יומנו של שר המסורת מגלה: 40% מהרישומים – חתונות ובר מצוות

אחת השאלות השכיחות ביותר ששאלו האזרחים את עצמם לאחר שבעה באוקטובר היא היכן נבחרי הציבור, ובפרט היכן חברי הממשלה. מבדיקת "שקוף" ביומן של השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש (יהדות התורה) מצטיירת תמונה קשה של ניתוק מהציבור. בבחינת היומן, שנחשף במענה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה, עולה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף חודש נובמבר, כמעט חודשיים שלמים, כ-40% מהאיזכורים ביומן הם אירועי שמחות אצל גורמים בעולם החרדי ובפוליטיקה. על רקע אישור תוספת מגוכחת נוספת למשרד היום (ראשון) לתוכנית בר ובת מצווה – האירועים הללו ביומן השר מעוררים שאלות קשות במיוחד.

ביומנו של פרוש אותרו אירועי בר מצווה, חתונות ושבע ברכות, בעוד שכ-18% איזכורים בלבד הוקדשו לסיורי מפונים או ביקורים בבתי חולים. ככלל, יותר מ-60% מהאיזכורים לא עסקו בנושאים הקשורים בתחום משרדו של השר. 

בחינת הפעולות המתוכננות של השר בימים הראשונים למלחמה מעלה תמונה עגומה עוד יותר: ב-8.10, יום לאחר פרוץ המלחמה, מסומן ביומן "כנס בחירות" בערב, האירוע היחיד שמעודכן באותו היום. למחרת היום, 9.10, ביומנו של פרוש מסומנים שני אירועים – בר מצווה בשעה 19:30 וחתונה בשעה 20:00. ביום השלישי למלחמה יומן השר ריק, ורק ביום הרביעי למלחמה, ב-11.10, מופיעה פעילות הקשורה למצב הלחימה במדינה – שעה של סיור בבית החולים עין כרם לביקור פצועים. שעות ספורות לאחר מכן השר מוזמן לאירוע של הכנסת ספר תורה, לאחר מכן נקבע לו ביקור אצל משפחה שכולה ולבסוף הזמנה לחתונה נוספת.

פרוש מצידו טוען כי חלק מהאירועים הללו בוטלו, למשל כנס הבחירות ב-8.10, וכי לא השתתף בשמחות שאליהן הוזמן יום לאחר מכן. לגבי 10.10 אומרים בלשכות פרוש כי "השר היה בהלוויית לוחם הימ"מ אברהם הנקין הי"ד שנהרג בשמחת תורה, בשאר היום עבד במשרד". באופן כללי טענו בלשכה כי "ככלל, כל אירוע ו/או שמחה שהשר מוזמן אליו ויש היתכנות להגעתו מוכנס ליומן, אולם בפועל השר לא מצליח בסופו של דבר להשתתף ברובם ובפועל גם 5% מזמנו של השר לא הוקדש להשתתפות בשמחות. על פי כללי חופש המידע, אנחנו לא עורכים למפרע את היומן, כך שייתכן שישנם אירועים נוספים שנקבעו לפני מתקפת הטרור הקשה בשמחת תורה ונותרו ביומן למרות שבפועל בוטלו".

עוד נטען כי "לטיפול בצרכי המפונים בבתי המלון בירושלים הוקדשו שעות רבות של עבודה במשרד מעבר לזמני הסיורים וזה למעשה עיסוקו העיקרי של השר מפרוץ המלחמה ועד היום". 

משכורתו של השר פרוש עומדת על 53 אלף שקלים בחודש, אולם מהיומן לא משתקפת עשייה משרדית בהיקף משמעותי. לפי עדויות שהתפרסמו ב"הארץ" השר המכהן מטעם מפלגת אגודת ישראל שבסיעת יהדות התורה פעל מה-8 באוקטובר מול גורמים פוליטיים ומקורבים לאדמו"רים למען תמיכה רחבה במועמדות בנו לראשות העיר אלעד, ישראל פרוש. 

ביומנו של השר אכן ניתן לראות, לצד ביקורים אצל רבנים, גם פגישות עם עסקנים ופעילים פוליטיים כגון יוסי דייטש – לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים ופרוייקטור מירון, כיום חבר בהנהלת מפלגת אגודת ישראל; בנימין הרשלר, חבר מועצה בעיריית ביתר עילית; ויעקב הלפרין, נציג חסידות חב"ד וכן נציג אגודת ישראל בעיריית ירושלים. 

