ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הדיון בחוק נגד "דלתות מסתובבות" נדחה: "מזהה קמפיין נגד"

החוק שיזם הח"כ מהליכוד נועד להחיל תקופת צינון על רגולטורים פיננסיים שמבקשים לקבל תפקידים בכירים בגופים שעליהם פיקחו • ועדת שרים לחקיקה דחתה את הדיון בהצעה בשבועיים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אילוסטרציה (צילום: CC קאנבה)

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה השבוע (ראשון) לדחות בשבועיים את הדיון בעמדתה בהצעת חוק  שנועדה לקבוע תקופת צינון של חמש שנים במעבר רגולטורים בכירים לתפקידים בגופים שפיקחו עליהם, מה שמכונה בחקר תופעת השבי-הרגולטורי "הדלת המסתובבת". ארבע הרשויות המצוינות בחוק שיזם ח"כ שלום דנינו (ליכוד) הן בנק ישראל, רשות התחרות, הרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. 

"הופתעתי מכיוון שההתנגדות הגיעה ממשרד המשפטים ולא מצד משרד האוצר", אמר דנינו בשיחה עם "שקוף" אחרי הדיון בוועדה. לשאלתנו האם הוא מזהה פעילות לובינג לטרפוד קידום החוק השיב: "שמתי לב לקמפיין נגד (החוק), מה שמחזק את דעתי שיש צורך דחוף בקידום החוק. מקווה שהזמן הדרוש למשרד המשפטים נועד לבחינת החוק משפטית. יצרתי קשר ומקווה להיות מעודכן בימים הקרובים".

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

הצעת החוק קובעת בנוסף כי ועדת ההיתרים, שבסמכותה לקצר או לבטל תקופות צינון, תוגבל בסמכותה במקרים אלה ולא תוכל לאשר קיצור צינון לפחות משלוש שנים במקרים שייקבע כי ישנה הצדקה לכך.

"משרת עובד ציבור מחייבת שמירה מפני ניגוד עניינים ובפרט כאשר עסקינן בעובד ציבור ברשויות הפיקוח על גופים פיננסיים", מציין דנינו בהסבר להצעת החוק. "מטרת תקופת הצינון לאחר סיום עבודתו של עובד ברשות פיקוח על גופים פיננסיים היא לנטרל את החשש כי העובד ינצל את מעמדו וסמכויותיו על מנת להיטיב עם מקום העבודה הפוטנציאלי הבא שלו". בכך, נכתב עוד בהצעה, יוסרו חששות מפני פגיעה באמון הציבור במנהל הציבורי בישראל. 

רגולטורים שבויים

בהסבר מצוין כי הצעת החוק באה לאור המלצות דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית, שלטענת דנינו "במסגרתו קבעה במפורש כי הרגולטורים התגלו כשבויים בידי הגופים שעליהם הם אמורים לפקח". 

בראש ועדת החקירה שהוקמה בכנסת ה-20 והגישה את מסקנותיה באפריל 2019, עמד יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, ח"כ איתן כבל (העבודה). הוועדה הוקמה במטרה לחקור את התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים בעניין הקצאות אשראי ללווים עסקיים גדולים משנת 2003 ואילך. 

בנק ישראל בירושלים, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"הוועדה סבורה כי במעבר של רגולטור אל המפוקח במגזר הפיננסי, אין בהוראות המסדירות את תקופות הצינון כדי לקיים את האיזון הראוי", נקבע בהמלצות דוח הוועדה. "הוועדה ממליצה כי חוקי הצינון וההוראות לפיהם יתוקנו כך שתקופות הצינון, בהתאם לקטגוריות השונות המוגדרות באותן הוראות, יוארכו". ברשימת חברי הוועדה ניתן למצוא בין היתר את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני, שר החינוך יואב קיש.

בנוסף הומלץ בדוח "לקבוע שסמכותה של הוועדה למתן היתרים פטורים, המוסמכת לקצר את תקופות הצינון, תוגבל כך שהיא לא תוכל לקצר את תקופות הצינון לתקופות קצרות מתקופות מזעריות שייקבעו".

כשבכירי הבנקים הופכים למפקחים

רוב מפקחי הבנקים לשעבר עברו בסיום תפקידם לעבוד במערכת הבנקאית, כשרוב מוחלט מהם גם הגיעו למשרת המפקח היישר מעבודתם בבנקים. המפקח הנוכחי על הבנקים, דני חחיאשוילי, הוא חריג והתקדם לתפקידו מתוך המערכת הציבורית של בנק ישראל. 

המפקח הקודם יאיר אבידן מונה לתפקיד אחרי שכיהן בשורת תפקידים בכירים בבנק דיסקונט – יו"ר בנק מרכנתיל, יו"ר החברה לנאמנויות של דיסקונט, דירקטור בדיסקונט ניו-יורק ובחברת כאל. 

קודמתו, ד"ר חדוה בר, מונתה לאחר שסיימה תפקידה כמנהלת תחום ניהול סיכונים בבנק לאומי. בשנה שעברה היא הגישה מועמדות לדירקטוריון דיסקונט אולם משכה אותה לבסוף. קודמה בתפקיד, מר רוני חזקיהו, מונה לאחר שכיהן בבנק דיסקונט כראש החטיבה העסקית ולאחר סיום תפקידו מונה ליושב-ראש הבנק הבינלאומי. לפניו, גליה מאור כיהנה בבנק לאומי כמשנה למנכ"ל ולאחר סיום תפקיד המפקחת מונתה למנכ"לית בנק לאומי וכיהנה בתפקיד 11 שנים. 

לא בקיא בחומר. ח"כ שלום דנינו מהליכוד, ארכיון (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
יוזם הצעת החוק ח"כ שלום דנינו מהליכוד, ארכיון (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)

הבנקים ניהלו מלחמת חורמה נגד הוועדה הפרלמנטרית שהוקמה בעניינם. "דלתות הבנקים הוגפו ונחתמו בפני מנגנון הביקורת של כנסת ישראל", מצוין בדוח. "הבנקים, מצוידים בחוות דעת משפטיות ובגיבוי של בנק ישראל, סירבו למסור לוועדת החקירה של הכנסת את המידע שהתבקשו לתת לה. הבחירה להסתתר מאחורי חוות דעת משפטיות מתואמות, ולשמור את המידע מאחורי 'משפט ובריח', היא בראש ובראשונה בחירה ציבורית, והיא בחירה אומללה". 

הדוח כולל גם דברי ביקורת מצד המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר, על אופן עבודת הוועדה. "אני עובדת מאוד קשה", כתבה. "ירדתי בשכר. האופן שבו אתם מציירים את המפקחים לשעבר כשבויים בידי המפוקחים ולא עושים בגלל זה את העבודה, אינו נכון".

עוד נכתב בדוח שלדעת הפיקוח על הבנקים, גם אם המפקח נמצא בתקופת צינון בשל הסדר ניגוד עניינים שנערך לו, העובדים הכפופים לו יכולים לבצע כל ביקורת, גם בנושאים שהיו בתחום אחריותו של המפקח בתפקידו הקודם בשוק הפרטי. אך מדובר בעמדה מיתממת המתעלמת מכך שעובדים הכפופים למפקח, שהמשך התפתחות הקריירה שלהם לעיתים תלוי במשוב ממנו, יפעלו פעמים רבות באופן שירצה אותו, ויבחרו שלא להרגיז אותו יתר על המידה.

ברשות מדחיקים את הבעיה

אותו דוח גם חשף את עמדתה של הרשות לניירות ערך, שלפיה לא ממש ברור להם שיש כאן בעיית עומק. בדברי הרשות ניתן היה לראות ניסיון לברוח מעיסוק בסוגייה הלא נוחה.

ברשות טענו כי תקופת הצינון הנוכחית המחוייבת בחוק, שלושה חודשים, היא סבירה ומוצדקת. לדבריהם, המגבלות הקיימות כרגע ביחס לעובדי הרשות הן משמעותיות ולוקחות בחשבון את מוטת הפיקוח החריגה של הרשות. יותר מכך, ברשות טענו כי כל הארכה של תקופת הצינון "תהווה פגיעה לא מידתית ובלתי סבירה בחופש העיסוק כמו גם ביכולתה של הרשות לשמר את איכות כוח האדם שלה ולמלא את התפקידים שנקבעו לה בחוק". 

הדוח מוסיף כי הוועדה שאלה את הרשות אם יש לה רשימת עובדים בכירים שעברו לעבוד אצל לווים גדולים, אולם הרשות מסרה כי אין בידיה רשימה כזו, ואין בדעתה לגבשה או לבקש מעובדים לשעבר לדווח על מקומות העבודה החדשים שלהם. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.