ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
152 ימים עברו מאז ביקשו חברי ועדת החוץ והביטחון מהאופוזיציה לקיים דיון על החלטת ראש הממשלה לפיצול הסמכויות במשרד הביטחון בין חברי הממשלה יואב גלנט, שר הביטחון, ובצלאל סמוטריץ', שמלבד היותו שר האוצר מכהן גם כשר נוסף במשרד הביטחון. העמדות המנוגדות של השניים הביאו לא אחת למתן הוראות סותרות למערכת הביטחון ואף להתערבותו של ראש הממשלה בענייני המשרד. בשבוע שעבר תקף סמוטריץ' את גלנט על רקע האישור שנתן שר הביטחון לעצור מנהלית ארבעה מתנחלים שהיו מעורבים באלימות נגד פלסטינים.
שבעה מחברי הוועדה ביקשו לדון בהשלכות הרות הגורל על ההשפעה של המאבק בין השניים והפגיעה האפשרית בתפקוד מערכת הביטחון, אולם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין כלל לא התייחס לבקשה. למעשה, ח"כ אדלשטיין לא התייחס לבקשות לדיונים רבים שהוגשו מטעם חברי ועדת חוץ וביטחון מאז כינון הכנסת ה-25, וזאת, בניגוד לתקנון הכנסת.
לפי תקנון הכנסת, יו"ר ועדה מתבקש לכנס את הוועדה שלו ומעמיק בכנסת. לאורך פעילותה של הכנסת לדון בנושא מסויים לפי דרישה של שליש מחברי הוועדה. מדובר בכלי פרלמנטרי חשוב המשמש בעיקר את חברי הוועדות מהאופוזיציה ומסייע להם להשפיע על סדר היום ולפקח על נושאים שונים באמצעות עריכת דיון מקצועי. בכנסת ה-25 דרשו חברי ועדת חוץ וביטחון מהאופוזיציה לקיים בוועדה דיונים בשמונה נושאים שונים שנוגעים לביטחון המדינה ואזרחיה, כמו למשל בקשות שנוגעות לסכנות הרפורמה המשפטית על חיילי צה"ל, פיטורי גלנט, או סוגיית התבססות כוח חיזבאללה מעבר לקו הכחול. אולם בכל פעם נתקלו מחדש בהתעלמות מוחלטת מצידו של יושב ראש הוועדה ומהנהלת הוועדה. חלק מהבקשות הוגשו לפני כמעט חצי שנה.
במכתב דחוף ששיגרו חברי ועדת החוץ והביטחון מהאופוזיציה בהובלת חבר הכנסת רם בן ברק, ליושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, דרשו חברי הכנסת לקבל הערכה למועד כינוס הוועדה בנושאים שביקשו, ולאפשר להם לממש את תפקידה של הוועדה ואת אחריותם כחברים בוועדה בהקדם האפשרי. עוד טענו כי "על אף שבתקנון לא מצוינת מגבלת זמן לכינוס הוועדה, מן הראוי שחברי הוועדה יקבלו לכל הפחות התייחסות". ח"כ אדלשטיין בחר שלא להגיב לדברים.
על המכתב חתומים: ח"כ רם בן ברק, ח"כ אורנה ברביבאי, ח"כ גדי איזנקוט, ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ עידן רול.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק