איזנקוט: הביטחון הופקר בשל צורך פוליטי

ח"כ גדי איזנקוט הוא החבר הראשון של ועדת החוץ והביטחון בכנסת שהסכים למסור דין וחשבון על פעילותו במהלך כהונת הנוכחית. בלשכת איזנקוט דווח כי נערכו כעשרה דיונים בוועדת המשנה שבראשותו, שהניבו הצעת חוק שתחייב את עדכון תפיסת הביטחון של ישראל. איזנקוט חזר והזהיר מפני התעצמות חמאס, אך ספג הכפשות חוזרות משופרות נתניהו כמו השדרן יעקב ברדוגו.

מכינונה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת הנוכחית לא הוגדר אפילו דיון בודד מתוך 54 הדיונים שנערכו בוועדה ככזה המוקדש לנושא עזה והחמאס או כשירות צה"ל והעורף. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, סירב לכנס דיונים לבקשת חברי אופוזיציה בנושאים כגון התבססות חיזבאללה בגבול הצפון.

לעומת זאת, הקדישה הוועדה בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), דיונים רבים לסוגיות הקשורות למתנחלים ולהתנחלויות. למעשה, הדיונים היחידים שהוקדשו לחזית הדרום, שלושה במספר, עסקו כולם בקידום חוק לביטול סעיף הפינוי בהצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות.

לוועדת חוץ וביטחון תשע ועדות משנה, שלוש מהן עוסקות בנושאים שהפכו רלוונטים מתמיד עם מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס והמחדל הביטחוני והממשלתי העצום. בניגוד לממשלות קודמות, ממשלת נתניהו מסתירה כל מידע באשר לעבודתן של ועדות אלה. גם הנתון היחיד שברשותנו – כי ועדות המשנה התכנסו בכנסת הנוכחית 45 פעמים, נודע לנו רק בשל בקשת חופש מידע שהגשנו.

כאשר ביקשנו כעת לקבל לידינו פרטים לגבי המספר והתוכן של ישיבות שלוש ועדות המשנה, סירבו בוועדה להשיב והפנו אותנו להגיש בקשת חופש מידע, שתשובה עליה יכולה לארוך גם ארבעה חודשים, ואף יותר ככל שהמשיב מוכן להתמודד עם עתירה אפשרית.

בעוד הוועדה בראשות ח"כ אדלשטיין מסרבת להעביר מידע על ישיבות שלוש מתשע ועדות המשנה, קיבלנו מידע מלשכת ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) היושב בראש אחת מהן – ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח (שתי הוועדות הרלוונטיות הנוספות הן ועדות המשנה לענייני עורף ולמוכנות ובט"ש).

הוועדה בראשות איזנקוט, עד לא מזמן רמטכ"ל צה"ל, עוסקת "בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, בבחינת תהליכי בניין הכח של צה"ל ביחס למתאר האסטרטגי לתר"ש (איום ייחוס, תרחיש הייחוס), וביחס לתפיסת ההפעלה לניצחון". הוועדה גם אמורה לבחון את התאמת כל אלה לתוכניות האופרטיביות, בהסתכלות על תכנית רב שנתית ובהסתכלות על שדה הקרב העתידי, ובחלוקה לפי זרועות ומערכים צבאיים עיקריים.

מתשובת לשכת ח"כ איזנקוט עולה כי בוועדת המשנה בראשותו התקיימו קרוב לעשרה דיונים, שהתוצר הסופי שלהם היה הצעת החוק "תפיסת הביטחון הלאומי – התשפ"ג–2023", אותה הניח ח"כ איזנקוט על שולחן הכנסת ב-26 ביולי 2023. ארבע יממות לפני יציאת הכנסת לפגרת החגים שבסופה פלשו אלפי מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה ורצחו למעלה מ-1,200 ישראלים. בשל פגרת החגים הצעת החוק טרם עלתה לאישור ועדת שרים לחקיקה.

אין תפיסת ביטחון

מהות הצעת החוק של ח"כ איזנקוט היא חיוב הממשלה לאמץ תפיסה ביטחונית ולעדכן אותה מדי שנה. מאז הקמת המדינה, נכתב בדברי ההסבר להצעה, לא אימצה ישראל תפיסת ביטחון רשמית.

"מדינת ישראל ניצבת מאז הקמתה בפני איומים חמורים ואתגרים ביטחוניים ולאומיים", נכתב בדברי ההסבר, "לפני הקמת המדינה, גובשה תפיסת ביטחון לא רשמית על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ז"ל. מאה שנים אחרי כתיבת מאמרו של זאב ז'בוטינסקי, 'קיר הברזל', אותו תרגם דוד בן גוריון לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון של ישראל, ראוי שלמדינת ישראל תהיה תפיסת ביטחון פורמאלית.

