תיעוד חשוד: מכלית נפט ניסתה להסתיר את הגעתה מהודו לנמל קצא"א באילת

מכלית הנפט KITSOS, המסוגלת לשאת כ-300 אלף טון נפט הגיעה אל נמל קצא"א באילת ביום ראשון בשבוע שעבר. מעקב "שקוף" מגלה שהמכלית יצאה מנמל מומביי שבהודו כאשר היא ריקה, עברה דרך איחוד האמירויות, הגיעה אל נמל קצא"א ריקה ויצאה ממנו כאשר היא מועמסת. כעת המכלית עושה את דרכה אל נמל DALIAN שבסין, וצפויה להגיע אל יעדה לקראת סוף החודש.

מדובר במכלית הנפט השישית במספר שמגיעה אל נמל קצא"א מתחילת השנה (שמות מכליות הנפט: LIMNIA, NISSOS KEROS, SEA MAJESTY, HOUSTON, IOANNA, KITSOS). עד כה קצא"א יצאה מהנמל כ-1.6 מיליון טון נפט, גידול של כמעט 100% ביחס לאותה התקופה בשנה החולפת. על פי פרסומים פעילות החברה הוגבלה על ידי המשרד להגנת הסביבה ל-2 מיליון טון נפט גולמי בשנה. בקצב ובכמויות הנוכחיות, כמות הנפט עלולה להגיע עד סוף שנת 2023 לכ-3.5 מיליון טון נפט, כמעט פי שניים מהמגבלה המותרת של החברה.

המעקב אחר המכלית מעלה חשד לניסיון להסתרת הקשר עם קצא"א. בתאריך 27 במאי כיבתה המכלית את משדר המיקום שלה כאשר היא נמצאת מול חופי נואיבה שבסיני. בנוסף, למרות שעגנה בנמל קצא"א באילת, דיווחה שהיעד שלה הוא נמל עקבה בירדן. מעבר לכך, בדיקת רישומי המכליות שעגנו בנמל קצא"א באילת חסרים את המכלית KITSOS. כלומר, אין זכר לכך שעגנה בנמל. המכלית הדליקה את משדר המיקום שלה ארבעה ימים לאחר מכן, ב-31 במאי, כאשר היא מול חופי נואיבה בסיני. מדובר בדפוס חוזר שקרה עם מספר מכליות נוספות.

תושבים מאילת ששוחחו עם "שקוף" מסרו כי הם הרגישו ריחות חריפים של נפט בימים הסמוכים להגעת המכלית. כפי שהסביר בתחקיר קודם ד"ר יובל ארבל מ"צלול", במהלך שינוע הנפט מחוות האחסון של קצא"א אל מכלית הנפט שעוגנת בנמל ייתכנו פליטות, אותן פליטות מהן התושבים עשויים לסבול. בדיקת "שקוף" העלתה שבימים שבהם המכליות הועמסו התקבלו במוקד המשרד להגנ"ס תלונות על ריחות חריפים של דלק. כך קרה בארבע מתוך חמש המכליות הקודמות שהגיעו. הבדיקה נעשתה באמצעות הצלבת מועדי תלונות התושבים על ריחות חריפים של דלק (לפי נתוני המשרד להגנ"ס) עם מועדי הגעת ועזיבת מכליות הנפט.

העסקאות של קצא"א – סכנה למדינה

חלק מרכזי בפעילותה של קצא"א הוא הפיכתה של ישראל ל"גשר יבשתי" לשינוע נפט. בבעלות החברה, בנוסף לרציף שלה בנמל אילת, נמל וטרמינל אחסון נפט ודלקים בנמל אשקלון. מהטרמינל באשקלון יוצא צינור נפט בשם "קו 42", המשתרע על פני 254 קילומטרים החוצים את הנגב והערבה, שמעביר את הנפט הגולמי מטרמינל האחסון באשקלון אל מתקני האחסון של החברה בנמל אילת. כך, מכליות הנפט שמגיעות אל נמל אשקלון פורקות אותו בטרמינל, והוא מועבר באמצעות הצינור עד לאילת, ומשם "לשווקים באסיה", כך לפי אתר החברה, שאף מצרפת מפה דינימית שמראה את נתיבי הסחר שלה. פעילותו של קו זה הוגברה בעקבות הסכם Med Red Med שנחתם כחלק מהסכם השלום עם איחוד האמירויות.

תחקיר קודם של "שקוף" מיפה את משלוחי הנפט שיצאו מרוסיה והגיעו אל נמל החברה באשקלון. על פי המסלול המתואר, מסתמן ש-שש מכליות הנפט שאותרו במעקב "שקוף", הועמסו בנמל החברה באילת בנפט שמקורו במכליות שהגיעו לאשקלון.

לפני כשנתיים התריעו 289 מדענים במכתב על הסכנות הסביבתיות והכלכליות של שינוע הנפט ממפרץ אילת, תוך שהן מציינים שמעבר לפגיעה הפוטנציאלית בשוניות האלמוגים הנדירות שבאילת, "במקרה של אסון אקולגי צפויות אלפי משפחות באילת לאבד את מקור פרנסתן והשקעות של מיליארדים בבניית תשתיות תיירותיות לאורך כל מפרץ אילת/עקבה ירדו לטמיון".

"יש סיכון למתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד, ושורק, והיכולת שלנו להשתלט עליו מוגבלת", מסר ד"ר ארבל ל"שקוף" בתחקיר קודם, בהתייחס לתרחיש דליפה ממכלית נפט שמגיעה אל נמל קצא"א באשקלון. "גם אם מצליחים לעצור את הדליפה בהתחלה, לא כל הנפט מכיל מרכיבים שצפים על פני המים שאפשר לתפוס אותם. יש בנפט הגולמי מרכיבים שמתערבלים ומתמוססים בים", הוא הוסיף, והדגיש את הסיכון לחופי אשקלון ואילת, וכן לאלמוגים: "אם הכתם יפגע בחופים זו פגיעה כפולה – גם בחי הימי וגם בתיירות. אם זה בכניסה לנמלים, זה יעצור כניסה של אוניות. זה יכול להגיע לנזקים של מיליארדים". ארבל התייחס בהערכתו גם למסמך שהוכן עבור משרד האנרגיה, המעריך בין היתר את העלות במקרה של אירוע דליפת נפט בים התיכון. "אם ישפכו 3,000 טון, 1% מתכולת מכלית נפט, הם חישבו את הנזקים שיכולים להגרם, ב-11 מיליארד שקל", הוא סיכם.

באשר לרווח של המדינה מתוך עסקה זו, תחקיר כלכליסט מצא שהרווח מעסקת REDMED של קצא"א להגברת היקפי השינוע מסתכם בכ-23 מיליון דולר בשנה לקופת המדינה. הפגיעה הפוטנציאלית גדולה כאמור פי עשרות מונים. קצא"א, על פי פרסומים, תהנה מהכנסות של 700 מיליון דולר בשמונה השנים מחתימת ההסכם.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה מפקח על עמידת חברת קצא"א בדרישות היתר הרעלים ובכלל זה על כמויות הרעלים שבהם עוסקת החברה. נכון להיום, החברה אינה חורגת מתנאי היתר הרעלים.