ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שורת המחדלים האיומה, שהובילה לטבח ב-7 באוקטובר ולמלחמה העקובה מדם שאחריו, התפרשה, כך נראה, לאורך כל שדרת ההנהגה, בממשלה ובכנסת. מבדיקת "שקוף" עולה כי גם הוועדה לביטחון לאומי שהוקמה בכנסת ה-24 יכולה הייתה לעשות הרבה יותר כדי לטפל בכמה מהנושאים החשובים שנמצאים תחת סמכותה והיו יכולים לשנות, ולו במעט, את התמונה הקשה שהתגלתה באותו בוקר שבת.
סמכויות העיסוק של הוועדה שהחלה לפעול ב-11 באוגוסט 2021 הן "ביטחון הפנים במדינה, שמירת הסדר הציבורי, ביטחון הציבור והקהילה, ביטחון אישי, מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיה, מוכנות לאירועי חירום אזרחיים, משטרה, בתי סוהר ואסירים, כבאות והצלה, כלי ירייה". בכנסת הקודמת עמדה בראש הוועדה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), ובכנסת הנוכחית נבחר לעמוד בראשה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית).
בדיקת "שקוף" התמקדה בשאלה האם יו"ר ועדות הכנסת השונות הנוגעות לסוגיות הביטחון והמוכנות של יישובי עוטף עזה וישובי הצפון, עשו את עבודתם נאמנה בכל הקשור לקיום דיונים שוטפים לגבי צרכי היישובים והתושבים הנמצאים ברמת הסבירות הגבוהה ביותר להתמודד עם פיגועי טרור, ירי טילים ואיום קיומי יום-יומי.
במסגרת הבדיקה נבחנו שתי סוגיות: הראשונה היא מידת העיסוק בכלל, והרוחבי-ישיר בפרט, בסוגיית המסקנות ממבצע "שומר החומות". במסגרת זו אמורה הייתה לעלות באופן אינהרנטי גם סוגיית מצב יישובי עוטף עזה ויישובי הצפון. הסוגייה השנייה היא כמה דיונים יוחדו לנושא כיתות הכוננות, הן באופן רוחבי והן בהקשר של יישובי עוטף עזה או יישובי הגבול בצפון.
כמו בוועדת החוץ והביטחון, גם בוועדה לביטחון לאומי בדקנו ומצאנו שעד הטבח ב-7 באוקטובר לא הוקדש דיון רוחבי ייחודי למסקנות מ"שומר החומות". עם זאת, הנושא עלה בהרחבה בשתי ישיבות בפברואר ובמרץ, שכותרתן הייתה: "היערכות המשטרה, צה"ל, כוחות הביטחון והצלה לחודש הרמדאן", ובשלושה סיורים בערים מעורבות: ירושלים, עכו ולוד.
בכל חמש הפעמים מדובר היה בדיונים על נושאים נקודתיים. במיוחד בסיורים בערים המעורבות שלא עלו בהם נושאים רוחביים באופן כללי, וגם לא נושא כיתות הכוננות בפרט, אלא שהם נועדו לבדיקה של המצב ומה השתנה מאז המהומות.
ומה קרה בוועדה מאז פרוץ המלחמה? מאז הטבח ב-7 באוקטובר קיים היו"ר פוגל ישיבת ועדה שכותרתה "היערכות לתרחיש 'שומר החומות'", ועוד שתי ישיבות בנושא "סטטוס מוכנות כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי" שלא יוחדו לו ישיבות לפני כן.
מבדיקת "שקוף" עולה שגם היו"ר הקודמת של הוועדה, ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד), לא קיימה דיונים פרטניים בנושא כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה או יישובי הגבול הצפוני. זאת, אף שהנושא הועלה ע"י ח"כ אוריק סטרוק (הציונות הדתית) בדיון על מסקנות מ"שומר החומות".
מאז מחדל מירון קיימה הוועדה לביטחון פנים 12 דיונים שונים בנושא החגיגות. חמישה מהם התקיימו בתקופת בן ארי ושבעה מהם בתקופת פוגל. פוגל הוסיף גם שלושה דיונים הנוגעים להילולת "אור חיים", שאחד מהם היה סיור בשטח. כלומר עשירית מהישיבות של הוועדה בראשות פוגל נסובו על הילולות.
כאמור, ח"כ בן ארי קיימה בתקופתה שני דיונים רוחביים בנושא המסקנות מ"שומר החומות", באוקטובר 2021 ודיון המשך בדצמבר. סוגיית היעלמות המדינה במאורעות עלתה בישיבה הראשונה. מאיר ליוש, תושב לוד ואיש ליכוד, אמר באותה ישיבה כי "מדינת ישראל נעדרה לחלוטין מהמהומות ואנחנו הגנו על הבית שלנו".
בישיבה השנייה התייחסה ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) לסוגיית כיתות הכוננות, אך מזווית אחרת מזו הקשורה להגנת יישובי העוטף או החזית הצפונית. ביחס לניסיון ב"שומר החומות" אמרה סטרוק כי "טעות חמורה לחשוב שהמערכה שתהיה, תהיה דומה למערכה שהייתה. היא תהיה חמורה פי כמה וכמה, צריכים להיערך אליה בצורה אחרת". היא הוסיפה כי ביחס לכיתות הכוננות, בעיקר ביישובי יהודה ושומרון, כי "מכפלת הכוח הראשונה שאתה צריך לייצר היא מכפלת כוח אזרחית". כשמדובר ביישובי עוטף עזה התחזית של סטרוק מצמררת, אולם כשמדובר על ישובים מעורבים בתוך שטח ישראל – תחזיתה התבדתה. מיד לאחר מכן המשיכה סטרוק לסוגיית כיתות הכוננות: "צריך שיהיו כיתות כוננות, צריך שיהיה משמר לאומי מקרב האזרחים היהודים בשביל לתת מענה, בשביל לייצר מכפלת כוח מיידית, שלא צריכים שום צו שמונה, כשיש פיגוע ביישוב".
דבריה של ח"כ סטרוק נקטעו על ידי יו"ר הוועדה בן ארי שהוסיפה משפט אחרון: "חייבים לייצר את מכפלת הכוח האזרחית משום שהיא מכפלת הכוח הזמינה שמכירה את השטח ושאם אתה מאמן אותה מספיק זמן מראש היא נותנת לך את מה שצריך. שום דבר אחר לא יחליף את מכפלת הכוח האזרחית". בדיעבד מדובר בהחמצה של ח"כ בן ארי בכך שלא השכילה לפתח את נושא כיתות הכוננות שעלה בישיבות הוועדה. גם ממשיכה בתפקיד, פוגל, לא חידש את העיסוק בנושא באופן נרחב.
ובמה דווקא עסקה הוועדה באופן קדחתני במיוחד? בחודשים יוני-יולי השנה קיימה הוועדה בראשות ח"כ פוגל כשש ישיבות הנוגעות לקידומו של החוק להחמרת ענישה על עבירות מין על רקע לאומני, שיזמו ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ולימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית). מטרת החוק היא לאפשר הכפלת הענישה של מבצעי פגיעות מיניות על רקע לאומני. החוק אושר סופית במליאה בסוף יולי השנה וגרר ביקורת קשה של נפגעות אונס ותקיפה מינית שטענו כי אונס הוא אונס ואין זה משנה מה המניע לו.
"אני ראיתי גם את הפן ההסברתי. זה גם עניין של הסברה והרתעה", הסבירה ח"כ מלינובסקי בישיבה הראשונה לגבי המטרה העומדת מאחורי החוק שהציעה. "היא נפגעת אירוע טרור, גם מבחינה תדמיתית, גם מבחינת ההכרה בה. זה מאוד חשוב לי".
"המטרה היא לייצר הרתעה ולייצר מענה וסיוע לנפגעת. זאת מטרת החוק", טען ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). גורמי המקצוע בדיון התנגדו לחקיקה, כשהטענה המרכזית הייתה כי החוק לא ירתיע מבצעים של פשעים מסוג זה. יו"ר הוועדה פוגל התערב: "אני כל הזמן שומע מכם למה לא. אני רוצה לשמוע מכם למה כן. איך כן נכון להגדיר את זה כדי שהמסר שלנו יועבר".
העדויות הקשות מהטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר ביישובי עוטף עזה כוללות תיאורים זוועתיים של אונס קורבנות שנרצחו, ואפשרות של אונס חטופות שנלקחו בשבי. התיאורים הללו מרמזים שגורמי המקצוע צדקו בטענתם שהחקיקה לא תוסיף להרתעה במקרים של אונס ופגיעות מיניות על רקע לאומני.
מטבע הדברים עסקה הוועדה בראשות פוגל באופן מוגבר בסוגיות הפשיעה במגזר הערבי ותופעת הפרוטקשן והפשע המאורגן, כולל בקידום חקיקה שמטרתה לייצר כלים נוספים להתמודדות עם התופעות. הדיונים בנושאים אלה מובנים וראויים לאור שיאי הרציחות ומקרי הפשע שהתחוללו בישראל בשנה החולפת.
אך לצד זאת, פוגל לא קיים דיונים על פי רמת האיום הנשקפת ליישובים באזורים השונים בישראל. פוגל אינו לבדו בכך, ונדמה שכמו רבים בממשלה ובכנסת, גם הוא נפל בהנחת היסוד שלפיה לאזרחי יישובי עוטף עזה לא נשקפת סכנה קיומית וכי כמו בעבר, מה שהספיק כדי להבטיח את ביטחונם עד כה, יספיק גם הלאה. הנחת היסוד הזו קרסה כמובן יחד עם גדר המערכת בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
לא פספסה אלא "שכחה" ואפילו הפקירה, כי זאת לא היתה טעות אלא המדיניות. העובדות מדברות בעד עצמן, למשל לקיחת הנשקים מכיתות הכוננות והלנות השכר של הרב"שים והרבש"צים בישובים.
שמחו על כוחי ועוצם ידי.כמו במלחמת יום הכיפורים… עד שהתגלה חרפתנו גם במלחמת יום כיפור,ולצערינו מה שידוע לכם.