ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

יו"ר הוועדה אשר מפספס הזדמנות נדירה, ומסרב לפעול למען שקיפות במאבק במפעלים המזהמים

במסגרת דיונים שמנהלת ועדת הפנים והסביבה בחוק רישוי סביבתי, עלתה האפשרות לחייב את המשרד להגנת הסביבה להשקיף את הצווים שהוא מוציא למפעלים. יו"ר הוועדה מגלגל את האחריות למשרד, אלא ששם חושבים שמדובר ברעיון "מאוד מסורבל ולא חיוני"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בקיץ האחרון שיגר המשרד להגנת הסביבה הודעה לתקשורת שהרעישה פעילי סביבה רבים: מפעל המלט "נשר" קיבל צו מנהלי שמורה לו לטפל בשורת מפגעים, ואם לא – חלקים מהמפעל יושבתו. הידיעה סיפקה הצצה לאופן שבו המשרד מטפל במפגעי זיהום. אלא שלמרות החשיבות הגבוהה שבעדכון הציבור, המשרד להגנת הסביבה אינו מחויב בחוק לפרסם צווים מנהליים. למעשה, ייתכן שברגעים אלה ממש נשלחים צווים מנהליים לשורה של תעשיות מזהמות, מבלי שהציבור יוודע לכך. 

כעת, נפתח חלון הזדמנויות היסטורי לתקן את העיוות ולחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם צווים מנהליים לציבור. אלא שהאיש שבסמכותו להורות – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) – מתמהמה בנושא, ומגלגל את העניין לידי המשרד להגנת הסביבה, שלא מעוניין בעיגון פרסום הצווים בחוק.

שאלת פרסום הצווים המנהליים עלתה במסגרת דיונים שמקיימת ועדת הפנים והסביבה בשבועות האחרונים העוסקים בחקיקה שזכתה לשם רישוי סביבתי, או רישוי משולב: חקיקה שאמורה לאגד את רישונות העסק של התעשיות והעסקים בישראל, בהם היתר הפליטה – הרישיון להפעיל מתקנים מזהמים. 

ראשיתו של חוק הרישוי הסביבתי בכנסת הקודמת, והוא יוזמה של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. החוק עבר בקריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים וכעת הוא נפרד ממנו ונידון תחת ניהולו של יו"ר הוועדה, אשר, בסדרה ארוכה ומרתונית של דיונים. החוק אמור להגיע להצבעה ביום חמישי הקרוב. היום (שלישי) צפוי להתקיים הדיון האחרון בנושא. 

מפעל נשר ברמלה (צילום: משה שי, פלאש 90)

חובת הפרסום של הצווים המנהליים עלתה כמה פעמים לאורך הדיונים ביוזמת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי ויוראי להב-הרצנו (יש עתיד) וכן ביוזמת ארגוני הסביבה: רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, תומר גרטל וראש תחום אוויר ואנרגיה בארגון אדם טבע ודין ד"ר אריה ונגר. אלא שבדיון האחרון שהוקדש לנושא בשבוע שעבר, הבהירו במשרד להגנת הסביבה כי הם רואים בחקיקה הזו בעיקר מעמסה ומעדיפים להשאיר את הקלפים קרוב לחזה. 

"המשרד להגנת הסביבה מבקש להסתיר מהציבור מידע קריטי ללא שום נימוק", אמר גרטל בשיחה עם "שקוף". "לפי ההמלצות של ה-OECD, הנתונים חייבים להתפרסם ולהגיע לידיעת הציבור. אי אפשר לשנות את כל משטר הרישוי הסביבתי ולהחיל נורמות חדשות ולהתחמק משקיפות בצורה כזו". עוד הוסיף כי "אחרי דוח כל כך חמור של מבקר המדינה בנושא אכיפה סביבתית אין מקום יותר להסתיר מידע מהציבור".

פרסום חיובי מינוס החובה החוקית

על פניו, מצופה היה שהמשרד להגנת הסביבה ישמח בפרסום החיובי המתלווה להוצאת הצווים המנהליים מטעמו, שמציגים עשייה ואכיפה. מדוע, אם כן, המשרד מתנגד לפרסום? חילופי הדברים בין נציגי המשרד להגנת הסביבה לח"כים, בדיון האחרון שקיימה ועדת הפנים והסביבה לפני כשבוע, עשויים לשפוך אור.

