ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שינוי בחוקי הלובינג (שדלנות) בקנדה עשוי לשים סוף לנסיעות ממומנות לישראל עבור חברי פרלמנט קנדיים. כך עולה מדיווח של סטיבן צ'ייס לעיתון "הגלוב ומייל".
בניסיון להגביל פעילות שדלנים בפרלמנט הקנדי, ממשלת קנדה החמירה לאחרונה את קוד ההתנהגות לפעילות לוביסטית. הוראות חדשות, שנכנסו לתוקף ב-1 ביולי, מונעות משדלנים לממן נסיעות של חברי פרלמנט. בעקבות התיקון לחוק, נסיעות ממומנות מוגדרות כעת כמתנות מלוביסטים ונקבעה להן תקרה ברורה: עד 40 דולרים קנדיים לנסיעה בודדת ו-200 דולרים קנדיים בסך הכל לשנה.
אף שההוראה החדשה לא נועדה באופן מוצהר להגביל נסיעות ממומנות לישראל, המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה (CIJA) נפגע ממנה ישירות. הארגון, יחד עם קודמו (ועדת קנדה-ישראל), מימן נסיעות של פוליטיקאים לישראל מאז 1973. להערכת הארגון, בזמן זה הגיעו מטעמו כ-800 חברי פרלמנט וסנאטורים לישראל.
בהרבה מדינות, פעילות שדלנית לקידום אינטרסים של מדינות זרות עוברת מתחת לרדאר. חוקי שקיפות על שדלנים מסוג זה קיימים רק בארבע מדינות בעולם: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומוסדות האיחוד האירופי. הגדרת שדלן בחוק הקנדי היא הרחבה מכולן וכוללת שדלנים של ארגונים חברתיים ותרבותיים. לכן, גם ארגון כמו המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה, המטפח את היחסים בין שתי המדינות, נופל תחת החוק ומחוייב לו.
בישראל אין חוק מוסדר בנושא פעילות שדלנית מסוג זה, אבל חלק מהנסיעות הממומנות של חברי הכנסת מחויבות באישור ועדת האתיקה. כשזה נוגע להתערבות מדינות באינטרסים כלכליים בישראל, הדבר מנוהל הרחק מעיני הציבור, ולעיתים בזהירות רבה כדי שלא לעלות על מוקשים דיפלומטיים. כך קרה במקרה הפרטת נמל חיפה והשתתפות חברה טורקית במכרז, או כשחברה סינית הפסידה במכרז להתפלת מים בישראל בשל לחצי ארה"ב. הדוגמה המוכרת ביותר בשנים האחרונות נוגעת לפרשת הצוללות. ברוב המוחלט של המקרים האלה הציבור לא נחשף לאינטרסים שהניעו את עסקאות הענק שעשויות להשפיע עליו באופן ישיר.
הניסיון היחיד עד כה "לצבוע" לוביסטים זרים בישראל היה כשממשלת נתניהו העבירה ב-2016 חקיקה המחייבת שקיפות לגבי תרומות שמקבלות עמותות ממדינות זרות ("חוק שקיפות העמותות"). החוק כוון במקור נגד עמותות שמאל כדי לשוות להן הילה של סוכנים זרים המשרתים אינטרסים המנוגדים לאינטרס הישראלי – ולא ניסיון כן לעשות סדר בנושא לובי למען אינטרסים של מדינות זרות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק