תחקיר: בזמן שארה"ב ואירופה מחרימות – ישראל ממשיכה לייבא נפט מרוסיה

תחקיר "שקוף" חושף: מאז תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר 2022, הפליגו לפחות 29 אוניות נפט, פחם וכימיקלים מרוסיה לישראל. מעקב משותף של "שקוף" וצוות מומחים טכנולוגי אחר האוניות מגלה שהן יצאו משישה נמלים ברחבי רוסיה, חצו את מיצרי בוספרוס והדרדנלים שבטורקיה, ומשם המשיכו לישראל. צוות המומחים הצביע על מידע חשוב נוסף: מספר ספינות כיבו את המשדרים על מנת להסתיר את מסלול השיט שלהן. 

28 מתוך 29 אוניות יצאו לאחר כניסת הסנקציות של ארה"ב לתוקף במרץ 2022, ו-26 מתוך 29 יצאו לאחר כניסת הסנקציות האירופאיות לתוקף. ישראל אמנם לא הצטרפה באופן רשמי לסנקציות, אך על פי פרסומים הבטיחה כי "תעמוד בכל דרישות העיצומים הבינלאומיים על רוסיה". לפי מידע שאנחנו מפרסמים כעת, מאז אותן התחייבויות הגיעו 29 אוניות עם כמיליון טון נפט לנמלי חיפה ואשקלון, ויותר ממיליון טון פחם לנמל חדרה. המשלוחים ממשיכים גם בימים אלו – האונייה ה-29 במספר, אוניית BALT FLOT 15, הגיעה היום (יום שני) ב-11:20 לנמל חיפה.

בתגובה לתחקיר, במשרד החוץ ומשרד האנרגיה טענו כי "הסנקציות אינן אוסרות ייבוא מוצרי אנרגיה. למיטב ידיעתנו, חברות האנרגיה בישראל אינן חורגות מהמגבלות שמטילות הסנקציות האמריקאיות והאירופאיות". במשרד החוץ בחרו לא להתייחס באופן ספציפי לממצאי התחקיר ולהיקפי הייבוא המובאים כאן. עוד אמרו כי "ממשלת ישראל הבהירה כי ישראל לא תהפוך למסלול עוקף לסנקציות האמריקאיות על רוסיה. כוח המשימה הבין-סוכנותי פועל בשיתוף עם משרד האנרגיה והתשתיות על מנת להבהיר לחברות האנרגיה בישראל את משמעות הסנקציות".

על פי דיווחים המיוחסים לגורמים מדיניים, הסיבה לכך שישראל לא הצטרפה לסנקציות אלא המשיכה את הסחר עם רוסיה לא נעוצה בתלות בסחורות אלו, אלא בחשש שמא הצטרפות לסנקציות תפגע בחופש התמרון של ישראל בגבול הצפון. במשרד החוץ אישרו בפני "שקוף" את חשש זה. 

חמקה מהרדאר

הסנקציות של ארצות הברית וחלק ממדינות אירופה נגד רוסיה התמקדו במגוון תחומי מסחר, אך תחום האנרגיה היה יעד מרכזי, שכן נפט ופחם מהווים כ-50% מייצוא הסחורות של רוסיה (נכון לשנת 2020). פגיעה בתחום זה מהווה פגיעה באחד מצינורות הכסף המרכזיים של המדינה, המממנים את המלחמה העקובה מדם של רוסיה באוקראינה. 

הסנקציות הראשונות בתחום האנרגיה הגיעו מכיוון ארצות הברית, שהכריזה כבר במרץ 2022 על איסור ייבוא נפט ופחם רוסי אל שטח ארה"ב. הסנקציות האירופאיות על רוסיה החלו כבר משנת 2014, כשרוסיה פלשה לחצי האי קרים, והחריפו עם פלישתה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022. האיחוד האירופי קבע כי מחודש אפריל 2022, חל איסור על ייבוא סחורות מנמל נובורוסיסק שברוסיה – ממנו הגיעו 13 אוניות לישראל – ומתחילת חודש יוני חל איסור על ייבוא וסחר של נפט גולמי.

האיחוד המשיך בקביעת סנקציות נוספות, והחל מאוגוסט 2022 החליט על איסור מוחלט של קנייה, ייבוא, או העברה של פחם ודלקים מוצקים נוספים מרוסיה. הסנקציות, לצד עצירת הזרמת הנפט מרוסיה לחלק ממדינות אירופה, יצרו עלייה חדה במחירי האנרגיה. לאור זאת, לאחר תשעה חודשים מתחילת המלחמה, החליטו באיחוד האירופי ביחד עם מדינות ה-G7 ואוסטרליה לקבוע מחיר גג לנפט רוסי, מהלך שאמור לפגוע בהכנסות של המדינה שמקורם בתחום האנרגיה, וכך לפגוע במאמצי המלחמה שלה. ככל הידוע ארה"ב לא חזרה בה באופן פומבי מהחרם על ייבוא הנפט והפחם מרוסיה.