במהלך הדיון אמרה הממונה על ייעוץ וחקיקה במשרד, עו"ד נטע דרורי, כי במשרד ישקלו בחיוב פרסום של הצווים המנהליים. "אבל לא אמרנו שנקבע איזשהו הסדר ייעודי", הבהירה. כלומר, במשרד ישמחו לפרסם אבל  בלי שהדבר יעוגן בחובה חוקית. 

להב-הרצנו ניסה להבין מדוע: "איזה אינטרס ציבורי זה משרת לא לפרסם? אם יש מרחב של שיקול דעת, אני מעריך שזה לטובת קידום האינטרס הציבורי. איזה אינטרס ציבורי יש שלא לפרסם צווים מנהליים שניתנים נגד מפעלים מזהמים?".

"איזה אינטרס ציבורי זה משרת לא לפרסם?" ח"כ להב-הרצנו (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

דרורי השיבה שלא זו הסיבה: "לא אמרנו שיש אינטרס ציבורי לא לפרסם. אמרנו שיש שיקול דעת שאנחנו מפעילים בכל מקרה לגופו, אם זה נכון (לפרסם – י"ג), אם זה נדרש, אם זה הדבר הכי מתאים בכל שלב", הסבירה. "בחלק מהמקרים זה (הפרסום – י"ג) לא יהיה בשלב הראשון, אלא אולי בשלבים יותר מאוחרים". יש לציין כי הבקשה לפרסם את המידע היא לאחר שכל המעורבים בדבר יודעים על כך, לרבות הנהלת המפעל. דרורי ביקשה לחדד כי אין למשרד התנגדות, ופעמים רבות הם בעצמם יוזמים את הפרסום, ויחד עם זאת הבהירה: "אני לא חושבת שזה נכון להתחיל לקבוע איזשהו הסדר פורמלי של איך ומתי".

"שיהיה ברור שאנחנו בהחלט, בהחלט תומכים בנושא השקיפות לציבור", הדגישה נציגת המשרד להגנת הסביבה. "הרבה פעמים אנחנו חושבים שיש ערך בפרסום של צווים מנהליים. אנחנו פשוט לא רואים כרגע איזשהו הסדר מקביל, ואנחנו לא חושבים שזה בהכרח נדרש להסדיר את זה בחקיקה במפורש". לבסוף קבעה: "זה נראה לי מאוד מסורבל ולא חיוני".

"אז אני צריכה לסמוך על הרצון הטוב שלהם?", הקשתה ח"כ צרפתי הרכבי. יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה אשר ענה לה כי מדובר ב"שאלה טובה", וכי "יעיינו בדבר". 

ההזדמנות שפוספסה

חבל שיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה לא ניצל את השאלות שעלו בדיון האחרון כדי להדגיש שערך השקיפות נמצא בראש מעייניו, ושיש כאן הזדמנות לתיקון. 

תשובתו הלקונית של אשר, וגלגול האחריות לפתחו של המשרד להגנת הסביבה עלו גם בתגובה לפניית "שקוף". "אנחנו מחכים עדיין לתשובות מהמשרד", אמר הדובר של ח"כ אשר בתגובה לפניית המערכת. "ואכן עדיין ייתכנו שינויים בנוסח שיובא להצבעה", הבהיר. 

במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי ההחלטה היא של הוועדה, אולם דוברו של אשר לא הגיב על כך. 

עוד הוסיפו במשרד להגנת הסביבה: "אין חובה חוקית בפרסום צווים מנהליים, נדגיש כי במהותם צווים מנהליים הם צופי פני עתיד ולא חלוטים. נציגי המשרד הבהירו בדיוני הוועדה כי חובה לפרסום כלל הצווים המנהליים אינה מוכרת בחקיקה הקיימת. אף שבפועל המשרד נוהג לפרסם דבר הוצאת צווים הרלוונטיים לציבור, ראוי שתישמר בעניין זה מידה של שיקול דעת לגורמים המקצועיים. שיקולים רלוונטיים בעניין זה הוצגו בפני הוועדה. ההכרעה בשאלה אם ההסדר ייקבע בחקיקה נתונה להחלטת הוועדה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. לפי התנהלותו בוועדה ההתרשמות שלי היא שיו"ר הוועדה ח"כ אשר אינו מפספס אלא לא רוצה. מה שהוא רוצה יותר זה לרצות ממשלת שלטון ההון והתאגידים המזהמים הפרטיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.