנוכחי רק בכנסת הקודמת. הכנסת הנוכחית אישרה אותו בקריאה ראשונה, במסגרת חוק ההסדרים. לאחר מכן הוא פוצל לדיוני ועדה ובחודשים האחרונים, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, דהר קדימה עם הדיונים, במטרה להעביר את החוק עד לפגרת הכנסת הקרובה. קצב הדיונים היה כל כך מהיר עד שנציגת המשרד להגנת הסביבה ביקשה לשנות סעיף שהסכימה לו בהיסח הדעת "קצת בגלל הדחיפות שבה עבדנו", אמרה.

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

למרות חשיבותו, מעט חברי כנסת הגיעו לדיונים בחוק. בלטו בנוכחותם ח"כ יוראי להב הרצנו וח"כ מטי צרפתי הרכבי (שניהם מ"יש עתיד"), שגילו בקיאות, שאלו שאלות והצביעו על הסעיפים הבעייתיים. לצידם, נלחמו בלהט רכז קשרי ממשל בארגון מגמה ירוקה, תומר גרטל, וראש תחום איכות אוויר ואנרגיה מאדם טבע ודין, ד"ר אריה ונגר. בדיונים נכחו בין היתר גם נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי מכון הנפט (כיום נקרא מכון אנרגיה וסביבה), נציגי חברת החשמל, רשות המים, נציגי השלטון המקומי וכן נציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, ובהם מנכ"ל המשרד, גיא סמט. 

למרות משמעות החוק האדירה וההשלכה שלו על איכות האוויר, המשק הישראלי ובריאות הציבור, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שתחת כהונתה החוק מקבל את צורתו הסופית, לא טרחה להופיע ולו לדיון אחד במושב הכנסת הנוכחי. סילמן הסתפקה בהופעה יחידה באפריל לפני כשנה. 

רגע לפני שחברי הכנסת בעלי זכות ההצבעה בוועדה מתכנסים לאשר את החוק המורכב לקראת קריאה שנייה ושלישית, ריכזנו עבורם ארבעה סעיפים שכדאי ועדיין לא מאוחר לתקן. 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עשור של רישיון לזהם 

כדי שבעל מפעל יוכל להפעיל מתקנים מזהמים, עליו להוציא רישיון מיוחד בשם "היתר פליטה". חוק אוויר נקי, שנחקק לפני כ-15 שנה, קבע שהיתר הפליטה מתחדש אחת לשבע שנים וכולל בתוכו רשימה של הגבלות והוראות. בחוק החדש, היתר הפליטה כלול בתוך סל הרישונות, ויחד איתם הוא מתחדש רק אחת לעשור.   

בדיונים שהתקיימו בשעתו על חוק אוויר נקי, נציגי התעשיינים היו אלה שדחפו להאריך את משך היתר הפליטה לעשור, ואילו ארגוני הסביבה ביקשו לקצר אותו. הפשרה עמדה על שבע שנים. 

עורכת הדין ד"ר ציפי איסר-איציק, שכיהנה בעת הדיונים על החוק המקורי, לפני 15 שנה, בתפקיד מנכ"לית אדם טבע ודין, מספרת כי באותה תקופה התנהל מאחורי הקלעים משא ומתן נוקב על משך היתר הפליטה שיקבלו המפעלים. "בסופו של דבר משך הזמן שנקבע, שבע שנים, משקף פשרה שהושגה בוועדה", היא נזכרת. "זו פשרה שהמשרד להגנת הסביבה הוביל אליה, כדי בעצם לקדם את הליכי החקיקה של החוק". 

בדיונים השתתפו נציגים רבים מכל התעשיות ובהם התאחדות התעשיינים. לדבריה, כל צד הצטייד בחוות דעת ודוגמאות מהעולם שמשרתות את תפיסת עולמו. "נציגי התעשיינים הגיעו לדיונים עם הצעות לתקופות ארוכות שהגיעו מכל מיני מדינות, במטרה להרוויח שקט תעשייתי מהדרישות הרגולטוריות מצד המשרד", הסבירה. הפשרה שהושגה אפשרה לכל הצדדים להתקדם תוך שיתוף פעולה. לשיטתה שינוי החוק פוגע בהסכמות שהושגו בין כל הצדדים ובמאמץ רב.

