בקרוב בהפגנות? הסדרת השימוש במצלמות המשטרה השאירה פרצות מסוכנות

גם הטמפרטורות הרותחות של יולי לא מנעו השבוע את המחאות על חוק ביטול עילת הסבירות שעובר בימים אלו בכנסת. רק ביום השלישי האחרון נערכו הפגנות נגד החקיקה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, נחסמו כבישים והופסקה פעילות הרכבות. מנגד, בשבוע הבא צפויים גם התומכים בחוק לארגן הפגנת תמיכה רבת משתתפים. הגוף שאחראי לפקח על האירועים רבי המשתתפים הללו הוא משטרת ישראל – שמתכננת בקרוב להכניס לארסנל שלה כלי הרבה יותר עוצמתי ממה שהיה לה עד כה, כזה שיכול להוביל לזיהוי מהיר ומעקב אחר מפגינים.

הצעת החוק שמקדמת המשטרה מסדירה הפעלה של מערכות צילום מתקדמות של "זיהוי פריטים" במרחב הציבורי, שיצלמו אובייקטים שונים, יעבדו ויכניסו אותם למאגר מידע מתעדכן. ביכולתן של מערכות צילום שישמשו את המשטרה, לספר לא רק היכן ומתי שהה, אלא אף מה היו מעשיו של כל אדם שנתפס בעדשתן: עם מי נפגש, מה היו מחוות גופו לאן הפנה את מבטו ועוד. כל זאת בלא ידיעתו או הסכמתו. היה אפשר לחשוב, שמאחר שמדובר בחוק שמפעיל כלי עוצמתי שכזה, הוא יחיל על המשטרה הגבלות, סנקציות והוראות הפעלה למכביר. 

עוד בנושא:

מצלמות מעקב ברחוב: מה המחיר שעלול לגבות המאבק בפשיעה?
מצלמות המעקב ברחוב: האם צה"ל יקבל גישה למידע על אזרחים?

אולם מעקב "שקוף" אחר החוק והדיונים בכנסת על אודותיו מגלה שיש מנעד רחב של עבירות שבגינן המשטרה מורשית להציב ולהפעיל את מערכות הצילום, וכמוהו גם פרצות הפרטיות. ההצעה צפויה לעלות להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא ולא צפויים עוד תיקונים משמעותיים בנוסח.

"הצעת החוק מתירה למשטרה להציב ולהפעיל את המצלמות בעילות גורפות מאוד. 'סיכול עבירות' או 'שלום הציבור', למשל, אלה מונחים עמומים וכלליים, שעלולים לשמש את המשטרה להפעלת מעקב מצולם בהפגנות", אמר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. "תיעוד וזיהוי משתתפים בהפגנה פוגעים אנושות בחופש המחאה", הוסיף.

השאלה כיצד בדיוק תשפיע הצעת החוק על ההפגנות נשאלה גם על ידי חבר הכנסת ואליד אל-הואשלה (רע"מ) בדיון האחרון שנערך בהצעת החוק: "האם יש תכנון בהצעת החוק להגביל צילום ואיסוף מידע של אנשים שיוצאים להפגין?" שאל.

נורית להב קניזו, ממשרד המשפטים הבהירה שהעילות להצבת המצלמות והפעלתן אינן כוללות שמירה על הסדר הציבורי – כלומר, לא ניתן להציב מצלמה רק בגלל שעתידה להתרחש בו הפגנה. "יחד עם זאת, ככל שבמקום מסוים מוצבת מצלמה בהתאם לחוק, ובאזור הצילום של המצלמה מתקיימת הפגנה, גם ההפגנה תצולם". 

"אבל יש המון אנשים שיוצאים להפגין היום ולפעמים יש חיכוכים עם המשטרה,אתם משתמשים במצלמות האלה גם להעמיד אנשים לדין, לעצור אותם או להמשך חקירות מסוימות?" הקשה ח"כ אל-הואשלה.

"אם אדם ירה בהפגנה במישהו, אז כן נעשה שימוש במצלמה. אבל אין שימוש שהוא לא לצורך העבירות שמופיעות בהצעת החוק" ענה לו סגן ניצב גלעד בהט, נציג המשטרה בדיון. 

אך לא מדובר רק במקרה קיצון כמו ירי. לשמע דבריהם העירה עו"ד דבי גילד חיו, נציגה של האגודה לזכויות האזרח שנכחה בדיון, שהנוסח של הצעת החוק מאפשר שימוש במצלמות בשל מגוון עילות שנתונות לפרשנות: "שלום הציבור, ביטחון המדינה – אלו מושגים שנתונים לפרשנות. מחר תהיה הפגנה כלכלית ויגידו כל הבלאגן הזה פוגע כלכלית במדינה, אז יתחילו לראות מי נוסע לשם בשביל לסכן את שלום הציבור. המערכת הזאת לא תופסת רק חפצים, החפצים הם אותן מכוניות שבהן ישתמשו מי שיסעו להפגנה". עוד התריעה בקשר להצעת החוק כי "צריך להיות כתוב באיזשהו אופן שצריכה להיות זהירות מיוחדת בכל הקשור בחופש ביטוי והפגנה. תגידו מראש שהכוונה היא לא לפגוע בזכות ההפגנה".

לשמע בקשתה הבהיר עידו בן יצחק, היועץ המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי כי "הנושא של הפגנות וחופש ביטוי מעלה שאלות כבדות משקל. ניסינו ליצור הבחנה בחוק בין השימושים ולא הצלחנו. יכולות להיות הפגנות שיתלקחו לדברים יותר חמורים ושיצריכו את השימוש במצלמה". בן יצחק הבהיר שכיום למשטרה יש היתר לעשות שימוש במצלמות "עין הנץ" שתפקידן לזהות לוחיות אישור של רכבים, אולם שברגע שהמשטרה תרצה להשתמש במצלמות מסוגים נוספים, יהיה עליה להגיע לכנסת על מנת לקבל היתר לכך: "אנחנו כרגע מדברים על מצלמות שמזהות לוחיות רישוי של רכבים. אדם שנוסע בשדרות שאול המלך בתל אביב לא בהכרח מגיע להפגין בקפלן. יכול להיות שבעתיד יהיו מצלמות לזיהוי חפצים נוספים ואז יצטרכו להגיע לדון בזה בכנסת".

"הנושא של הפגנות וחופש ביטוי מעלה שאלות כבדות משקל. ניסינו ליצור הבחנה בחוק בין השימושים ולא הצלחנו".

"המטרה היא לא לצלם את ההפגנה", סיכם יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) "בסופו של דבר אם המצלמה תקלוט משהו שבעקבותיו נוכל להביא עבריין לדין כי הוא עבר על החוק, אני אשמח מאוד שזה יקרה".

"עצם אגירת מידע אישי של אזרחים חפים מחשד הוא פסול"

אולם חרף האמירות המרגיעות, בעיני חלק נכבד מהנוכחים בדיון, החוק מהווה פתח למדרון חלקלק לפרשנויות שיאפשר למשטרה בבוא העת להשתמש במצלמות באופן רחב יותר ממה שמוסכם עליו בדיונים. ואכן מעיון בחוק נראה שרשימת העילות שמתירות להציב ולהפעיל את המצלמות היא די ארוכה: מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע (פשע שעונשו מאסר שבע שנים ומעלה), הדחה בחקירה, המפר הוראת בית משפט, הבועל קטינה, הפוצע חברו שלא כדין, המסייע לטרור. 

נוסף על כך גם מניעה של עבירות שעלולות לסכן את שלומו ובטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה (וכן גילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות אלו), מניעת פגיעה חמורה בנפש, מניעת פגיעה חמורה ברכוש, איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו, אכיפת איסורי כניסה שניתנו על פי דין למקומות ציבוריים (כמו למשל מעון לנשים מוכות).

לעילות אלו, יש להוסיף רשימת עבירות נפרדת שבגינן המשטרה תוכל לעשות שימוש במידע שצולם ונשמר מאגר המידע שיתוחזק על ידי המשטרה לפרק זמן של עד שנתיים: לצורך הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, לצורך גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן (בחוק מופיעות כ-40 עבירות עוון ופשע בהן למשל עבירת פציעה של אדם או עבירת מתן שוחד בתחרויות) , לצורך גילוי עבריינים והעמדתם לדין, לצורך חילוט רכוש ולצורך חקירת דפוסים של ביצוע העבירות.

"הקריטריונים לחיפוש במאגר המידע הם רחבים אפילו יותר מהקריטריונים להצבת המצלמות והפעלתן מלכתחילה. עצם אגירת מידע אישי של אזרחים חפים מכל חשד הוא פסול, ומה שמחמיר את הפגיעה היא העובדה שהחיפוש והשימוש במידע האישי הרגיש זה ייעשו שלא על פי צו שיפוטי וללא פיקוח של בית משפט אלא בעיקר לפי נהלים ואישורים פנימיים בתוך המשטרה", טען עו"ד פינצ'וק.

כשפנינו למשטרה בשאלה כיצד היא מתכננת להגביל את השימוש במצלמות ובמאגר המידע כך שלא יעשה בהם שימוש שרירותי בתרחישים מסוימים, כמו למשל באירועים של הפגנות, קיבלנו את התשובה הלאקונית הבאה שייתכן שמעידה על הקו העמום שהיא נוקטת גם בהצעת החוק שלה: "בהצעת החוק ישנן הגבלות על התקנת המצלמות והשימוש בהן, כמו גם הגבלות רבות אחרות המאזנות בין צורכי הציבור לשמירה על החיים והגוף ובין הזכות לפרטיות". מענה שעשוי להצביע על כך שהחשש מפני הפגיעה באזרחים חפים מפשע לא מתחלק באופן שווה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר. 

"צריך להבין שהשימוש במצלמות החכמות הוא קפיצת מדרגה לעולם חדש מכל מה שהכרנו. היום המצלמות יכולות לעבד דאטה שנקלט בהן באופן שמאפשר מעקב אינטנסיבי ללא שיעור ממה שהכרנו עד עכשיו. המערכות החכמות האלה הולכות ומתעצמות, ואיתן גם פוטנציאל הנזק והפגיעה באזרחים ובזכויותיהם", סיכם עו"ד פינצ'וק.