כדי להכשיר את "חוק התרומות", בקואליציה גייסו גם את הדאגה לזכויות האדם

לצעקות הבושה של האופוזיציה במליאה כבר התרגלנו, גם לחוקים השנויים במחלוקת, אולם ההגנה בלהט של חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד) על הצעת "חוק התרומות" (או "חוק המתנות") הייתה מחזה שלא רואים כל יום. "אתם מוכנים להתעמר, להיות אכזריים כלפי אנשים שהחליטו להיות עובדי ציבור", קרא לעבר האופוזיציה "עובד ציבור הוא לא בן אדם? אין לו זכויות כבן אדם?! גם ברגעים הכי קשים שלנו, ישר אנחנו מושחתים", התלונן ח"כ הלוי.

הלוי הציג את הצעת החוק הפרטית שהגיש שכבר זכתה לכינוי "חוק המתנות", שמטרתה לאפשר לעובדי ציבור ובכלל זה נבחרי ציבור, לקבל תרומות כספיות למימון הליכים משפטיים או טיפולים רפואיים הכרחיים. 

הצעת החוק הוגשה על רקע קמפיין גיוס ההמונים שתומכי בנימין נתניהו קידמו למען מימון הוצאות ההגנה שלו בבית המשפט, וברקע התרומה שהעביר לנתניהו בן דודו נתן מיליקובסקי – אותה חויב ראש הממשלה להשיב בהוראת בג"ץ. במהלך נאומו חוצב הלהבות לא נמנע ח"כ הלוי מלהזכיר חברי קואליציה נוספים שהדבר עשוי לשרת אותם, בין היתר את ח"כ אריה דרעי, השר לשעבר ונדמה שבקרוב גם בעתיד. 

• שלב אחרי שלב: המסע של נתניהו לקבלת תרומות מבעלי הון להגנה משפטית
• ינון מגל יזם קמפיין מימון המונים לנתניהו – ספק אם הכסף יגיע ליעדו

ח"כ הלוי התייחס למשפטו של דרעי ושיתף "הבוס לשעבר של דוקטור לימון (היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט א"א) אמר 'ההר הוליד עכברון'. יודעים איך ההר הפך להיות עכבר? היו לו עורכי דין טובים, אתם יודעים כמה הוא שילם עליהם? מיליון ו-400 אלף שקל". 

ח"כ הלוי לא שם לב שברגע של להט הסביר כמעט בעצמו מדוע שרים, שמקבלים משכורת ברוטו של כ-50 אלף שקל בחודש לא בדיוק עונים להגדרה "נזקקים" עד כדי כך שיידרש לחוקק חוק  שמסדיר תרומות למענם. ייתכן שהמחשבה הזאת חלפה גם במוחו של הלוי, שהמשיך כמעט באוטומטיות:"ונניח שיש לו כסף, גם אם יש לו, הוא לא יכול לקחת מאנשים?".

אז לא. הוא לא יכול. לפחות כך קבעו הפוליטיקאים בעצמם בחוק עד עתה. בחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 נקבע איסור על עובד ציבור לקבל מתנה באשר "הוא עובד ציבור", כלומר, מתנה המתקבלת בגין התפקיד הציבורי שלו.

על חברי ממשלה חלים כללים נוספים האוסרים עליהם לקבל כל טובת הנאה, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת ההיתרים ואילו על חברי כנסת חלה החלטה של ועדת האתיקה בעניין גיוס תרומות לצורך רפואי או למימון הוצאות משפטיות. מטרת הוועדות לבחון אם הכספים התקבלו שלא משום היות המבקש עובד ציבור.

איסורים אלו נועדו למנוע חשש להפעלת הסמכויות השלטוניות בעבור נותן ההטבה או לטובתו, באופן שעלול לעלות לכדי שחיתות שלטונית. על כן, מטרת האיסור היא למנוע ולו מראית של פעולות בניגוד עניינים, מתוך אינטרסים כלכליים. חוק זה מהווה נדבך משמעותי במערך השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. חשיבותו של החוק הולכת וגוברת ככל שעובד הציבור בו מדובר הוא רם דרג יותר ומחזיק בידיו סמכויות שלטוניות משמעותיות יותר.

על חוסר הבהירות של נחיצות הצעת החוק הצביע גם המשנה ליועמשי"ת ד"ר גיל לימון: "כלל לא ברור אם החוק משרת צורך אמיתי עבור כלל עובדי הציבור, ולעניין זה לא הוצגו נתונים כלשהם שיש בהם להצדיק שינוי כה מהותי במצב המשפטי הקיים ופגיעה בעקרונות של טוהר המידות". נוסיף לכך את העובדה שבמשרד המשפטים, לפי החלטת ממשלה משנת 2002, פועלת ועדה הבוחנת בקשות של נושאי משרה ועובדי מדינה לאישור הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות כל זמן שמדובר שמעשה או מחדל שנעשו מתוקף תפקידם. 

"אם מישהו ייתן לך 270 אלף דולר, כנראה שתהיה מחויב לו"

אולם ח"כ הלוי בנאומו לא חסך שבטו גם ממנו: "חשבתי שהייעוץ המשפטי לממשלה שבדרך כלל רוממות זכויות האדם בפיו יתמוך בהצעה, אבל הוא הפנים עד הסוף את הקמפיין נגד הפוליטיקאים, בעיניו פוליטיקאים הם לא בני אדם. את ההתעמרות הזאת אנחנו מתקנים, הדמוניזציה נגד אנשי ציבור היא חלק מהבוז לציבור, לדמוקרטיה". 

ח"כ רון כץ (יש עתיד) שעלה גם הוא לדוכן לאחר מכן פנה לח"כ אלמוג כהן: "אלמוג אם מישהו עכשיו ייתן לך 270 אלף דולר, כנראה שתהיה מחויב לו".

"לקחתי!", השיב לו ח"כ אלמוג בשעשוע.

"מישהו חושב שאם מישהו נותן לך מיליון שקל לא תענה לו לטלפון?", המשיך ח"כ כץ. "לא תדבר איתו? לא תעשה מה שהוא יגיד לך?".

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית במליאה ברוב של 53 בעד לעומת 49 נגד, באופן כמעט סמלי זה קרה דווקא בשבוע של חג פורים בו אחת מהמצוות הן מתנות לאביונים. במקרה הזה, לא בטוח שהכנסת קיימה את המצווה.