ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עם תקציב שאי אפשר לקצץ: מה עושה משרד המסורת?

250 מיליון שקלים הוקצו למשרד ירושלים ומסורת ישראל בראשות מאיר פרוש ל-2024, במסגרת הסכם הכספים הקואליציוניים. מדובר בתקציב משוריין שלא ניתן לקצץ, למרות המלחמה בעזה - אלא אם מקצצים לכל המשרדים יחד. בדיקת "שקוף": מה תחומי האחריות של המשרד ומה ההבדל בינו לבין משרד המורשת?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השר מאיר פרוש בכניסה לישיבת ממשלה, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המלחמה המתמשכת בעזה והגירעון התופח לצדה, הציפו מחדש את סוגיית המשרדים המיותרים בממשלה. בזמן שהממשלה נערכת לקיצוץ רוחבי של 5% בכל פעילות המשרדים, לרבות החיוניים בהם כמו משרד הבריאות ומשרד הרווחה, משרדים בלתי חיוניים ממשיכים לעמוד על תילם; חלקם אף זוכים לשגשג.

"שקוף" בחר לשפוך אור על משרד אחד כזה, שתכליתו מוטלת בספק באופן כללי, ובפרט בשעת מלחמה: משרד ירושלים ומסורת ישראל, בראשות מאיר פרוש (יהדות התורה). זאת לאחר שהצצה ליומנו של פרוש חשפה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף חודש נובמבר, 40% מהרישומים ביומן שלו הוקדשו לאירועי שמחות של גורמים בעולם החרדי ובפוליטיקה.

בהחלטת ממשלה, הוקצו למשרד של פרוש 500 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים, עבור השנים 2023 ו-2024 – 250 מיליון ש"ח לכל שנה. מלבד הכספים הקואליציוניים, שוריינו למשרד 26 מיליון שקלים בחוק התקציב, לשנת 2023 – כ-9 מיליון שקלים מתוכם מוקדשים למשכורות של 43 עובדים.

ניתן היה להניח שהקיצוצים בתקציב, לאור המלחמה, יהיו מאסיביים יותר במשרדים כמו משרד ירושלים ומסורת ישראל, שתחומי אחריותו הורכבו כשעטנז. אולם קריאה בהסכמים הקואליציוניים בין סיעת יהדות התורה לסיעת הליכוד מגלה שהתקציב של המשרד משוריין כך שלא ניתן יהיה לקצץ בו "אלא בהחלטת פלאט שוויונית שתחול על כל משרדי הממשלה".

ההבדל בין מסורת למורשת

אז מה בעצם עושה המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל? המשרד שהוקם לראשונה כמשרד ירושלים ב-1990, תחת ראש הממשלה יצחק שמיר עבר כמה גלגולים מאז. לאחר שפורק ב-1992, הוא הוקם מחדש ב-2015, אז נקרא משרד ירושלים ומורשת. ב-2023, עם הקמת הממשלה האחרונה, הוא פוצל לשני משרדים: "משרד ירושלים ומסורת ישראל", לצד "משרד המורשת", שעליו אמון השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית).

במענה לשאלת "שקוף" בדבר תחומי אחריותו של משרד ירושלים ומסורת ישראל, השיבו במשרד כי הוא חולש על שלושה תחומים: מסורת ישראל, פיתוח העיר ירושלים, והילולת ל"ג בעומר במירון.

העשייה בתחום המסורת הוגדרה כך: "חיזוק וביצור מסורת ישראל ובכלל זה חיזוק התודעה והחיבור האישי והקולקטיבי לחגי ישראל ולתנ"ך כספר הספרים הנצחי של עם ישראל; העמקת הידע והחיבור של כלל חלקי החברה הישראלית למסורת ישראל; ודגש על חיזוק הקשר הקהילתי ומסורת כלל עדות ישראל." 

שר המורשת עמיחי אליהו, בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לשאלת "שקוף"' כיצד חולקו תחומי האחריות של פרוש ואליהו, לאור פיצול המשרד, הוצע לנו לפנות למשרד המורשת. 

באתר של משרד המורשת מוגדרת העשייה שלו באופן הבא: "המשרד אמון על פיתוח, חיזוק והעצמת המורשת הלאומית, המוחשית והבלתי מוחשית וכן על הנחלת המורשת בציבור." לצד חלק נכבד מהפרסומים שעוסק בשיתופי פעולה עם רשות העתיקות בשימור אתרי מורשת, נמצאים פרסומים שעוסקים בהעצמת מורשת "בלתי מוחשית" כמו למשל הקמת מרכז מורשת לחסידות חב"ד על שם הרבי מליובאוויטש, או השקעה של למעלה מ-100 מיליון בפיתוח אתרי מורשת בירושלים. שתי פעולות אלה מקיימות ממשק גם עם תחומי אחריותו של משרד המסורת של פרוש, כפי שהגדיר אותם. אולם במשרד המורשת מבהירים שהם פועלים בסנכרון מלא בין המשרדים.

בבדיקת רמת הפיקוח על המשרד על ידי ועדות הכנסת – הרשות המחוקקת – עולה מאתר הכנסת כי בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, המשרד של פרוש לא דיווח ואף לא נדרש לדווח לאף ועדה באף עניין שהוא. 

