ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

רוטמן האשים את המשטרה בשלילת זכויות ללא סמכות: "מאפיין משטרים לא לגיטימיים"

ועדת החוקה של הכנסת דנה אתמול בכך שהמשטרה סגרה מאז פרוץ הלחימה מול איראן את רחובות העיר העתיקה בירושלים לכניסה של כל מי שאינו תושב המקום • מפקד מחוז ירושלים לח"כים: "אתם מתקשים להבין שהעיר העתיקה היא מקום אחר, פעלנו בסמכות" • רוטמן: "שאלה של מגבלות הכוח של המדינה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדיון בוועדת החוקה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

על רקע סגירת השמיים והגבלת היציאה מהארץ לאזרחים, ועדת החוקה של הכנסת קיימה אתמול (שני) דיון על כך שמשטרת ירושלים חסמה את הכניסות לעיר העתיקה עם פרוץ הלחימה מול איראן. לדברי הח"כ שיזם את הדיון, יצחק פינדרוס (יהדות התורה), תושב העיר העתיקה בעצמו, המשטרה פעלה ללא סמכות ומנעה זכויות אזרח בסיסיות.

"הגבלנו את הכניסה מכיוון שהמקום צפוף וקשה לפיקוד ושליטה", הסביר בדיון מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב אמיר ארזני. "הרבה אנשים רוצים להגיע אליו ללא שליטה, היה אירוע של ניסיון פריצת שערים כי אנשים רוצים להיכנס להר הבית ללא קשר לכמות שמותרת לשהות במקומות האלה". הוא הוסיף כי "אנחנו מתקשים לתת מענה לאירוע אפשרי במצב שהוא ללא הגבלות".

ארזני הסביר גם את הסמכות החוקית שלפיה הוא פעל, לשיטתו. "סעיף 90 לפקודת המשטרה אומר שאני יכול להורות על סגירת עסקים במידה ויש חשש לשלום הציבור או ביטחון המדינה, ולכן במקומות שאנחנו יכולים לפעול, אנחנו פועלים לצמצם". 

ביחס לעניין סמכות המשטרה, העיר היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי כי "ההוראה (הסעיף בפקודת המשטרה שאליו התייחס ארזני, ש.ב) לא נועדה לאירוע ארוך טווח, אלא למשל לסיטואציה שנופל טיל באזור מסוים. זה לא כמשהו גורף".

יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) טען כי "סגירת אזור היא דבר המותנה בהכרזה על אירוע חירום אזרחי, שלא הוכרז. שוק מחנה יהודה מסוכן פי כמה מהעיר העתיקה ולכן עולה שאלת המידתיות. יש דברים שמדינה לא אמורה לאכוף באכיפה קשה – אדם לא צריך להסביר לשם מה הוא מגיע לאזור אזרחי, זה מאפיין משטרים לא לגיטימיים".

"בנושא הגבלות תנועה סבלנותי קצרה", הוסיף רוטמן. "לא ייתכן שסמכות של מפקד מחוז תהיה יותר גבוהה מסמכות הכנסת או השר. אם אתם צריכים הסדרה חוקית או משפטית לאירוע – דלתנו פתוחה".

בשלב מסוים בדיון הפנה ארזני טענה כלפי חברי הכנסת: "אתם מתקשים להבין שהעיר העתיקה היא מקום אחר. מורכבת, צפופה. חילוץ בעיר העתיקה זה לא אירוע חילוץ 'רגיל'. יש עבודה סדורה במצב חירום. לי נראה שפחות רוצים להבין את זה. אם חלילה ייפול טיל או שבר טיל בעיר העתיקה כשהיא מתנהלת בשגרה, מדובר על אסון המוני. ייקח יום יומיים רק להגיע לטפל באנשים".

"אין חולק שהעיר העתיקה היא אחד האזורים המורכבים בארץ ואולי בעולם", אמר פינדרוס. "אני מכבד מאוד את עבודת המשטרה החשובה מאין כמותה. במערכת שלטונית יש איזונים ובלמים ויש דרך לעבוד. יש להסדיר את הסמכות, את ההתנהלות מול האזרחים, איך זה מפורסם, איך מפצים בעלי עסקים בעיר העתיקה, ולא הגיוני שהכותל יהיה סגור".

שער יפו הסגור בעיר העתיקה בירושלים (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

רוטמן הזכיר בדבריו גם את תקופת הקורונה, שבה הוטלו הגבלות משמעותיות על הציבור כולו לאורך תקופות זמן ארוכות. לדבריו, באותה תקופה הכנסת פעלה בשיקול דעת ובחנה כל הגבלה באופן ממושך לפני שהוטלה. הוא אף הסביר כי לשיטתו, הסיטואציה באותה תקופה הצדיקה את ההגבלות. 


"כששאלת ההנחיות הייתה כבדה, דנו איפה מגבלת הכוח שלנו כמדינה, בין פטרנליזם לבין מה שגורם נזק לאחרים", אמר. "האמירה הייתה שאדם לא מחוסן שמסתובב מפיץ מחלות לאחרים. אבל אדם שבוחר לא להיכנס למרחב מוגן ולהסתובב ברחוב, יכול להיות שעקרונית בחוק יש סמכות להורות לו להיכנס – אך לא הייתי רוצה לחיות במדינה שהמשטרה מתערבת לאדם לאיזה רמת מיגון הוא הולך. לא רוצה שהמשטרה תצוד אנשים ברחוב. זו שאלה בסיסית של תפקיד המדינה, ואיפה עובר הגבול בין חירות הפרט להתנהלות המשטרה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שירי בלומברג

Picture of שירי בלומברג
עורכת משנה. קיבוצניקית מעמק יזרעאל במקור, ולכאן גם חזרתי אחרי 12 שנים במרכז. את דרכי העיתונאית התחלתי כעורכת באתר חדשות 2. בשנים האחרונות הייתי ראש דסק במחלקת הדיגיטל של כאן חדשות. הבנתי במהלך השנים, במסגרת תפקידיי בתוך מערכות חדשות גדולות, שאני נסחפת עם האירועים. הרבה פעמים, גם כשרציתי, לא הצלחתי לעצור ולתפוס את הגודל, את המשמעות ואת ההשפעה של האירועים שסיקרתי על חיי ועל חייהם של יתר האזרחים במדינה. מאמינה שבתוך עולם התקשורת הכאוטי צריך שיהיו גם מי שיעצרו, יחפרו ויתעקשו שוב ושוב על אותם נושאים - כדי ליצור שינוי. זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,780 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק