מטא היא תשתית של מפעל הונאות גלובלי

לכאורה אין חדש בתחקיר הענק החדש של רויטרס. קשה לומר שיש אדם אחד שמשתמש בפייסבוק או אינסטגרם על בסיס קבוע ולא יודע שהפלטפורמות הללו הפכו למכונה יעילה והרסנית של פרסום הונאות, זיופים, עוקצים ומוצרים מתחזים למיניהם.

מי מאיתנו לא נחשף לחנות "אופנת מזרחי" שפשטה את הרגל ומוכרת סחורה במחירי רצפה, לעיתונאי הידוע שמציע לנו להצטרף לקבוצת ווטסאפ שממליצה על מניות לוהטות או לרופא המפורסם שממליץ על תרופת פלא חדשה נגד סכרת או סרטן.

כולם יצירות AI מלוטשות ששוטפות את הפידים שלנו בעברית רהוטה ובהתאמה מושלמת לתחומי העניין שלנו. אבל מה שנחשף היום ברויטרס הוא לא עצם הקיום של המודעות האלה, אלא הרווח העצום שהן מכניסות לחברה של צוקרברג – ובעיקר הסבר עובדתי ומוכח לסיבה שמטא לא נוקפת אצבע כדי למנוע אותם.

תחקירן רויטרס ג'ף הורוביץ חושף מספרים מעוררי תדהמה וזעם. על פי מסמכים פנימיים של מטא מסתבר שכ-10% מההכנסות השנתיות של החברה בשנת 2024 הגיעו מפרסום מודעות להונאות, עוקצים וזיופים שונים. במספרים מוחלטים מדובר בהכנסות של 16 מיליארד דולר בשנה מהצגת מודעות להונאות למיליוני המשתמשים של החברה.

מסמך של מטא מדצמבר 2024 קובע כי הפלטפורמה מציגה למשתמשים שלה מדי יום(!!) 15 מיליארד(!!!) מודעות "בסיכון גבוה" להצגת הונאות וזיופים שונים, על פי המערכות של החברה, 4 קמפיינים שהוסרו על ידי מטא מוקדם יותר השנה פרסמו מודעות בהיקף של 67 מליון(!) דולר.

בנוסף לכך מטא מוצפת גם בפוסטים ופרסומים להונאות שמקודמים "אורגנית" ללא פרסום ממומן – דו"ח פנימי של החברה מצא כי מדי יום מתפרסמים בפלטפורמה 22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגנים. המספרים מטורפים לגמרי.

שיא הציניות: מטא גובה תעריף גבוה יותר על פרסומות שקריות

מסמך אחר של מטא שנחשף בכתבה קובע כי פלטפורמות מטא היו מעורבות בשליש מכל מבצעי ההונאה המוצלחים בארה"ב באותה שנה. אם ניקח בחשבון את נתוני השימוש הגבוהים במיוחד של מטא בישראל – כ-90% מהציבור הבוגר משתמש בפייסבוק ולמעלה מ-80% באינסטגרם – סביר להניח שהחלק של מטא בהונאות המוצלחות בישראל גבוה אפילו יותר מזה שבארה"ב.

כעת ברור כי מטא היתה מודעת היטב לחומרת המצב – מדובר באינדיקציות בזמן אמת של מערכות החברה שמזהות פרסומים שישנו סיכוי גבוה מאוד שהן הונאות, אבל נמנעת מלחסום אותם.

למעשה, התחקיר מגלה כי במרבית המקרים המדיניות של מטא היא לגבות מהמפרסמים הללו תעריף גבוה יותר. כלומר, מטא מכניסה ממודעות עבור הונאות וזיופים הכנסות גבוהות יותר מאשר ממודעות רגילות. רק מודעות שמזוהות כהונאה בסבירות של למעלה מ-95% נחסמות אוטומטית.

התופעה הזאת היא כמובן גלובלית ורב-לשונית. כפי שנחשף כאן בישראל במאי השנה בדו"ח "העוקץ האלגוריתמי" שנכתב על ידי קו הסיוע לאינטרנט בטוח, על בסיס מאות תלונות ודיווחים של משתמשי מטא ישראלים שהגיעו לאיגוד האינטרנט הישראלי.

