באופן חריג: הפרלמנט האירופי אסר כניסת לוביסטים של אמזון לתחומו

פרלמנט האיחוד האירופי החליט השבוע (שלישי) לאסור על כניסתם לפרלמנט של לוביסטים המייצגים את ענקית השיווק אמזון. מדובר בהידרדרות היחסים בין תאגיד הענק לפרלמנט האירופי לאור ויכוח בנושא שקיפות ותנאי עבודה של עובדי אמזון. זו הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה של הפרלמנט האירופי שננקט צעד שכזה כלפי חברה מסחרית – הפעם הראשונה הייתה בשנת 2017 עם חברת מונסנטוס, התאגיד הרב לאומי שבסיסו בארה"ב ועסק בביוטכנולוגיה חקלאית. 

התהליך החל בחברי ועדת העבודה והרווחה בפרלמנט ששלחו מכתב לנשיאה רוברטה מצולה, שבו ביקשו ממנה לנקוט בצעד החריג. לטענתם אמזון נמנעת מאז ינואר מלהשתתף בשימוע הנוגע לתנאי העבודה במתקניה. לפי הטענה הייתה זו הפעם השלישית מאז 2021 שאמזון מסרבת להגיע לשימוע. 

"אמזון סירבה להשתתף, בנימוק של תירוץ על התראה קצרה", נכתב במכתב, שפורסם בפייננשל טיימס. "זה לא הגיוני שחברי פרלמנט ייחשפו ללובינג של אמזון ובו בזמן נשללת מהם הזכות לייצג את האינטרסים של אזרחי אירופה ולברר לגבי טענות להפרות של זכויות יסוד המעוגנות באמנות האיחוד האירופי ובחוקי העבודה של האיחוד האירופי". 

נכון לחודש פברואר, אמזון מעסיקה כ-14 לוביסטים בעלי אישורי כניסה לפרלמנט האירופי המקדמים עבורה אינטרסים מול מקבלי ההחלטות. בשנת 2022 הוציאה אמזון על שירותי לובינג באיחוד כ-3 מיליון אירו. לפי ארגון Corporate Europe Observatory, החל משנת 2013 הוציאה אמזון על לובינג באיחוד סכום של 18.8 מיליון אירו.

תאונות והלנות שכר

תנאי ההעסקה הירודים במחסני אמזון עלו בשנים האחרונות לכותרות בסיטואציות שונות. סוגיה מרכזית אחת נוגעת לריבוי התאונות שבהן מעורבים עובדי החברה. לפי מחקר שפורסם בסוף 2023, כ-41% מעובדי אמזון נפצעו בשלב כלשהו במהלך עבודתם, נתון גבוה המצביע על בעיה קשה.

סוגיה נוספת נוגעת לשכר הנמוך שמקבלים עובדי התאגיד ולהלנות שכר. החל משנת 2021 התפרסמו ידיעות על תלונות עובדי אמזון הנוגעות להלנות שכר, כולל בתקופה הקשה של המאבק בנגיף הקורונה.

מדובר בשתי סוגיות חשובות לחברי הפרלמנט באיחוד האירופי ובמדינות אירופה הגדולות – גרמניה וצרפת, כמו גם לחברי פרלמנט מהירוקים והשמאל באירופה.

כשאיתן כבל כעס על הבנקים

ומה קורה בישראל? האפשרות לחייב נציגי גופים מסחריים להופיע בפני הפרלמנט אינה סוגייה של שחור ולבן. בכנסת ישראל אין למנגנוני הוועדות או ליו"ר הכנסת סמכות לחייב גוף מסחרי להגיע לישיבת ועדה או ישיבת ועדת חקירה נושאית. הוועדות נעדרות גם סמכות לכפות על הגורמים השונים להעביר להם מידע הנדרש לחקר נושא שבו הן עוסקות. לדוגמה, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר איתן כבל כעס בשנת 2019 על נציגי הבנקים שסירבו באופן מתואם להעביר לידיו נתונים הנוגעים להסדרי החוב של איי.די.בי, כשוועדת חקירה שהוקמה דנה בסוגיה. כבל נותר אז בכעסו כיוון שלא היה בסמכותו לחייב מצב אחר. 

מקרה נוסף התרחש בוועדת הבריאות בשנת 2017 כשזומנה ישיבה הנוגעת לגופי בריאות השוכרים לוביסטים שמייצגים במקביל חברות טבק. או כמו שהיו"ר אלי אלאלוף הגדיר זאת בדיון: "זה אבסורד, זה ממש ציני. ביד אחת נלחמים למען בריאות האזרחים, וביד השנייה מוכרים להם רעל כדי שימותו". אולם כל גופי הבריאות שהוזמנו סירבו להגיע לישיבה, בכללם חברות תרופות. ח"כ אלאלוף לא יכול היה לעשות דבר על מנת לחייבם. 

מקרה חריג בודד שבו הכנסת הטילה סנקציות על לוביסטים של חברות מסחריות היה הסנקציות על חברות הטבק, וזאת לאור פרשנות לאמנת המסגרת לפיקוח על הטבק, שישראל חתומה עליה ואשררה ב-2005. לאור פרשנות זו חלק מיו"רי ועדת הכנסת הוציאו בעבר הוראה האוסרת על חברות הטבק ולוביסטים מטעמן להשתתף בדיוני הוועדה הקשורים לאינטרסים שלהם. אולם מדובר בחריג הנשען על חובה באמנה בינ"ל. 

עם זאת, אפשרות להקנות סמכות לחברי כנסת לזמן גם גופים מסחריים ואחרים, בחובת התייצבות, עשויה להוביל לשימוש לרעה בכלי ולהוביל למצב שבו נעשה שימוש פוליטי פסול על מנת לפגוע בגופים כלכליים או אחרים, בשל אינטרס פוליטי, או אחר, וכמובן לפגוע בגופי מגזר שלישי בשל אינטרס פוליטי. גם במקרה האירופי החריג ניתן לראות כי הפעולה בוצעה נגד גורם כלכלי שבסיסו בארה"ב ולא באירופה.