יו"ר ועדת הפנים נגד ארגוני הסביבה: "אם הייתם דתיים – הייתם נטורי קרתא"

לאחר הפוגה ארוכה, ועדת הפנים והגנת הסביבה החליטה להחזיר לסדר היום את הדיונים על חוק הרישוי הסביבתי. המינוח הבירוקרטי והדיונים המרתוניים מקפלים בתוכם שורה החלטות דרמטיות לעתיד התעשייה בישראל והזיהום שהיא פולטת. 

ביום שלישי השבוע, התכנסו נציגי התאחדות התעשיינים, מכון הנפט (כיום נקרא "המכון לאנרגיה וסביבה"), חברת החשמל ועוד שורה של נציגים מארגונים שונים, בהם ארגוני סביבה, לדון בתיקונים לחוק אוויר נקי שנדרשים במסגרת הרישוי הסביבתי. בין הסעיפים שנידונו, הקלה משמעותית לתעשיות וחיסכון כלכלי. מנגד, השינויים עלולים לפגוע באיכות האוויר של כולנו. 

לפרקים נדמה היה שהמחוקק לא התכנס כדי לדון, אלא כדי להודיע על החלטתו. כך קרה כשיו"ר הוועדה, יעקב אשר (יהדות התורה), ביקש לסיים את הדיון, ללא אף נימוק ענייני, ואגב כך כינה את פעילי הסביבה ואת חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) "נטורי קרתא" (תגובתו של ח"כ אשר בסוף הידיעה). 

הציבור הרחב כמעט שאינו מכיר את חוק אוויר נקי שנחקק לפני כשני עשורים – חוק תקדימי ויוצא דופן בכוונה שלו, שהצליח לסמן את גבולות הגזרה של התעשיות, תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה. את החוק הזה הציבור פוגש כשהוא פותח את החלון בבוקר בעיר תעשייתית, יוצא לטייל בטבע ליד תחנות כוח, או נלחם במפגעי ריח חוזרים. 

לקראת חזרתו של התיקון לחוק שעתיד להשפיע על איכות האוויר של כולנו, מערכת "שקוף" בחרה לשפוך אור על ארבעה רגעים קטנים מהדיון האחרון של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועוד עובדה אחת לסיום. הללו חושפים את התהום שהולכת ונפערת בין המחוקק לארגוני הסביבה, ובין מקבלי ההחלטות לציבור.

מה עומד על הפרק?

על מהות ההסדרה כולה, ועל תחילת הדיונים, כתבנו בהרחבה במושב הקודם של הכנסת. בין התיקונים הרבים שעל הפרק, בלט סעיף אחד שממבט ראשון נראה טכני להפליא. 

נכון להיום, במסגרת חוק אוויר נקי, מפעל שביקש לפלוט מזהמים ונכנס לתהליך הוצאת רישיון, מחויב לבחור בטכנולוגיה הטובה ביותר, כדי לשמור על בריאות הציבור ולצמצם את הזיהום. מדובר בעיקרון בשם BAT (קיצור של Best Available Technology). אם המפעל מבקש לחרוג מעקרון זה, עליו להוכיח כיצד הטכנולוגיה שבה בחר תוביל לתוצאה טובה. 

כעת, במסגרת השינוי, המפעל המזהם יוכל לבחור מקשת הטכנולוגיות המיטביות ולא יחוייב בבחירת הטכנולוגיה הטובה ביותר. המפעל יצטרך עדיין להסביר מדוע לא בחר בטכנולוגיה הטובה ביותר, אך מדובר בהקלה משמעותית שתשפיע על העלויות למפעל מחד, ועל בריאות הציבור מאידך.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו בשעתו כי קיימו התייעצות עם "רגולטורים באירופה" (מבלי לפרט מעבר לכך).  עוד טענו במשרד כי העיקרון הישן "אינו מותאם לרציונל המקצועי של רישוי אינטגרטיבי", וכי עולה צורך לשנות את הדרישה "על מנת לעבור למשטר של רישוי סביבתי מיטבי ומתכלל".