לפי הדו"ח, משתמש שלוחץ על מודעה אחת כזאת מגדיל מאוד את הסיכוי שהוא ימשיך לקבל עוד ועוד מודעות דומות לעוקצים והונאות מאותו הסוג. גם המסמכים שנחשפים בתחקיר של רויטרס מאשרים זאת. במשך שנים מודעים בחברה של צוקרברג לתופעה וטוענים שמנסים לטפל בה – אך בפועל היא ממשיכה לגדול ואיתה גם ההכנסות של מטא.

הפרסונליזציה והטירגוט שמערכת המודעות המכניסה של מטא מספקת למפרסמים, יעילה במיוחד כשמדובר במודעות עבור הונאות. אם במקרה לחצת או אפילו התעכבת על מודעה מזויפת אחת שבה "גיא רולניק", "שאול אמסטרדמסקי" או דמות אחרת שזויפה ב-AI, מפרסמים המלצות על מניות – תהיה בטוח שעוד הרבה מאוד מודעות כאלה ודומות להן יופיעו בפיד שלך בקרוב. המשתמש יוצף בהצעות ליפול בפח וההכנסות של מטא ימשיכו לגדול.

כאן בישראל ראינו איך המערכת מותאמת לשפה, לדמוגרפיה ולתחומי העניין של הישראלים. מודעות הציגו זיופים של פוליטיקאים כמו נשיא המדינה הרצוג או שר האוצר סמוטריץ', ידועניות כמו נעה קירל או נטע ברזילי, כדי להמליץ על השקעות בביטקוין או בסטארלינק.

דמויות של רופאים ומדענים כמו רוני גמזו, אהרון צ'חנובר וחן קוגל, זויפו כדי לקדם תרופות ותוספי תזונה מזויפים לגיל השלישי, ועיתונאים פיננסים ויועצי השקעות כמו מיכה סטוקס ותמיר מנדובסקי זויפו כדי להפיל בפח הייטקיסטים צעירים חובבי השקעות

אנשי משטרה וצבא זויפו כדי לפנות לקהל מבוגר דובר רוסית, ומודעות של חנויות אופנה והנעלה שפשטו את הרגל זויפו כדי למשוך ציידי מבצעים. לצידם תמצאו גם מבצעי השפעה והתחזות מתוחכמים יותר – החל משידול צעירים לביצוע אקטים מיניים מול המצלמה וסחיטת כספים לאחר צילומם ועד להונאות רומנטיות שנועדו לחלץ כספים מנשים בודדות.

אין מזימה שפלה ומניפולטיבית שלא ניצלה את מערכת המודעות של מטא כדי לסחוט כספים. במקרים רבים משתמשים מדווחים על המודעות, לעתים גם באמצעות ערוץ הדיווח הרשמי והמוכר של קו הסיוע לאינטרנט בטוח או של מוקד 105 – ובכל זאת המודעות משוכפלות וממשיכות להופיע, לעתים בגרסאות שונות. עיתונאים כמו רולניק ואמסטרדמסקי תיארו כיצד ניסו בעצמם לדרוש ממטא להסיר מודעות המתחזות אליהם – אך נתקלו בקיר אטום.

מאות ישראלים דיווחו לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי על הפסדים שנעים בין אלפי למאות אלפי שקלים בגלל היענות להצעות השקעה שקריות או רכישות מזוייפות שהוצגו להם במודעות במטא. מודעות שהוצגו להם רק בזכות מנגנון ההתאמה האישית והפילוח שמטא מציעה למפרסמים – בהם גם נוכלים שמקדמים הונאות ברחבי העולם.

הכל ידוע – המחוקקים ישנים על האף

התופעה המקוממת פורסמה בתקשורת, נידונה בכנסת ואף הוגשו בגינה מספר תביעות ייצוגיות נגד מטא – אבל המודעות ממשיכות לזרום לכולנו בפיד.

חשיפת המסמכים הפנימיים של מטא מראה שבניגוד לטענת החברה, היא בהחלט מודעת להיקף השימוש לרעה בפלטפורמה שלה בידי עבריינים ברחבי העולם – וגם מכניסה מכך הון עתק. המסמכים גם חושפים את אוזלת היד של רשויות ומדינות ברחבי העולם בהתמודדות עם התופעה ועם תאגידי הטכנולוגיה הגלובליים רבי העוצמה.