פירוט ותגובות בידיעה קודמת של "שקוף":

הפגנה ברמלה מחוץ לדיון של המשרד להגנת הסביבה על מפעל "נשר" (צילום: יעל געתון)

הדלת הפתוחה למנכ"ל

הרשיונות שמפעל מצטייד בהם לאורך חייו נקנים במאמץ רב. במתן הרשיונות מעורבים גורמים רבים, בהם אנשי מקצוע במחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה, שמכירים את הטכנולוגיות וההשפעות הסביבתיות, כמו גם את תרומת המפעל למשק הישראלי. פעמים רבות מעורבים במתן הרשיונות תושבי האזור, ראשי רשויות ופעילי סביבה. 

הליך הוצאת הרישיונות אורך זמן. המשרד להגנת הסביבה מוציא טיוטה, פותח אותה להערות הציבור ובמקרים בעלי פרופיל גבוה, מתקיים דיון בנוכחות כל בעלי עניין. במשרד להגנת הסביבה שוקלים את כל הטענות, בוחנים אותם כלכלית, סביבתית וחברתית, ומוציאים היתר פליטה לשבע שנים. גם אז – ניתן לערער על ההחלטה לבית המשפט. 

כעת, לא רק שחבילת רישיונות ניתנת לפרק זמן ארוך יותר (עשור במקום שבע שנים), אלא שלאחר שהרישיון יוצא, למפעל יש הזדמנויות חדשות להגיש ערעור, אם התנאים אינם לרוחו ובתנאים מסוימים. לפי החוק המוצע, את הערעור ניתן להגיש למנהל במשרד להגנת הסביבה. אם תשובתו אינה לרוח המפעל, והוא עומד בתנאים שקבע החוק להגיש ערעור נוסף, ניתן יהיה לפנות גם למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה – משרת אמון של השר להגנת הסביבה. בשלב זה, המנכ"ל אמור לפנות למנכ"לים נוספים ולהיוועץ עימם. כלומר הדלת לשיקולים לא עניינים נפתחת כחוק. 

יש לציין כי מסלול כזה – מהמפעל למנכ"ל המשרד – אינו קיים באופן הזה באף אחת מהמדינות באיחוד האירופי שישראל משתמשת בהן כמודל.

מה אומרים על זה במשרד להגנת הסביבה? איזה תנאים צריך כדי לפנות למנכ"ל ומה קרה מאחורי הקלעים שהוביל לקדם את הסעיף יוצא הדופן? כתבנו על זה בהרחבה ממש פה:

מפעל "נשר" ברמלה (צילום מסך מתוך מצלמות המפעל)

טכנולוגיה טובה דיה

חוק אוויר נקי קובע כי התעשיות בישראל צריכות לבחור תמיד בטכנולוגיה הזמינה המיטבית (BAT) – מעין תקן בינלאומי שלפיו מפעלים שיש להם פוטנציאל לזהם נדרשים לבחור באמצעים להפחתת פליטות. 

החוק החדש מבקש לשנות זאת, ולקבוע שהמפעל לא יצטרך לבחור בטכנולוגיה הטובה ביותר, אלא מבין הטכנולוגיות הטובות ביותר. 

במשרד הסבירו זאת בכך שההיתר הנוכחי כולל גם התייחסות לשורה של היתרים, כמו הזרמה לים, שפכים ואוויר, שם ההגדרה אינה בהכרח רלוונטית. אלא שאם זו הסיבה, ניתן כמובן היה להגדיר לכל היתר תקן טכנולוגיות אחר, או לכל הפחות לשמור על ההנחיה ברישוי מתקנים שפולטים זיהום לאוויר.