יש לציין כי במסגרת הדיונים שנערכים כעת, בסמכות המחוקק להחריג סעיף מסוים לפני ההצבעה, אולם בשלב הזה נבחר שלא לעשות כן. אדרבא, לאורך הדיונים אף נדמה היה כי יו"ר הוועדה, ח"כ אשר, להוט לקדם את התיקון בהקדם האפשרי.

1. מי משרת את מי?

לאורך הדיון ניכר היה שלא כל חברי הכנסת הגיעו מוכנים. יש לציין כי מדובר בנושא מורכב וללא הכנה מוקדמת רחבה, קשה להבין מתוך הדיון את ההקשרים השונים. במשרד להגנת הסביבה הסבירו כמה פעמים לנוכחים, כי גם כיום, החוק מאפשר למפעלים לערער על הבחירה בטכנולוגיה הטובה ביותר. השינוי יאפשר לתעשיות מראש לא לבחור בה, אך עדיין החוק יחייב אותם לנמק. 

ח"כ להב-הרצנו, שביקש להבין אם השינוי משרת את הציבור או התעשיות, ניסה לברר פרטים בסיסיים מול סמנכ"לית התעשיות במשרד להגנת הסביבה, שולי נזר. 

ראשית, ח"כ להב-הרצנו ניסה לברר את המצב כיום: כמה מהמפעלים מיישמים את הטכנולוגיה המייטבית הזמינה ביותר וכמה ביקשו הקלות וקיבלו. בתשובה, הסבירה נזר שמדובר באלפי החלטות כאלה על מפעלים ברחבי הארץ, וכי אין לה את הנתונים זמינים. "תחשוב, לכל מפעל יש כמה מזהמים", אמרה. "אבל מהו הרוב נכון להיום?", ניסה חבר הכנסת שוב. "אני לא יודעת לענות", ענתה נזר והסבירה כי השינוי הוא בכך שישראל תתאים את עצמה לכללים הנהוגים באירופה.

להב-הרצנו הקשה: "ואני שואל אותך, כאשת המקצוע במשרד להגנת הסביבה, האם את לא סבורה שברירת המחדל שקבועה היום, טובה יותר, בהגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, מהמודל שאת עכשיו מציעה בחוק הזה?". 

נזר השתתקה לרגע ולהב-הרצנו המשיך: "אתם אמונים על שמירת על בריאות הציבור, לא אני". אחרי רגעים ארוכים של מבוכה בצד הדיון של המשרד להגנת הסביבה, נזר התעשתה והשיבה לו כי מדובר בתשובה מורכבת ובמשרד בחרו בנהלים אירופאיים שמצאו כי הם טובים.  

ניכר כי השאלה אף השפיעה על יו"ר הוועדה, ח"כ אשר, שציין: "השאלה האחרונה שהוא (ח"כ להב-הרצנו – י"ג) שאל, היא השאלה הכי טובה". בתגובה אמרה נזר: "בסופו של דבר, אנחנו רוצים לייצר פה איזון שהוא סביר. והעובדה שאנחנו יושבים פה עם אגף תקציבים, ומביאים פה רפורמה ממשלתית, היא בזכות זה שהתקרבנו יותר לדירקטיבה האירופית" – תגובה שהניחה את דעתו של היו"ר.

2. "דת הסביבה"

לפני כשנתיים התקיים בוועדת הפנים והסביבה דיון על הזיהום של מפעל "נשר". חבר הכנסת ישראל אייכלר, גם הוא, כמו יו"ר הוועדה, מסיעת יהדות התורה, הזהיר אז מפני כפייה דתית בענייני איכות סביבה. "אני נגד כפייה דתית של דת הסביבה", אמר לאוזני הנוכחים הנדהמים. 