מטא מנצלת את הביזור וההפרדה בין השווקים והמדינות השונות כדי להציג את הבעיה כעניין לוקאלי ונפרד בכל מדינה, כאשר בפועל היא עצמה התשתית שמאפשרת את מבצעי ההונאה הגלובליים. בלעדיה זה לא היה אפשרי, אבל המדינות מוגבלות ביכולתן למנוע עבירות שנעשות מחוץ לגבולות השיפוט שלהן, והמחוקקים מגלים אוזלת יד בטיפול במצב באמצעות תיקוני חקיקה.

בישראל המצב חמור במיוחד. בדיון בכנסת שנערך ביולי השנה לבקשת איגוד האינטרנט הישראלי בעקבות פרסום הדו"ח "העוקץ האלגוריתמי", טען מנהל קשרי הממשל של מטא בישראל כי אין להטיל את האחריות על נזקי ההונאות והאכיפה שלהן על מטא, כי היא "רק חוליה אחת בשרשרת של הונאה גלובלית ומורכבת".

הנציג של מטא ניסה להקטין את חלקה ולהציג אותה ככלי תמים שמנוצל לרעה בידי "ארגוני פשיעה גלובליים" שכל הזמן "משכללים את הכלים והטקטיקות" שלהם. המסמכים שנחשפו היום מגלים שלמטא יש תפקיד, מודעות וגם אינטרס מרכזי מאוד בחוסר ההתמודדות עם התופעה שהיא מכנה "שרשרת ההונאה".

כעת ברור כי למטא בהחלט יש אפשרות לקטוע את השרשרת הזאת – היא פשוט בוחרת לא לעשות זאת ויש לה מניעים כלכליים ברורים.

תמונת המצב שרויטרס חושפת היום היא פשוט שומטת לסתות. מטא מתגלה כאיום גלובלי חמור וחלק בלתי נפרד מתעשיית ההונאות העולמית. בעוד ישנןל מדינות שלפחות מנסות לדרוש ממנה שקיפות ודיווח על ההתמודדות שלה עם התופעות הללו, בישראל עסוקים בדברים אחרים.

רשות ניירות הערך הצטרפה לאחרונה לארגונים כמו איגוד האינטרנט הישראלי ודרשה למנוע את פרסום המודעות להשקעות מזויפות ומניפולציות על שוק ההון בישראל, אך בינתיים הפעולה נגד נגע ההונאות מסתכמת בכתבות בתקשורת ודיונים בכנסת – לא בהחלטות ומעשים של רשויות ומחוקקים.

הגיע הזמן שהממשלה והרשויות בישראל לא יסתפקו בדיונים ויתחילו לנקוט פעולות תקיפות – ברמה הבינלאומית אך גם ברמה המקומית. כל ארגון או גוף אחר שהיה לוקח חלק פעיל ומרכזי כל כך ברשת של פעילות עבריינית היה פותח את השבוע עם ביקור של חוקרי משטרת ישראל.

מטריד במיוחד שבסביבה הזאת של העדר פיקוח ושקיפות ציבורית, מטא משמשת לא רק כצינור של פרסומים והונאות פיננסיות אלא גם כזירה מרכזית של שיח פוליטי. לפייסבוק, אינסטגרם וגם לווטסאפ, צפויים להיות פלטפורמות מרכזיות בהן תופץ תעמולה פוליטית ם לקראת מערכת הבחירות הדרמטית והחשובה ביותר שהיתה כאן בעשורים האחרונים.

ככל הנראה, זאת גם אחת הסיבות המרכזיות שפוליטיקאים ישראלים לא ממהרים לדרוש טיפול תקיף ורציני יותר בהונאות. מי רוצה להסתבך עם הפלטפורמה הפוליטית החזקה בעולם?

את המחיר – הכלכלי, החברתי והפוליטי – ימשיכו האזרחים לשלם. ייתכן שפרסומים כמו זה של רויטרס יבהירו להם עד כמה סביבת המידע והתקשורת שמטא מספקת להם מסוכנת ורעילה עבורם.

עידן רינג הוא סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי