בעקבות המלחמה: היוזמה המחודשת להגבלת מספר השרים בממשלה

על שולחן הכנסת הונחה היום (שני) הצעת החוק "הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר שרים וסגני שרים)", אותה הגישה ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד). מדובר באותה הצעת החוק שהוגשה בעבר על ידי יו"ר המפלגה יאיר לפיד, והשלימה הליך חקיקה ב-2013 בממשלתו השלישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשלת נתניהו-לפיד. 

לאור לחצו של לפיד ב-2013, כיוון שסוגיית הגבלת כמות השרים הייתה הבטחת בחירות מרכזית שלו, בממשלת נתניהו אליה נכנס לפיד כיהנו רק 21 שרים, והחוק שעבר נועד להבטיח כי בכנסת הבאה יכהנו עד 19 שרים. אלא שבממשלה הבאה, ה-34 של ישראל, הקפיא ראש הממשלה נתניהו את התיקון לחוק באמצעות הוראת שעה לפיה כניסת התיקון לתוקף תחול רק מהממשלה ה-35. בשנת 2019, עם כינון ממשלת נתניהו החמישית, ממשלת הקורונה עם בני גנץ, בוטל סופית התיקון לחוק ישר עם הקמת הממשלה.

למרבה האירוניה גם בממשלה שבראשה עמדו לפיד-בנט, "ממשלת השינוי", כיהנו מספר שיא לזמנו של למעלה מ-30 שרים, לאחר שכשל בשכנוע שותפיו הקואליציוניים בצורך להגבלת כמות השרים. "נכשלתי במספר השרים, זה חלק מהדרך להקים ממשלה", ענה בזמנו לשאלה הנוגעת לגודל הממשלה שהוקמה. 

עתה שב והונח אותו חוק, לראשונה על שולחן הכנסת ה-25, אולם הפעם מובילה את קידום הצעת החוק ח"כ צרפתי-הרכבי, ואליה הצטרפו 16 ח"כים מהסיעות יש עתיד, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"ם. 

"בממשלת ישראל לא צריכים להיות יותר מ-19 שרים. ממשלות מנופחות הן בזבוז משווע של כספי ציבור, הן מייצרות בירוקרטיה, סרבול וחוסר יעילות והן משרתות רק צרכים פוליטיים", מסרה מגישת החוק ח"כ צרפתי-הרכבי ל"שקוף", "יש מדינות רבות גדולות מאיתנו שמתנהלות עם ממשלות רזות ויעילות, זה לגמרי אפשרי. העובדה שגם בעת מלחמה ומשבר כלכלי משמעותי, ממשלת ישראל עדיין מונה מספר שיא של 38 שרים וחמישה סגני שרים היא פשוט הפקרות. זו הסיבה שהגשתי הצעת חוק שתגביל את מספרם המירבי של שרי ממשלת ישראל ל-19".

במידה והצעת החוק תתקבל היא עתידה לבטל את הוראת החוק שמאפשרת לראש הממשלה למנות שרים וסגני שרים ללא הגבלה בשל צרכים פוליטיים. 

מחדל השבעה באוקטובר, היציאה למלחמת "חרבות ברזל" וההשלכות הכלכליות של המצב, גררו ביקורת ציבורית נרחבת על גודלה חסר התקדים של הממשלה הנוכחית. הביקורת הובילה בפועל לסגירת משרד ההסברה, המשרד למעמד האישה, ועם מינויו אתמול של השר אופיר אקוניס לקונסול ישראל בניו-יורק, בוטל גם משרד המודיעין. 

אולם למרות הצמצום הסמלי של כמות משרדי הממשלה ושריה, עדין רחוקה הדרך של ישראל מהגעה לכמות משרדי ממשלה ושרים המקובלת במדינות ה-OECD. כפי שפרסמנו בשקוף בפברואר, ישראל היא שיאנית בכמות השרים ומשרדי הממשלה ביחס למדינות בסדר גודל שלנו בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD. 

כפי שניתן לראות בטבלה, ברוב המדינות כמות השרים נעה סביבות ה-20 שרים, וכמות משרדי הממשלה סביב 17-18 משרדי ממשלה. 

החוק שהניחה ח"כ צרפתי-הרכבי אמור להיות בבחינת הכפפה שנתניהו אמור להרים, לאור שמדובר בחוק שממשלה בראשותו חוקקה בעבר, ולאור שברור לכל שתחולתו לא תתרחש בכנסת הנוכחית אלא מהכנסת הבאה. 

ב-2020 פרסם פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר השוואתי שבסופו שתי הצעות לגבי מספר משרדי הממשלה הנדרשים בישראל. "גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה – המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג", קבע קניג במחקרו, תוך שהוא מדגיש כי ממשלות קטנות יעילות יותר, תורמות לחיסכון תקציבי ולהגברת האחריותיות, ומגבירות את האמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים 

מלשכת ראש הממשלה לא הגיבו לשאלה אם בכוונתו לקדם תמיכת ממשלתו בהצעת החוק.