ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דיווח: קנדה עוצרת מימון לוביסטי של נסיעות פוליטיקאים לישראל

שינוי בחוקי הלובינג בקנדה מונע משדלנים לממן נסיעות של חברי פרלמנט. אף שההוראה החדשה לא נועדה באופן מוצהר להגביל נסיעות ממומנות לישראל, המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה נפגע ממנה ישירות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מטוס "אייר קנדה" ממריא מנתב"ג. הגדרת שדלן בחוק הקנדי היא הרחבה מכולן (צילום: משה שי, פלאש 90)

שינוי בחוקי הלובינג (שדלנות) בקנדה עשוי לשים סוף לנסיעות ממומנות לישראל עבור חברי פרלמנט קנדיים. כך עולה מדיווח של סטיבן צ'ייס לעיתון "הגלוב ומייל".

בניסיון להגביל פעילות שדלנים בפרלמנט הקנדי, ממשלת קנדה החמירה לאחרונה את קוד ההתנהגות לפעילות לוביסטית. הוראות חדשות, שנכנסו לתוקף ב-1 ביולי, מונעות משדלנים לממן נסיעות של חברי פרלמנט. בעקבות התיקון לחוק, נסיעות ממומנות מוגדרות כעת כמתנות מלוביסטים ונקבעה להן תקרה ברורה: עד 40 דולרים קנדיים לנסיעה בודדת ו-200 דולרים קנדיים בסך הכל לשנה.

אף שההוראה החדשה לא נועדה באופן מוצהר להגביל נסיעות ממומנות לישראל, המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה (CIJA) נפגע ממנה ישירות. הארגון, יחד עם קודמו (ועדת קנדה-ישראל), מימן נסיעות של פוליטיקאים לישראל מאז 1973. להערכת הארגון, בזמן זה הגיעו מטעמו כ-800 חברי פרלמנט וסנאטורים לישראל.

בהרבה מדינות, פעילות שדלנית לקידום אינטרסים של מדינות זרות עוברת מתחת לרדאר. חוקי שקיפות על שדלנים מסוג זה קיימים רק בארבע מדינות בעולם: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומוסדות האיחוד האירופי. הגדרת שדלן בחוק הקנדי היא הרחבה מכולן וכוללת שדלנים של ארגונים חברתיים ותרבותיים. לכן, גם ארגון כמו המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה, המטפח את היחסים בין שתי המדינות, נופל תחת החוק ומחוייב לו. 

בישראל אין חוק מוסדר בנושא פעילות שדלנית מסוג זה, אבל חלק מהנסיעות הממומנות של חברי הכנסת מחויבות באישור ועדת האתיקה. כשזה נוגע להתערבות מדינות באינטרסים כלכליים בישראל, הדבר מנוהל הרחק מעיני הציבור, ולעיתים בזהירות רבה כדי שלא לעלות על מוקשים דיפלומטיים. כך קרה במקרה הפרטת נמל חיפה והשתתפות חברה טורקית במכרז, או כשחברה סינית הפסידה במכרז להתפלת מים בישראל בשל לחצי ארה"ב. הדוגמה המוכרת ביותר בשנים האחרונות נוגעת לפרשת הצוללות. ברוב המוחלט של המקרים האלה הציבור לא נחשף לאינטרסים שהניעו את עסקאות הענק שעשויות להשפיע עליו באופן ישיר.

הניסיון היחיד עד כה "לצבוע" לוביסטים זרים בישראל היה כשממשלת נתניהו העבירה ב-2016 חקיקה המחייבת שקיפות לגבי תרומות שמקבלות עמותות ממדינות זרות ("חוק שקיפות העמותות"). החוק כוון במקור נגד עמותות שמאל כדי לשוות להן הילה של סוכנים זרים המשרתים אינטרסים המנוגדים לאינטרס הישראלי – ולא ניסיון כן לעשות סדר בנושא לובי למען אינטרסים של מדינות זרות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!