המשלוחים אותם איתרנו, הגיעו מרוסיה לישראל בזמן כהונתו של יאיר לפיד בתור שר החוץ בממשלה הקודמת. לפיד טען בחודש מרץ 2022 כי "ישראל לא תהיה מסלול עוקף לסנקציות שהוטלו על רוסיה ע"י ארה"ב ומדינות מערביות נוספות". עוד פורסם כי בירושלים הבטיחו למשרד החוץ האמריקני, לקנצלר גרמניה אולף שולץ, ולמנהיגים נוספים שישראל "תעמוד בכל דרישות העיצומים הבינלאומיים על רוסיה", למרות שמעולם לא הכריזה שהיא מצטרפת לסנקציות באופן רשמי.

לפי הנתונים שניתחנו, שלושה ימים בלבד לאחר הצהרתו של לפיד הגיעה בשעה 08:51 אונייה עמוסת נפט מנמל נובורוסיסק שבים השחור לנמל חיפה שבישראל, ALATAU שמה. באפריל 2022 אירופה אסרה על הייבוא ספציפית מנמל זה, אך מאז יצאו עוד 12 אוניות ממנו לכיוון נמלי חיפה ואשקלון. בסך הכל בזמן כהונתו של ח"כ לפיד כשר החוץ של מדינת ישראל, 25 מתוך 29 האוניות שמצאנו ביצעו את המשלוחים.

במשרד החוץ מסרו ל"שקוף" כי ארה"ב אינה דורשת מישראל ליישר קו עם החרמת ייבוא נפט ופחם מרוסיה – אלא שהחשש המרכזי שלה הוא שישראל תהפוך להיות צינור להעברת סחורות אלו מרוסיה למדינות אחרות. כלומר בין ישראל לארה"ב ישנה הסכמה כי נפט רוסי שיגיע לישראל לא יימכר ממנה למדינות נוספות. במשרד החוץ טוענים ש"ככל הידוע" ישראל לא מפרה את דרישת ארה"ב בעניין זה. 

תחקיר "שקוף" מגלה כי הספינות יצאו משישה נמלים ברחבי רוסיה. ארבעה מהם בים השחור ובים אזוב: נובורוסיסק, טמאן, אזוב וטאגאנרוג; אחד באזור האקרטי שגובל בנורבגיה ופינלנד: מורמנסק; והאחרון שנמצא למרגלות ים יפן: ואנינו. 

מנמל נובורוסיסק יצאו 13 אוניות – תשע מהן לחיפה, ארבע לאשקלון. מומחים הבקיאים בנושא מסרו ל"שקוף" כי הנמל אמנם נמצא ברוסיה, אך מוציא מתוכו גם נפט קזחי. לא ניתן לדעת האם הנפט שהועמס על האוניות שהגיעו לישראל מקורו ברוסיה, או בקזחסטן. עם זאת, הסנקציות שהטיל המערב על רוסיה לא מתחשב במקור של הנפט, אלא באיסור סחר גורף על נפט שיוצא מרוסיה אל מדינות האיחוד וארה"ב. בהקשר זה כדאי לציין את יחסי ישראל וקזחסטן: על פי פרסומים, ישראל מכרה למדינה הגובלת דרומית לרוסיה מוצרים ביטחוניים רבים, ובתמורה רכשה נפט.

המסלול של האוניות ארך בין שבוע למספר שבועות, ובדרך הן נדרשו לעבור במיצרי בוספרוס והדרדנלים שבטורקיה, המאפשרים מעבר מהים השחור אל הים האגאי, ומשם לים התיכון. בסך הכול הגיעו לנמל חיפה 19 ספינות, לנמל חדרה שש ספינות, ולנמל אשקלון ארבע ספינות. ככל הנראה מדובר במספר חלקי בלבד של הספינות שהגיעו, שכן לפי מומחים שעוסקים בתחום, ספינות רבות מכבות את מכשירי האיכון שלהן בטרם הן מגיעות ליעדן. לדבריהם, מדובר בשיטה מוכרת כדי להלבין משלוחים בעייתים.

איתרנו לפחות אונייה אחת כזאת – AEGEAN NOBILITY, שיצאה מנמל נובורוסיסק ב-17 בפברואר השנה, בשעה 23:05, והגיעה קרוב לנמל אשקלון בתאריך ב-6 במרץ. בשעה 01:40 האיכון של הספינה פסק, והיא הופיעה מחדש בדרך החוצה מישראל יומיים לאחר מכן. האונייה לא נכללה בחישוב הכולל של האוניות שהגיעו לישראל (29 במספרן), כיוון שלא קיימת וודאות מלאה שהיא אכן הגיעה לנמל אשקלון, בניגוד לאוניות האחרות. עם זאת, המקרה מעלה חשד שמא מדובר באותן ספינות שמשתמשות בפרקטיקה זו כדי להסוות את המשלוחים.