סדר העדיפויות של השר ניכר מהיומן: במהלך כמעט חודשיים נפגש פרוש עם מנכ"ל משרדו פעמיים בלבד, שתי פגישות שארכו ביחד שעה וחצי. מנגד, ערך השר שלושה מפגשים עם צחי ברים, היו"ר של סיעת שלומי אמונים בירושלים (סיעה פנים מפלגתית בתוך מפלגת אגודת ישראל). המפגשים ביניהם ארכו סה"כ שלוש שעות. כפול מהזמן. מטעם השר פרוש נמסר בנוגע לכך כי "השר יושב בממוצע לפחות לחמש שעות של פגישות עם המנכ"ל מדי שבוע. זאת בנוסף לסיורים משותפים, ושיחות נוספות שמתקיימות מדי יום".

5000 שנה בלי שר המסורת

המשרד לענייני ירושלים הוקם לראשונה בשנת 1990, אולם שנתיים לאחר מכן הוחלט לסגור אותו נוכח הערכה מחודשת. "הן מטעמים ענייניים הקשורים בנושאי ירושלים, והן מטעמי חיסכון, אין צורך במשרד ממשלתי נפרד לנושא", הסביר אז ראש הממשלה יצחק רבין. "ענייני ירושלים ממשיכים כמובן לתפוס מקום מרכזי במדיניות הממשלה, ויטופלו על-ידי משרדי הממשלה הפונקציונליים כנדרש, וכן בוועדת השרים לענייני ירושלים שבראשות ראש הממשלה".

בשנת 2015, לאחר כמה תהפוכות, הקימה ממשלת נתניהו הרביעית את המשרד מחדש, בשם משרד ירושלים והמורשת. אולם הממשלה הנוכחית הגדילה לעשות ופיצלה את המשרד לשני משרדים קטנים על מנת לצ'פר את כל השותפים הקואליציוניים, כך שהשר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית קיבל משרד בשם מורשת, והשר פרוש קיבל משרד בשם ירושלים ומסורת. 

רמת הפיקוח על המשרד על ידי הכנסת, הרשות המחוקקת, גם היא מעלה תהיות באשר לחיוניותו. כך, בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, עולה מאתר הכנסת כי המשרד לא דיווח ואף לא נדרש לדווח לאף ועדה בשום עניין שהוא. 

כיום לפי אתר המשרד קיימים בו 20 תקנים מאוישים, סך התקציב שלו לשנת 2023 עומד על 253 מיליון שקל. 

אולם זה לא נגמר בכך: אתמול העבירה ועדת הכספים בנוסף כ-18 מיליון שקלים עבור פעילות במסגרת הסכמים קואליציוניים – תוכנית בר ובת מצווה ותוכנית ארץ נחלה שתכליתה "חיבור למסורת ישראל באמצעות סיורים לימודיים". בנוסף העבירה הוועדה כ-50 מיליון שקלים למשרד לטובת ההילולה במירון וכ-30 מיליון נוספים לטובת תוכניות של פיתוח במזרח העיר ואסטרטגיית אנרגיה בירושלים.

מאז הקמתו של המשרד נשמעה ביקורת ציבורית רחבה שקראה לסגירתו ולהפניית התקציבים ליעדים אחרים. לאחר פרוץ המלחמה נשמעה הביקורת ביתר שאת, בין היתר בקרב חברי כנסת. "היינו צריכים לראות סגירת משרדים מיותרים מורשת, שיתוף פעולה אזורי, תפוצות, מסורת וירושלים", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) במליאה לפני כשבועיים. "צמצום משרדים כמו נגב וגליל, משימות לאומיות, למינימום של המינימום. כשאנחנו מסתכלים על המשרד למשימות לאומיות, מורשת, שיתוף פעולה אזורי, שוויון חברתי, תפוצות, מסורת וירושלים, הנגב והגליל – התקציבים שלהם עלו. זה פשוט לא ייאמן". שבוע לפני כן שאל ח"כ נאור שירי (יש עתיד) בנאום במליאה: "מה עשתה מסורת ישראל בחמשת אלפים השנים האחרונות בלי השר?"