"תפיסת הביטחון הלאומי הייתה ונותרה עניינו של המדינאי. היא דורשת ראייה לאומית כוללת, זיהוי של כלל האתגרים הנוכחיים והעתידיים וההתמודדות עימם. המסמך יהווה מצפן לחיזוק הביטחון הלאומי. האסטרטגיה הנגזרת ממנה, תהווה הכוונה והשראה לראשי המערכות האמונים על מרכיבי הביטחון הלאומי".

לפני חודש בדיוק נאם ח"כ איזנקוט בכנס המכון למדיניות נגד טרור והתייחס להצעת החוק ולתפיסת הביטחון המיושנת של מדינת ישראל. איזנקוט קרא לעדכן את האופן בו ישראל תופסת את ארגוני הטרור שסביבה: "בעשור האחרון ראינו גם את חיזבאללה ואת חמאס, לובשים צורה חדשה למושג טרור, שבטח לא שייך לאופרציה הטקטית. גם המטרות שהציבו לעצמם וגם באופן שבו הם פועלים. יש להם יכולת מדינתית כתוצאה מתמיכת מדינות שעומדות מאחוריהם".

בהקשר לגילוי חפירת מנהרות החיזבאללה בצפון, כמו גם בהקשר הרחב של נאומו, הוא ציין כי הדבר "מלמד על סבלנות, חשאיות, סודיות, ועל דפוס חשיבה שלא רוצה לבצע פיגועים טקטיים להפחיד את העורף הישראלי, אלא רצון להכין תוכנית עם בסיס מפתיע, קרקעי רחב, תוכנית ימית והפעלת אש רחבה עם יכולת מדינתית".

דברי איזנקוט אינם בבחינת חיזוי ספציפי של התקפת חמאס בשבת, עליה קיבלה ישראל התראה ממצרים שלושה ימים לפני שקרתה, אולם הם מדגימים כי הידע המקצועי היה קיים וכי היה מי שסבר כי קיימת חובה לשנות דפוסי חשיבה ותפיסות ביטחון מיושנות. שינוי שאולי היה מונע את המחדל העצום של ה-7 באוקטובר.

איזנקוט הדגיש בדבריו כי הצורך בתפיסת ביטחון מוגדרת נובע מכך ש"אנחנו נמצאים במציאות פוליטית בה אינטרסים לאומיים של מדינת ישראל נדחקים הצידה כדי לשמר קואליציה – אלו עולים על ביטחון מדינת ישראל", ותקף את הממשלה הנוכחית שמרכיביה חשבו כי ענייני ביטחון הם "משחק וצעצועים שניתן לחלק בין שרים". בכך כיוון איזנקוט לחלוקת הסמכויות הביטחוניות בין שר הביטחון גלנט ושר האוצר סמוטריץ'.

"לזה מצטרף צורך פוליטי שפוגע בהפעלה אפקטיבית של צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל והמנהל האזרחי", הוסיף איזנקוט, "הצורך הפוליטי מחולק בין שני שרים וזה פוגע בשדרת הפיקוד, באפקטיביות הצבא, וחלק מהתופעות שאנחנו רואים היום – זו פשוט חבלה ביכולת המופלאה שצה"ל בנה להילחם בטרור".

דבריו של ח"כ איזנקוט לא רק שלא זכו לאוזן קשבת בממשלה, הוא ספג בגינם מתקפה מרוכזת מכיוונו של ראש הממשלה נתניהו. בחודשים האחרונים ח"כ איזנקוט הוא אחת המטרות המרכזיות להתקפות השופרות של נתניהו בתקשורת. יעקב ברדוגו, מאנשי התקשורת המקורבים לראש הממשלה ויועצו הפוליטי, משתלח חודשים באיזנקוט ותוקף אותו על אזהרותיו והתרעותיו הנוגעות לכך שקידום ההפיכה המשטרית של נתניהו באופן האמור פוגעת קשות בכוחות הביטחון.

"לפעמים אני מקשיב, בעיקר למישהו שעושה את הדרמה הגדולה, ובעיקר צריך לשאול איך ולמה, ויוצר הרבה מאוד פאניקה במערכות, בגלל כל מיני קשרים שלו, גדי איזנקוט" השתלח יעקב ברדוגו בשישי ביולי בערוץ 14, "מי שמתהלך בכנסת יודע שבתקופה האחרונה אחד המוליכים של הפחד, של הבהלה, של התבהלה, זה הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט […] הוא מתאר תרחישי בלהות […] אנחנו זוכרים משפטים שלו כאילו אנחנו לפני מלחמת 73', אין ספק שממניעים פוליטיים". ברדוגו אף לעג למראהו הפיזי של איזנקוט וכינה אותה "דובית ועגלגלה". "אמת ויפה דיברת", סיכם המנחה שי גולדן את דבריו של ברדוגו.