על ראש שמחתו

כשהוקם ב-1990, משרד ירושלים נועד לפעול למימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, כדי לקדם בעיר עדיפויות מיוחדות לפיתוח בנושאי משק וכלכלה. גם בגלגולו הנוכחי כ"משרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל", עיר הבירה נמצאת על ראש שמחתו של המשרד.

לפי הגדרת משרד המסורת, מתפקידו לדאוג ל"פיתוחה של העיר ירושלים וקידום צמיחתה ושגשוגה במכלול ההיבטים והתחומים, לרבות בתחומי הכלכלה, התיירות, החברה, הרווחה והתשתיות ובתחומים נוספים". לשם כך, הוקמה בחודש מאי ועדת שרים לענייני ירושלים בראשותו של פרוש. באתר הוועדה נכתב כי ראש עיריית ירושלים מוזמן לנכוח בה באופן קבוע. ואולם, פרוש לא כינס את הוועדה מעולם, וכן לא התקבלו החלטות בעניינה. 

לצד זאת ניתן למצוא פרויקטים מגוונים שליווה משרד המסורת בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, החברה לפיתוח הרובע היהודי ועוד. כך למשל, פורסם שהמשרד ישקיע רבע מיליארד שקל בפיתוח הרובע היהודי בירושלים בחמש השנים הקרובות, לצד השקת מערת צדקיהו המחודשת, תכנית חומש לפיתוח מזרח ירושלים (על סך כ-3.2 מיליארד שקל שיושקעו בין השנים 2024 ל-2028) ועבודות שדרוג מתחם שער האשפות בעיר העתיקה ובכניסה לכותל המערבי (בהשקעה של 40 מיליון שקלים). 

ההילולה במירון לפני האסון, אפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

הילולת מירון 

בכל הנוגע לחקיקה, פועלו של המשרד דל למדי. בממשלה הנוכחית חוקק חוק אחד, שתוקפו לשנה, בנוגע להסדרת אירוע ההילולה במירון ב-2023. בהתאם להמלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, הוציא המשרד צו שקבע שהמספר המרבי של השוהים במתחם בכל רגע נתון בזמן ההילולה יעמוד על 50,500 שוהים. המשרד, שאחראי לדבריו על "ניהול, ארגון והפקת אירוע ההילולה במירון", סיכם אירוע מוצלח בשנה שחלפה.

לאורך השנה קיבל השר פרוש ארבע שאילתות בנושאי משרדו, שתיים מהן עסקו בנושאים הנוגעים לירושלים כגון מיגון מזרח ירושלים ופגיעה בבית הקברות המוסלמי בעיר ירושלים, להן השר בחר שלא להשיב. השתיים האחרונות עסקו בנוכחותו של הרב אליעזר ברלנד – ראש פלג "שובו בנים" בחסידות ברסלב ועבריין מין מורשע – בהילולת מירון. 

בחודש מאי שאלה ח"כ מירב כהן (יש עתיד) במליאה את השר פרוש כיצד משרדו מתכוון למנוע מקהילת "שובו בנים" לאפשר לרב שלה להדליק מדורה המונית על הר מירון. השר פרוש הגיב לה שלאחר בירור מול הקהילה נאמר למשרדו שאין כוונה לאפשר לרב לבצע את ההדלקה. "התשובה שאנחנו קיבלנו היא לא רק באמירות; קיבלנו תשובה שאין כוונה ולא הייתה כוונה, גם על ידי הרבנים, אלא לתת את זה לאחד מהחברים", אמר אז. 

בסופו של דבר התברר שהרב ברלנד כן הדליק מדורה, וח"כ כהן שלחה לשר שאילתה נוספת ב-14 למאי בשאלה מהן הסנקציות שיינקטו נגד הקהילה. השר השיב באמצע חודש ספטמבר, באיחור של שלושה חודשים מתאריך היעד לתשובה, וכתב כי הסוגייה נמצאת כרגע בבירור של משרד המשפטים, וכי משרד ירושלים ומסורת ישראל יפעל בהתאם להחלטותיו. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

8 תגובות

  1. גנבים נאלחים. לזרוק את כל המושחתים לכלא על שוד כספי ציבור. פשוט אין גבול לשחיתות שממשיכה גם בשעת מלחמה.

  2. משרד המסורת זה משרד של גנבים נאלחים. היו צריכים לשבת בכלא על גזל כספי ציבור שכה צריכים אותו למטרות ראויות.

  3. יהיה נחמד לראות יום בחיי השר כפי שתומר אביטל עשה בעבר לחברי כנסת אחרים

  4. זו מסורת יהודית לקיים את המורשת של גזילת וגניבת כספי הציבור לטובת עסקנים דתיים לסוגיהם.שני המשרדים הללו הם המחשה למסורת המגונה הזו, ומצדיקה את כל מה שאומרים כאן, ובעולם כולו, על היהודי חובש הכיפה. ןאל תגידו "אין מעורבים". זה נודע לכל הציבור הדתי כולו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!