דברים ברוח דומה השמיע השבוע יו"ר הוועדה, ח"כ אשר, לאחר שנדמה היה שח"כ להב-הרצנו והנציגים מארגוני הסביבה סירבו ליישר קו עם עמדתו. יש לציין כי אשר לא השמיע נימוק ענייני באשר לשינוי בחוק, ולאורך הדיון נצמד לאמירות כלליות. כך למשל, בשלב מסוים הוא הודיע ללהב-הרצנו שאם לא יהיה שינוי בסעיף, זה "יהרוג את התעשייה". 

"אני לא רוצה להרוג את התעשייה", ענה לו להב-הרצנו. לצד זאת, חבר הכנסת מ"יש עתיד" הסביר ליושב הראש כי חוק אוויר נקי הוא המצאה ישראלית ראויה לשבח, וכי העולם המערבי מסתכל עלינו ומשתאה, "כי באמת יצרנו פה מנגנונים אדירים של הגנה". עוד אמר: "אני חושב שהמנגנון הזה הוא מנגנון טוב, שאסור לסגת ממנו. גם אם מאמצים את הדירקטיבה האירופאית, צריך לקחת את מה שאנחנו כאן יודעים לעשות".

אלא שח"כ אשר פסק שהוא טועה. "אני לא חושב שיש פה נסיגה ממנו", החליט. ואז, בבת אחת, שינה אסטרטגיה: "חבר'ה, אם אתם הייתם דתיים, הייתם נטורי קרתא ואני הייתי נראה לידכם כופר. אוקיי? בוא, אני אומר את זה באהבה, כי אני נותן הרבה מאוד יחס לדברים והכל, אבל אי אפשר לאכול את העוגה מכל… אנחנו נמצאים בנושא מסוים, ולא נחזור אחורה. הבנו את הנקודות. תחשבו אם אתם חושבים שיש משהו אחר. אני, מבחינתי, הנוסח כמו שהוא עכשיו, הוא בסדר גמור", קבע ונעל את הדיון בנושא.

3. במקום "נפט" – "אנרגיה"

עוד רגע ראוי לציון היה כשנציג תעשיית הנפט ניסה להתחמק מהדימוי המזהם שדבק בתעשייה בפעולת גרינוושינג אגבית.

סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה במכון הנפט (כיום נקרא "המכון לאנרגיה וסביבה"), ד"ר אריק סמל, בלט לאורך הדיון. בשלב מסוים ביקש ממנו ח"כ להב-הרצנו גילוי נאות. "מאחר שאדוני מייצג את תעשיית הנפט ואני מייצג את הציבור, אני חושב שהערך של הגנת הציבור צריך להיות תמיד גבוה, ולא להגן על תעשיית הנפט", אמר חבר הכנסת.

בתגובה ענה סמל כי הוא "מייצג את תעשיית האנרגיה". להב-הרצנו הקשה: "רשות הנפט, לא?". סמל השיב: "המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, זה המקום העבודה שלי". "אבל את מי אתה מייצג?", שאל מישהו אחר בקהל. אלא שסמל שוב ושוב חמק מתשובה ישירה. "תקרא בהגדרה, כתוב בצורה ציבורית ושקופה את מי אנחנו מייצגים שם", אמר ולא הרחיב. 

יש לציין כי באתר החברה הדברים ברורים הרבה יותר. "המכון מייצג את ישראל ואת החברות הפועלות בה בתחום הנפט והדלקים", נכתב, "ואת החברות הפועלות בתחום הגז באיגוד הגז הבינלאומי".

4. נציגי התעשיות מצופפים שורות  

בזמן שחברי הכנסת ונציגי המשרד להגנת הסביבה היו חלוקים בדעתם, מי שצופפו שורות היו נציגי התעשיות. בין הנציגים בדיון השתתפו ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים. כמו יתר הנציגים, גם קנטור ביקש מהממשלה לאמץ את התיקון לחוק.