לפי הממצאים, סך הכול עברו כמיליון טון נפט וכמיליון טון פחם שעברו במהלך 12 חודשים (מחודש מרץ שעבר ועד היום), אך חשוב לציין כי ייתכן שישנן אוניות נוספות שלא אותרו. את החלק היחסי של הייבוא שאותר, ניתן לחשב אל מול נתוני הלמ"ס: נכון ל-2021, ישראל מייבאת כ-11.6 מיליון טון נפט גולמי בשנה ועוד כ-1.4 מיליון טון מוצרי נפט נוספים, וכ-6.5 מיליון טון פחם. 

בשגרה, החברות שמקבלות נפט לישראל בנמל חיפה הן תש"ן ובז"ן, ובנמל אשקלון חברת קצא"א המקבלת אותו ומשנעת אותו לאילת. בנמל חדרה ונמל אשקלון חברת החשמל מקבלת את הפחם. פנינו לחברת בז"ן וקצא"א בבקשה לדעת האם הן ייבאו נפט מרוסיה מאז פרוץ המלחמה. חברת בז"ן מסרה כי "תמהיל ומקורות חומרי הגלם של קבוצת בזן הינם עניין מסחרי חסוי ובהתאם הקבוצה אינה מתייחסת אליהם בתקשורת", והדגישו כי "קבוצת בזן מקפידה לפעול באופן קפדני בהתאם להוראות הדין וכן בהתאם להוראות וכללי הסנקציות הבינלאומיות, לרבות אלו של ארצות הברית והאיחוד האירופי". חברת קצא"א מסרה: "לא נתייחס".

"רוסיה רואה בישראל שותפה"

יש לציין שישראל היא לא המדינה היחידה שממשיכה לקנות נפט מרוסיה. הולנד, גרמניה, פולין ומדינות נוספות באירופה המשיכו לקנות נפט גולמי מהמדינה, אך בהיקפים נמוכים יותר טרם המלחמה. הסיבה לכך נעוצה בתלות של אותן מדינות בנפט הרוסי, ובהיעדר חלופות זמינות. בשל התלות הזו, האיחוד האירופי אפשר חריגה במקרים מסוימים, למשל עבור מדינות המחוברות בצינורות נפט לרוסיה ותלויות בה מבחינה אנרגטית באופן כמעט מוחלט. 

כפי שדווח ב-"פייננשל טיימס", נפט רוסי הפך לתחום מסחר רווחי לאחר תחילת המלחמה, שכן הסנקציות אפשרו לקנות אותו בהנחה לעומת המחירים המקובלים. כך או כך, מדינות אירופה הפחיתו בתוך שנה את הייבוא שלהן מרוסיה באופן דרמטי – בשנת 2021 רוסיה היוותה 40% מייבוא הגז של אירופה, ו-26% מייבוא הנפט. ברבעון השלישי של שנת 2022 ייבוא הגז ירד ל-15% והנפט ל-14%. 

בישראל לא ידוע חלקו של הנפט הרוסי מייבוא הנפט הכולל, כאשר משרד האנרגיה הבהיר ל"שקוף" כי המידע חסוי. "מדינת ישראל איננה מתייחסת למקורות הייבוא של בתי הזיקוק בתחום הנפט", מסרו לנו. ככלל, על פי נתונים רשמיים ניתן להסיק כי יבוא סחורות מרוסיה, לא רק נפט ופחם, מהווה נתח זעיר מתוך סך ייבוא הסחורות של ישראל – כ-2.7% בלבד (2.4 מיליארד דולר מתוך כ-90 מיליארד דולר בשנת 2021). דלקים ומינרלים מהווים שליש מתוך נתח הייבוא הכולל מרוסיה.

בזמן שבאירופה החלו להפחית את ייבוא הנפט בהדרגה, ישראל בחרה בהצהרות חלולות. סקירה של מנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מיוני 2022 – ארבעה חודשים לתוך המלחמה – ממחישה זאת: "רוסיה […] רואה בישראל שותפה. […] התפיסה של ישראל כמקור לחדשנות, בנוסף לעמדתה הניטרלית בנושא הסנקציות, משפרים את מעמדה בעיני השלטון והעם הרוסי ומביאים לחיזוק היחסים בין המדינות בכלל ובפן הכלכלי בפרט".

תגובות

משרד החוץ והאנרגיה: "ממשלת ישראל הבהירה כי ישראל לא תהפוך למסלול עוקף לסנקציות האמריקאיות על רוסיה. כוח המשימה הבינ-סוכנותי פועל בשיתוף עם משרד האנרגיה והתשתיות על מנת להבהיר לחברות האנרגיה בישראל את משמעות הסנקציות. 

חשוב לציין כי הסנקציות אינן אוסרות ייבוא מוצרי אנרגיה, ולמיטב ידיעתנו חברות האנרגיה בישראל אינן חורגות מהמגבלות שמטילות הסנקציות האמריקאיות והאירופאיות. כידוע, משרד האנרגיה והתשתיות אינו מתייחס למקורות הייבוא של בתי הזיקוק בתחום הנפט".

שגרירות ארה"ב: "ארה"ב וישראל עבדו יחד באופן הדוק על הסנקציות על רוסיה ואנו נמשיך בשותפות ההדוקה הזו".