חנקן דו חמצני בהפסקות: "חצר בית הספר עלולה להרעיל את הילדים שלנו"

פרויקט מפת המזהמים של "שקוף", מציג את קולות התושבים שסובלים מדי יום מזיהום ברחבי הארץ, ובדרך כלל תוך התמקדות באוכלוסיות שאין להם כלים להילחם, אין את היכולת לעזוב או את ההון הפוליטי והתרבותי להיאבק. השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית בתל אביב שונות מפרופיל הפרויקט – עליית מחירי הדיור הובילה להגירה של אוכלוסיות חזקות לאזור התחנה ולתאוצת בנייה ופיתוח. התושבים החדשים התאגדו והקימו את מטה המאבק בתחנה המרכזית ויחד עם חברת המועצה שולה קשת, ששנים נאבקת כמעט לבדה, התניעו מחדש את המחאה. בין הפעילים אפשר למצוא שחקנים, עיתונאים ואקטיביסטים שזוכים לסיקור נרחב, הקול שלהם ברור והמאבק אינו שקוף. 

ולמרות כל אלה, התחנה המרכזית היא מפעל מזהם שאין שני לו במדינת ישראל, המתקיים תחת חסותה. לצד הפרויקטים החדשים בשכונה, הרחובות הסמוכים לתחנה סובלים מהזנחה קשה, כשלים חברתיים, אוכלוסיות חסרות מעמד שנרמסות ומפגעים נוספים שמאפיינים שכונות שסובלות מזיהום אוויר בישראל. שכונת נווה שאנן ושכונת שפירא, מדורגות באשכול הסוציו-אקונומי שלישי ורביעי, בין האזורים הקשים בעיר, כשכל תל אביב במוצע במקום טוב משמעותית, אשכול שמיני. הסיפור שמיטיב לשקף את עומק השבר, עובר לאורך השנים דרך מערכות החינוך, דרך סיפורם של הילדות והילדים.

בין מובילות המאבק בתחנה, חברת מועצת עיריית תל אביב, שולה קשת, בוגרת "שורשים" בעצמה. היא זוכרת היטב את הימים הראשונים של התחנה, כשעוד היתה נטושה, מסקרנת ולא מאיימת על הבריאות של איש. "היינו משחקים בחללים של התחנה הריקה, מחבואים ותופסת", היא נזכרת. "אבל אז, מהרגע שהיא נפתחה, התחילו הבעיות ואיתם המאבקים שהובלנו, ההפגנות, העתירות והשדלנות מול העירייה, המון המון פעילות במשך 30 השנים האלה". 

בין הנאבקות, גם תושבת המקום אלה ידעיה (38) שמתגוררת בשכונת שפירא כבר יותר מעשור, שם היא מגדלת את שני ילדיה הקטנים. היא עובדת בארגון "שתיל" שאינו רחוק משם, כך שלמעשה, כל מרחב המחייה שלה ושל ילדיה, מוסדות החינוך לאורך היום ואפילו הגינות בשעות אחר הצהריים, כולם בסביבת התחנה המרכזית. "זו תחושה מאוד קשה לדעת שאנחנו שולחים את הילדים לשהות במקום שהאוויר עלול להרעיל אותם", היא משתפת בגילוי לב. "אנחנו לא יודעים מה ההשלכות על המשך החיים שלהם". הזיהום הוא אמנם "שקוף", אבל חלקו משאיר עקבות מאוד ברורות. "אנחנו רואים בבתים ועל החפצים כמה מהר מצטבר אבק שחור". 

כדי להגן על הבריאות של הילדים, חלק מהתושבים החלו להצטייד במסנני אוויר לבתים. "מי שיכול קונה, אבל זה מאוד יקר, סיפור של כמה אלפי שקלים וצריך תחזוקה קבועה של פילטרים פעמיים בשנה במאות שקלים. וגם אז, המסנן רלוונטי רק לחדר אחד", מסבירה ידעיה. "זה ממש לא פתרון. וברור שלרוב האוכלוסיות באזור של התחנה אין אפשרות להתגונן".

המידע היחיד שיש להורים מגיע מתחנות הניטור הסמוכות לתחנה המרכזית ומתחושת בטן. תחקיר "שקוף" בסדרת הכתבות "מפת המזהמים" מגלה כי החשש עלול להיות מוצדק. סכנת הזיהום המרחפת מעל ראשי הילדים הטרידה את עיריית תל אביב עוד בשנת 2014, ומאז לא נערכו בדיקות במתחם בתי הספר ובמוסדות חינוך נוספים באזור.

לפני תשע שנים נחת על שולחנו של מנכ"ל העירייה דאז מנחם לייבה, מכתב מדאיג תחת הכותרת "זיהום אוויר בבתי הספר בתל אביב". המכתב שהגיע לידי "שקוף" מפרט את השלכות הזיהום מהתחנה וכולל המלצה חד משמעית: להורות להנהלת בית הספר הממלכתי דתי "שורשים", הצמוד לתחנה, למנוע מהתלמידים פעילות ספורט או פעילויות מאומצות אחרות בחצר המוסד בשעות הבוקר בימי החורף. כדי לוודא שההמלצות יגיעו ליעדן, המכתב נשלח בתפוצה רחבה לשורה של משרדי ממשלה: בריאות, חינוך, תחבורה וגורמים נוספים במשרד להגנת הסביבה. 

בעיריית תל אביב מתקשים לזכור את ההמלצות ההן, אך מודים כי "בשנת 2014 אכן היו חריגות" במדידת הזיהום. מנהל בית הספר באותן השנים, אריאל בשן, דווקא כן זוכר. "בוודאות היתה תקופה שבה אמרו לנו שיש זיהום מהתחנה המרכזית", הוא סיפר בשיחה עם "שקוף". "היה לחץ של הורים והביאו ניידת למדידת זיהום אוויר. להנהלה אז לא היה מידע רב ובשן נזכר שהם ניסו להבין האם הזיהום מהתחנה הסמוכה "מדלג" על שטח המוסד או שוקע ומה מקום העצים שסובבים אותו בהקטנת הנזק. "לתקופה קצרה העברנו את פעילות הספורט לצד השני של בית הספר שרחוק מהתחנה", סיפר. "ובכל מקרה, בשעות הבוקר הילדים בדרך כלל בתפילה בכיתות, ולא שיחקו בחוץ ובהמשך השנה הקימו אולם ספורט שבו התקיימו שיעורי התעמלות".

תשע שנים עברו, התלמידים עדיין ממשיכים לנשום את המשב המגיע מהתחנה, שהוכרה לאחרונה כאזור מוכה זיהום אוויר.  פרט לתקופה קצרה לפני שנים, בה הוצבה תחנת ניטור המספקת מידע על זיהום חריג – איש לא ערך בדיקות נוספות בשטח המוסד. המשרד להגנת הסביבה ועיריית תל אביב הזניחו את בית הספר – ואין כל מידע רשמי אם הזיהום הכבד מהתחנה המרכזית עדיין מנת חלקם של התלמידים, מה קורה בתוך הכיתות כשהחלונות פתוחים ואיזה אוויר נושמים בחללים נוספים במבנה ובמוסדות נוספים. ואם לא די בזה, לצד בית הספר קם לפני שנים ספורות מוסד חינוכי נוסף, "השכונתי שפירא", שחולק חצר משותפת עם תלמידי "שורשים".

והיום תלמידים – חנקן דו חמצני 

מסביב לתחנה המרכזית לומדים וגרים כמעט 4,500 ילדות וילדים, בגנים ובתי ספר, בכל זרמי החינוך בשכונות קריית שלום, נווה שאנן ושפירא. הזיהום הוא בדרך כלל שקוף וחסר ריח. כדי להבין את המשמעויות שלו צריך לקרוא נתונים, ללמוד את ההבדל בין ריכוזים גבוהים לחריגות, ולהבחין בין הסוגים השונים של הגזים וההשלכות שלהם. 