"אני רוצה להתייחס להגדרה של 'הטכנולוגיה המיטבית הזמינה'", פתח קנטור. "אחד החששות שלנו הוא שנישאר במצב שאנחנו נמצאים היום. המצב היום הוא החמרה ביחס למה שמקובל באירופה. יש טכניקות מקובלות, וצריך לבחור מתוך מנעד הטכנולוגית שנמצאות שם. לא ללכת ל'טכנולוגיה המיטבית הזמינה ביותר'. מתוך ההגדרה של טכניקה מיטבית זמינה, אנחנו מציעים להוריד את המילה 'ביותר'". 

ח"כ להב-הרצנו ביקש להבין מדוע הציבור הוא זה שצריך לוותר. קנטור הסביר לו ש"גם באירופה יש מנעד, יש טווח". היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, הרגיע כי הם חידדו את הנוסח, כך שיהיה ברור שלא מדובר בטכנולוגיה הטובה ביתר, אלא ב"טכניקה מבין הטכניקות המיטביות הזמינות".

גם סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה במכון הנפט, סמל, הצטרף לדרישה. "צריך להוריד את 'המיטבית ביותר'", אמר. "אנחנו רוצים להצטרף להערה של התאחדות התעשיינים", חיזקה אחריו היועצת משפטית של חברת החשמל, אורית דרור קיטה. "יש פה את המילה 'ביותר' בשני מקומות בהגדרה הזאת". בחברת החשמל הבהירו כי אינם מעוניינים להקלות נוספות. 

בשלב מסוים בדיון טענו בהתאחדות התעשיינים שאם ישראל לא תיישר קו מול הדרישות האירופיות, היא עלולה להפסיד בתחרות מולם. "חוץ מהעובדה שרמות זיהום האוויר שאזרחי ישראל חשופים להם, גבוהות בהרבה מרמות הזיהום שאזרח אירופאי ממוצע חשוף אליהם", הזכיר ח"כ להב-הרצנו, "ולכן ההכרח להיצמד לטכנולוגיה הזמינה ביותר המיטבית ביותר, חייב להישמר – ואסור לנו לסגת מהעיקרון הזה". 

בהתאחדות התעשיינים לא התרגשו מהנתונים. "התעשייה מהווה 18% מסך זיהום אוויר, רק לדייק פה את העניינים. גם אם טיפלנו בזה – כמה זה כבר 18%?". להב-הרצנו לא נשאר חייב: "כמה זה 18% מתוך 2,500 מתים כל שנה?", ענה, בהתייחסו לתמותה בישראל מזיהום אוויר. 

5. האחרונים לדעת: ארגוני הסביבה

אל מול השורה הצפופה של התעשיות והמחוקק, ארגוני הסביבה בקושי נשמעו. למעשה הם גילו על הדיון ביום חמישי (18.1), שני ימי עבודה בלבד לפני קיומו. מנגד, בוועדה טוענים כי פעלו בשקיפות וכחוק, ופרסמו את הדיון ברגע שנקבע. אלא שלמרות השקיפות, רק שני ארגוני סביבה השמיעו את קולם לאורך הדיון: "מגמה ירוקה" ו"אדם טבע ודין". הנציג האחרון אף זכה לאזהרה מטעם יו"ר הוועדה שייצא מהדיון אם ימשיך להתפרץ.

"בדיון לא ניתן הסבר – לא על ידי צוות המשרד להגנת הסביבה וגם לא על ידי יו"ר הוועדה והייעוץ המשפטי שלה", אמר ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין ד"ר אריה ונגר בשיחה עם "שקוף". "השינוי בחוק הנוכחי הוצג כהישג גדול, בעוד שהוא מהווה נסיגה בלתי מוצדקת ובלתי מנומקת מעיקרון שנקבע בחקיקה בישראל כבר לפני יותר מעשור, והוא יותר מתקדם מאירופה".

עוד הוסיף כי "כל זאת על חשבון הסביבה ובריאות הציבור בישראל. את ההוזלה בעלויות הטיפול בזיהום אוויר בתעשייה ישלם הציבור כולו בהגדלת העלויות החיצוניות של המפעלים שיפלטו יותר זיהום על האוכלוסייה במקום לטפל בו טוב יותר בטכנולוגיה שכבר הוכחה כישימה וזמינה המביאה להפחתה המירבית בפליטות". לדבריו, לא היה קשב ולא התקיים דיון אמיתי "אלא רק לצורך פורמלי בעניין 'מכור' שכבר הוחלט עליו מראש".

תגובות

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "הצעת החוק מתקנת את אופן קביעת ה-BAT כך שיתאם לדירקטיבה האירופאית שעוסקת באסדרה סביבתית מתכללת לכלל המדיות (שפכים, קרקע, פסולת, אוויר ועוד) ולא רק לאוויר, והיא הרגולציה המובילה בעולם בנושא.

"הצעת החוק הנוכחית קובעת שעסק שנדרש בהיתר פליטה או היתר רעלים, וגם רישיון עסק יקבל היתר אחוד (או היתר פליטה או היתר רעלים) שיהיה אינטגרטיבי, ויכלול את כלל ההיבטים הסביבתיים – אוויר, שפכים, מניעת זיהום קרקע ומים, חומרים מסוכנים ועוד.

"במסגרת זאת, קובעת הצעת החוק כי בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה תעשה מבין כלל הטכניקות שהוגדרו כטכניקות מיטביות וזמינות, זאת במטרה ליישם את ה-BAT שיביא להגנה הטובה ביותר על הסביבה כמכלול (ולא רק באוויר)".

"הצעת החוק הנוכחית קובעת שעסק שנדרש בהיתר פליטה או היתר רעלים, וגם רישיון עסק יקבל היתר אחוד (או היתר פליטה או היתר רעלים) שיהיה היתר אינטגרטיבי ויכלול את כלל ההיבטים הסביבתיים – אוויר, שפכים, מניעת זיהום קרקע ומים, חומרים מסוכנים ועוד.

"למעשה, הצעת החוק הופכת את היתרי הפליטה לאוויר – ולמפעלים שאין להם היתרי פליטה, את היתרי הרעלים – לרישוי סביבתי משולב. הצעת החוק תחול על כ-1,000 עד 1,500 עסקים בעלי פוטנציאל השפעה סביבתי גדול ובינוני ותכלול את המפעלים הגדולים בישראל. הצעת החוק מרחיבה את הראייה הסביבתית, מראייה שממוקדת במדיה סביבתית אחת לראייה סביבתית מתכללת לגבי כלל ההשפעות הסביבתיות של המפעל, במטרה להביא להגנה על הסביבה ובריאות הציבור כמכלול (אוויר, מים, קרקע ועוד). מטרת הצעת החוק היא ליישם את עקרונות האסדרה והסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים באירופה, ולסגור את הפער הקיים בארץ ביחס אליהם בכל אותם מפעלים שתחול עליהם.

"במסגרת זאת, קובעת הצעת החוק כי בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה תעשה מבין כלל הטכניקות שהוגדרו כטכניקות מיטביות וזמינות, זאת במטרה ליישם את ה-BAT שיביא להגנה הטובה ביותר על הסביבה כמכלול (ולא רק באוויר)".

ביקשנו גם תגובה מיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, בנוגע להתייחסותו לפעילי הסביבה כנטורי קרתא וחוסר העניינינות שבנימוקיו. 

מח"כ אשר נמסר: "הצעת החוק מקודמת על ידי המשרד להגנת הסביבה שרואה בה רפורמה חשובה מאוד לרישוי ירוק, עם כל המשמעויות וההשפעה שלה לפישוט הליכים וקיצור בירוקרטיה, דבר שעליו יש לברך כמובן. מצורת השאילתה נראה כי היא באה מתוך הנחות יסוד מוחלטות ודעה מוקדמת, וככל הנראה חסרה הבנה מלאה של התמונה כולה, כפי שעלתה בדיון, שהיה ארוך ועסק בהיבטים רבים יותר מכפי שהוצג בשאילתה, כשצפויים עוד דיונים נוספים בהמשך".