תגובת המשרד בתחתית הכתבה וגם בקישור:

דרישת ארגוני הסביבה וחברי הכנסת לשקיפות: "מסורבלת ולא חיונית"

צו מנהלי הוא הדרך של המשרד להגנת הסביבה להורות למפעל מזהם לתקן את דרכיו ולמנוע זיהום. בניגוד לקנס שניתן על התנהגות עבריינית שהוכחה, הצו, כמו שמסבירים במשרד "צופה פני עתיד", ומבקש למנוע זיהום. רק בקיץ האחרון המשרד להגנת הסביבה הוציא צו כזה למפעל "נשר", בשל שורה של תקלות במתקני המפעל. במשרד איימו כי אם לא יתוקנו, חלק מהמתקנים יושבתו.

הצווים חושפים לציבור את המתרחש ליד המפעלים, הנמצאים לפעמים סמוך לביתם. אלא שנכון להיום, המשרד להגנת הסביבה אינו מחוייב בחוק להשקיף את הצווים שהוא מוציא למפעלים, ויכול להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה.

ח"כ יוראי להב הרצנו (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

חברי הכנסת צרפתי הרכבי ולהב הרצנו וארגוני הסביבה ביקשו לשנות זאת – ולחייב את המשרד לפרסם את הצווים בחוק. 

"המשרד להגנת הסביבה מבקש להסתיר מהציבור מידע קריטי ללא שום נימוק", אמר רכז קשרי ממשל בארגון מגמה ירוקה, תומר גרטל, בשיחה עם "שקוף". "לפי ההמלצות של ה-OECD, הנתונים חייבים להתפרסם ולהגיע לידיעת הציבור. אי אפשר לשנות את כל משטר הרישוי הסביבתי ולהחיל נורמות חדשות ולהתחמק משקיפות בצורה כזו". עוד הוסיף כי "אחרי דוח כל כך חמור של מבקר המדינה בנושא אכיפה סביבתית אין מקום יותר להסתיר מידע מהציבור".

בדיון שקיימה ועדת הפנים והסביבה לפני כשבוע, אמרה הממונה על ייעוץ וחקיקה במשרד, עו"ד נטע דרורי, כי במשרד ישקלו בחיוב פרסום של הצווים המנהליים. "אבל לא אמרנו שנקבע איזשהו הסדר ייעודי", הבהירה. כלומר, במשרד ישמחו לפרסם אבל בלי שהדבר יעוגן בחובה חוקית. לאחר דין ודברים, סיכמה: "זה נראה לי מאוד מסורבל ולא חיוני".

לכתבה המלאה ותגובות המשרד: 

תגובות
המשרד להגנת הסביבה התייחס לשינוי הסטטוס של הטכנולוגיה המיטבית:
"כפי שהובהר על ידי נציגות המשרד בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת: עמדת המשרד היא שבמצב החוקי הקיים אין חובה גורפת לפעול לפי ה-BAT המיטבי המחמיר ביותר, אלא נקבע בתקנות הסדר פרוצדורלי לגבי הליך הגשת בקשה להיתר פליטה, לפיו, אם המפעל רוצה לאמץ את ה-BAT המחמיר ביותר אז הוא לא צריך לנמק את זה. אם הוא לא רוצה לאמץ את המחמיר ביותר, הוא צריך להגיש בדיקה טכנו כלכלית שמצדיקה את הבקשה, וניתן לאשר לו גם טכניקה שהיא בטווח ה-BAT.
"בהצעת החוק הנוכחית, נדרש שינוי של המנגנון כי ההיתר יהיה אינטגרטיבי ולא רק היתר פליטה לאוויר, כלומר על השפכים, על הקרקע, על הפסולת, על מכלול ההיבטים. כאשר מסתכלים על המסמכים של ה-BREF בכללותם, טכניקה יכולה להיות המחמירה ביותר לגבי אוויר אבל מקילה ביותר לגבי שפכים ולהיפך. לכן לא ניתן להתייחס לסוגיה באותה צורה, אך המשמעות אינה נסיגה בביצועים הסביבתיים אלא בחינה אחרת של הנושא על מנת להגיע לתוצאה הנכונה ביותר שהיא בתוך הטווח של הטכניקות שמקובלות כולן כטכניקות מיטביות זמינות".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
"הרפורמה ברישוי סביבתי משולב היא תוצאה של עבודה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה שנעשתה בעשור האחרון. עבודה זו כללה לימוד ויישום בישראל של הרגולציה והסטנדרטים האירופאים על המפעלים והעסקים שהסיכון הסביבתי מהם גדול. הרפורמה מרחיבה את האסדרה הסביבתית שיושמה בהצלחה רבה בחוק אוויר נקי והביאה לצמצום פליטת מזהמים לאוויר, לגבי כ-150 מפעלים, לכ-1,500 מפעלים בכלל התחומים הסביבתיים ובכללם – אוויר, חומרים מסוכנים, מניעת זיהום קרקע ומים ומניעת מפגעים ומטרדים. הרפורמה צפויה להביא בטווח הארוך לקפיצת מדרגה סביבתית משמעותית בכל הנוגע לאסדרה סביבתית של תעשייה ועסקים בישראל.
"הרפורמה מבחינה בין העסקים שהסיכון הסביבתי מפעילותם גדול לבין השפעה קטנה ומקומית, ומתאימה את מנגנוני האסדרה לאופי העסקים ורמת הסיכון הסביבתי. עבור העסקים הגדולים, הרפורמה עתידה לאחד מספר היתרים להיתר אחד מעמיק בהתאם לאסדרה האירופית, לייצר ראיה אינטגרטיבית של כלל ההיבטים הסביבתיים (Digital One Stop Shop), לקבוע לוחות זמנים לטיפול ולשפר את הוודאות העסקית. עבור העסקים הקטנים הרפורמה עתידה לעדכן את האסדרה בהתאם לסטנדרטים העדכניים ולהעבירם מאסדרה פרטנית לרוחבית.
"לצד השיפור הסביבתי, הרפורמה צפויה לטייב את הרגולציה הסביבתית, לשפר את הוודאות העסקית, להפחית בירוקרטיה ולייעל את התהליכים על ידי דיגיטציה של כלל תהליכי הרישוי והפיקוח.
"לעניין השאלות הפרטניות שהוצגו – אנו מפנות לתגובות התכופות והמפורטות שנתנו בכל סוגיה במסגרת פניות קודמות בנושא.
"המשרד להגנת הסביבה רואה ברפורמה נדבך חשוב ומשמעותי בתהליכי עדכון הרגולציה הסביבתית ושיפור הסביבה בישראל".

מהשרה להגנת הסביבה נמסר בתגובה:
"השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, השתתפה בדיון הפתיחה בהצעת החוק שהתקיים באפריל 2023. השרה עודכנה באופן שוטף על ידי מנכ"ל המשרד והסמנכ"לית הבכירה לרישוי עסקים ותעשיות לגבי התנהלות הדיונים, ומנכ״ל המשרד מעורב ומעודכן בפגישות רבות שמתקיימות לגבי הצעת החוק אגב דיוני הוועדה, על בסיס יומיומי, בתיאום עם הסמנכ"לים והעובדים הרלוונטיים והנחייתם. מנכ"ל המשרד גם נכח בחלק מדיוני הוועדה.
מדובר בהצעת חוק המובלת על ידי הגורמים המקצועיים במשרד הבקיאים בפרטים הרבים שנכללים בה, והם מציגים בפני הוועדה, הציבור וחברי הכנסת את השיקולים המקצועיים הרלוונטיים בהתאם להחלטות הממשלה בנושא. השרה מגבה ותומכת בעובדי המשרד ככל שנדרש, והטענה כי 'הפקירה את הפקידים' אינה נכונה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.