לפני קצת פחות מעשור במשרד להגנת הסביבה מצאו מזהמים שונים בחצר בית הספר של הילדים, כמו למשל חריגות של חלקיקים נשימים עדינים ותחמוצות חנקן. החשש הגדול היה מנוכחות חנקן דו חמצני, גז רעיל שנפלט מתחבורה שעלול לגרום לתחלואה נשימתית, אשפוזים ועוד שורה ארוכה של נזקים גם בחשיפה לטווח קצר.

המדידות הראו אז ריכוזים גבוהים של הגז, אולם לא נצפו חריגות מהמותר. למרות זאת, התוצאות הדאיגו את גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. במסמך פנימי מ-2014 עלה אז החשש שאם תתקיים מדידה בכל עונות השנה, תתגלה נוכחות גבוהה גם של חנקן דו חמצני. "משמעות הממצאים הללו כי התלמידים בבית ספר 'שורשים' ככל הנראה חשופים באופן כרוני לזיהום אוויר מכלי רכב", נכתב. עוד הוסיפו כי כאשר מזג האוויר יתחמם, השילוב של הטמפרטורות הגבוהות והגזים שבאוויר עלולים ליצור מזהם נוסף בעל השפעות קשות על בריאות הילדים: אוזון.  

המשרד להגנת הסביבה: "עיריית ת"א עושה מניפולציה"

בין המשרד להגנת הסביבה לעיריית תל אביב עומד ויכוח בנושא מאז ועד היום. העירייה טוענת בתגובה ל"שקוף" כי ביצעה מודל זיהום אוויר במקום לפני שנתיים וגילתה שאין חריגות. לעומת זאת, באוקטובר האחרון הכריזה השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג, כי אזור התחנה המרכזית הוא אזור מוכה זיהום אוויר. זו היתה הפעם הראשונה בישראל שנעשה שימוש בסעיף הזה והמשמעות היא שהעירייה מחויבת להציג תכנית להפחתת הזיהום עד חודש אפריל הקרוב. ואיזה מזהמים נמדדו? כולם. 

"ההכרזה על אזור התחנה המרכזית כמוכה זיהום אינה מוצדקת", מתעקשים בעירייה. "אנו חוזרים ואומרים, בשנה האחרונה לא נמצאו חריגות במזהמים מתחבורה ויש מגמת ירידה בריכוזי המזהמים באזור". 

"זו מניפולציה שהם עושים", אומרת מנהלת מערך ניטור אוויר ארצי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר. "לא ברור לי למה הם טוענים את זה, הייתי ממליצה להם להשקיע אנרגיה בפינוי התחנה, ובמלחמה בזיהום האוויר במקומות שונים בעיר", אמרה. "אנחנו רואים את מספר החריגות הרב יחסית למקומות אחרים ואנחנו רואים שיש מספר גבוה מתחנות תחבורתיות. עשינו ניתוח של הכל".

קורדובה-ביז'ונר הסבירה כי ההכרזה התבססה על נתונים שנאספו בין השנים 2019-2021. "היו חריגות בכל המזהמים שנמדדו באזור התחנה המרכזית בזמן הזה". ואם לא די בזה, החריגות נמצאו לדבריה גם בשנה החולפת, "לאורך השנה נרשמו שמונה חריגות יממתיות מעל ערך הסביבה היממתי של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5)", הסבירה והוסיפה כי מהחישוב ירדו ימים של סופות אבק. ומה לגבי אותו הגז הרעיל שחששו ממנו? קורדובה-ביז'ונר מבהירה כי "באשר לחנקן הדו- חמצני, בשנת 2022 נרשם ריכוז שנתי של 97.25% מערך הסביבה", שיתפה. לדבריה, מדובר בריכוז הגבוה ביותר בארץ למזהם זה שהמשרד מדד בשנה החולפת.

המחדל: אין תחנה שבודקת זיהום בקרבת בית הספר

אלא שגם הנתונים שהתקבלו בסוף שנת 2022 הם חלקיים בלבד. באזור ממוקמות שתי תחנות ניטור, אחת של חברת נצבא שמנהלת את התחנה המרכזית והשנייה של המשרד להגנת הסביבה, הצמודה אליה, לביקורת. שתיהן צמודות ומגודרות על רחוב לוינסקי, הרחק מבתי הספר, בצד שבו לפני חודשים ספורים חסמו מחצית מהרחוב לתנועת אוטובוסים בשל עבודות הרכבת הקלה. כלומר לא רק שאין ניטור בשטח מוסדות החינוך, אז הרי שהניטור הקיים לא מספק תמונה מהימנה.

 "לא ידענו שהרחוב אמור להיחסם", אמרה קורדובה-ביז'ונר בריאיון, "מתוך התכתבויות עם המטה (המטה למאבק בתחנה המרכזית י"ג) הבנו שבתחילת נובמבר נסגר הנתיב הצפוני לטובת עבודות והבטחתי שאבוא לסיור ונבחן את העתקת הניידת למקום אחר". אלא שהעברת הניידת אינה פשוטה, והיא טעונה באישור מהעירייה וחיבור לחשמל.

האם התלמידים חשופים בינתיים לזיהום? מה קורה בתוך הכיתות? מטה המאבק בתחנה המרכזית בשיתוף הורים מודאגים פנו לעיריה בבקשה להתקין מסנני אוויר בגנים ובבתי הספר, אולם בעירייה סירבו. "לא הייתה כל דרישה מהמשרד להגנת הסביבה או משרד החינוך להתקנת מסננים לזיהום אוויר", השיבו לפניית "שקוף". ומה כן מסננים בינתיים? קורונה. "העירייה התקינה מסנני אוויר בזמן מגפת הקורונה על פי דרישת משרד החינוך לגני ילדים ולכתות א'-ב', והרחיבה לשכבות נוספות על חשבונה לכתות ג'-ו'". 

ומה המחיר הבריאותי אותו הילדים נאלצים לשלם? אין אף מחקר רשמי, ולא קיים מאגר מידע ממנו אפשר ללמוד על היקף תחלואה נשימתית בילדים, אשפוזים, פגיעה אפשרית בעוברים, הפלות ולידות שקטות הקשורים למקום מגורים. בהיעדר כזה, מטה המאבק החל לאסוף נתונים מקופת החולים באזור. חשוב לציין, למרות הידע הרב שקושר בין זיהום אוויר לתחלואה עודפת, מדובר בנתונים ראשוניים בלבד ומהנתונים ניתן ללמוד על מגמה, אך לא על קשר מובהק. 

מהנתונים של קופת חולים כללית בשכונת שפירא, המתייחסים לשנת 2020 עולה כי 8.1% מכלל מבוטחי הקופה באזור חולים במחלת לב איסכמית (IHD) הכוללת התקפי לב, מחלה המוכרת כאחת התחלואות האופייניות לזיהום אוויר. במטה המאבק השוו את הממצאים לסקר שערך משרד הבריאות בין השנים 2013-2015 וממנו עלה כי נתוני התחלואה הכלליים בעיר עומדים על כמחצית מהכמות – 4.3%. עוד עולה כי 9.1% מהמבוטחים בקופה באזור אובחנו עם אסתמה לעומת 5.8% מהאוכלוסייה הכללית בישראל.

חשוב לציין כי דרוש מחקר מקיף כדי להוכיח שדווקא זיהום האוויר הוא המוביל לתחלואה עודפת. "פנינו עם הנתונים האלו למשרד הבריאות והם אומרים שצריך מחקר אקדמי שלוקח כעשר שנים כדי לבחון אם יש כאן בעיה", טוען גדי טונס, תושב השכונה ממובילי המאבק. 

"ביקשנו מהם שיפתחו במחקר כזה, אבל הם אמרו שזה צריך תקצוב ועדיפות וממה שהבנו, אין כוונה כזו כרגע במשרד", אמר. "יש פה ביצה ותרנגולת. הם לא חוקרים את הבעיה ולכן הם לא מודעים לה, והם גם לא מוכנים לחקור אותה". טונס עצמו מתגורר בסמוך לתחנה המרכזית והוא אב לבת. הוא מספר כי נאלץ להוציא את בתו מהגן הסמוך לתחנה בשל שיעולים בלתי פוסקים, לגן מרוחק משמעותית. "השינוי עזר", הוא מודה. 

במשרד הבריאות טוענים כי למרות הנתונים, אין חובה לבצע סקר בריאות ורכיב הבריאות הוא באחריות העיריייה במסגרת התכנית לפינוי התחנה. למרות זאת, לאור בקשות התושבים, המשרד ביצע בדיקה של תחלואת הסרטן הנוגעת לשנים 2014-2018 בלבד בין שכונות הסמוכות לתחנה, כמו נווה שאנן, שפירא, מערב התקווה ומערב יד אליהו לבין שכונות בעלות רקע חברתי-כלכלי זהה בשנים 2014-2018. לפי משרד הבריאות, תוצאות הבדיקה הציגו תחלואת סרטן חודרני "גבוהה מהצפוי" ליד התחנה המרכזית, בקרב גברים בלבד. 

יש לציין כי באזור התחנה המרכזית מתגוררים תושבים רבים חסרי מעמד שאין רישום על אודותיהם ויתכן שהנתונים אף גבוהים משידוע לרשויות. במשרד הבריאות מבהירים ל"שקוף", כמו בכל פעם, שלא ניתן לקשור בין היקף התחלואה הגבוה מהצפוי, לבין הסיבה.

לאן תעבור התחנה

השאלה שעומדת על הפרק היא האם עיריית תל אביב תעמוד בהתחייבותה להתקדם עם פינוי התחנה המרכזית בתל אביב? לפני כחודש התקיים בוועדות התכנון "קונגרס", שעסק בחלופות הזמניות לתחנה המרכזית ועד שתתממש תוכנית הקבע – מתחם תחבורתי "בן צבי" בצומת חולון. מדובר בסוגיה מורכבת, עליה כתבנו בהרחבה ומעורבים בה גורמים רבים ורשויות שונות. בדיון הטעון שאליו הגיעו לא מעט תושבים ונציגי עיריות, הורגש חסרונה של עיריית תל אביב שלא הצטרפה באופן פעיל. 

הדד ליין אליו כולם נושאים עיניים יתרחש באפריל, בדיוק תשע שנים לאחר המכתב ההוא למנכ"ל לייבה. העירייה תציג את החלופה שלה לזיהום, חצי שנה לפני הבחירות לרשויות המקומיות. "אם זה היה בצהלה, זה לא היה מחזיק", טוענת חברת המועצה קשת. "היו לנו הישגים במהלך העשורים האלה. זה מדהים שאחרי כל זה מחזירים אותנו אחורנית. מי מרוויח מהעוול הקשה הזה? אנחנו יודעים מי מפסיד, אבל העירייה גם מרוויחה וזה הכל אגב על חשבון הציבור ומשלמות ומשלמי המיסים".

המבנה הישן מניב מדי שנה מיליוני שקלים בהכנסות ארנונה. כך למשל בשנת 2022 חברת נצבא שילמה יותר מארבעה מיליון שקלים על "שטחי מעבר בתחנה", המהווים 55% מכלל הכנסות העירייה בקטגוריה זו. בסעיף הרציפים, החברה שילמה 1.5 מיליון שקלים, המהווים 81% מהכנסות העירייה מכלל הרציפים בעיר, שמניבים כ-1.8 מיליון שקלים. בסך הכל בשנת 2022 התחנה המרכזית החדשה הניבה לעיריית תל אביב 11% מהכנסות הארנונה בסעיפים הרלוונטים (ללא הכנסות ינואר ומחצית פברואר) וכלל הכנסותיה מארנונה מהווים לאורך השנים כמעט אחוז מהכנסות העירייה מארנונה שלא לצורכי מגורים. חשוב לציין כי למרות שמדובר בסכומים גדולים, בעירייה טוענים כי סוגיית גביית תשלומי ארנונה בתחנה המרכזית לא מהווה שיקול בקביעת מדיניות העירייה בנושא.