לוביסטים על הרפורמה המשפטית: "תחזק את בעלי ההון על חשבון האזרחים"

כיצד ישפיע המהלך להחלשת עצמאות מערכת המשפט על מאמציהם של בנקים, מונופולים וחברות להשפיע על חקיקה והחלטות ממשלתיות? ראיונות עם חמישה לוביסטים בכירים, שרובם העדיפו לדבר בשם בדוי, מתחיל לשרטט את היום שאחרי. "גם אם אתה חושב שהממשלה והכנסת כולם אנשים צדיקים ותמי לב, היכולת של בעלי ההון להשפיע באופן אינהרנטי על האנשים האלה היא יותר גדולה מאשר על מערכת המשפט", אמר נועם (שם בדויו), לוביסט ותיק. "באופן תיאורטי, העסק הזה אמור לחזק את בעלי ההון ושלוחיהם".

נועם הבהיר כי למרות ההערכה שנתן לגבי התחזקות כוחם של בעלי הון, שחלקם נמנים עם לקוחותיו – הוא עצמו נמצא כל יום שבת בהפגנות נגד הרפורמה ויעשה הכל כדי שלא תעבור כפי שהיא כתובה כעת. כך גם אלון (שם בדוי), לוביסט בכיר ומוכר בתעשייה, טוען שכל יום שבת ניתן למצוא אותו בהפגנות "מוציא את גרוני" נגד הרפורמה. 

סוגיה אחת שכל המרואיינים הסכימו עליה היא העובדה שאנו ניצבים בפתח עידן חדש. "תם עידן האקטיביזם השיפוטי, וזה לא קשור לאם תעבור הרפורמה במלואה, בחלקה או בכלל לא", אומר יוני (שם בדוי), שמייצג לקוחות רבים. "אין ספק. תם עידן. בזה הצליחו לחלוטין אלה שדחפו להחלשת כוחו של בג"ץ". 

פחות עורכי דין, יותר שדלנים

בשנת 2011 בכיר הלוביסטים בישראל בוריס קרסני, מי ששכלל את השפעת בעלי אינטרסים על הכנסת והממשלה, התבטא באופן נדיר, ואולי אף חזה את ההתנגשות הקרבה בין השלטון לרשות השופטת. בדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה טען קרסני כי "אף אחד לא מקבל החלטות, אף אחד לא רוצה לקבל החלטות. החלטות כלכליות במדינת ישראל מקבל אך ורק בן אדם אחד. פעם זה היו נערי האוצר, היום זה רק היועץ המשפטי לממשלה". 

הוא טען למעשה שהמשפטיזציה של תהליך קבלת ההחלטות תוביל את המערכת הפוליטית למצב בלתי אפשרי של הישרדות. "בעצם עתיד של הישרדות זה מוות. אנחנו הולכים פה לכוון מאוד מאוד לא בריא". 

בזמנו היה קל לבטל את דברי קרסני ככאלה הבאים מכיוונו של מייצג-על של בעלי ההון, שתאוות לקוחותיו נעצרים לעיתים על ידי יועצים משפטיים. אולם מנקודת הזמן הנוכחית, אולי פשוט הייתה זו חוות דעת של אחד מהאנשים שידעו במשך עשורים לזהות תהליכים ולהקדים את זמנם.

השלב הראשון שהמרואיינים מצביעים עליו, הוא דחיפה משמעותית לבעלי האינטרסים ששוכרים את שירותיהם. חובב ינאי, יועץ לקידום מדיניות בשתיל – הקרן החדשה לישראל ו"לוביסט חברתי", היחיד מבין הנשאלים שאיננו מייעץ לגורמים מסחריים, מסביר כיצד יתחזקו בעלי אינטרסים כמו בנקים ומונופולים. "מטרת השינויים היא לחזק את המשילות, שזה שם קוד להענקת עוד כוח לפוליטיקאים על פני ביזור הכוח שלהם על פני רשויות אחרות", הוא מסביר. 

"אז אם הממשלה שולטת לחלוטין על הכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני שלה, ולא תהיה ביקורת שיפוטית או האפשרות לביקורת שיפוטית תקטן דרמטית, אז בהכרח הכוח של הממשלה יגדל. כוחם של מקדמי האינטרסים הכלכליים גדול מכוחם של מקדמי האינטרסים החברתיים, אז בהכרח כוחם של בעלי האינטרסים הללו יגדל". 

אלון (שם בדוי), לוביסט בכיר בענף, מאמין שחלק מהרפורמה עשוי דווקא לפעול לטובת הציבור. "זה שהפוליטיקאים ימנו את השופטים, זה שהיועצים המשפטיים יהיו מינויים שלהם, זה יכול להיות לך פעם לטובה ופעם לרעה. יש הרבה פעמים שהיועצים המשפטיים הם בני ברית כדי לקדם משהו מתלהם ופופוליסטי, ויש מקרים שהם גורם מעכב", הוא אומר.  

פגיעה בענף עורכי הדין 

מעבר למטרות הישירות של חברות הלובי, למהפכה השיפוטית עשויות להיות השלכות אדירות על בעלי המקצוע הרלוונטיים, במקרה שלנו: עורכי דין. יוני טוען כי חברות הלובי הפועלות בכנסת יתחזקו על חשבון משרדי עורכי הדין הגדולים, בהתאם להחלשת מערכת המשפט ביחס להחלטות בכנסת ובממשלה. "תם עידן משרדי הדין הגדולים", הוא טוען. 

לדבריו, פעמים רבות בעבר היה מצוי בדינמיקות בהן עורכי דין של לקוחותיו היו "מכוונני בג"ץ" ועתירות לבתי משפט, כולל עורכי דין שהנחו את הלקוחות לזלזל בהליכים בכנסת כי לטענתם יש בכוחם לשנות החלטות בבתי משפט. מדבריו עולה שהעידן בו הפנים צופות לבית משפט, מגיע לסופו. "עורכי הדין בחרדה", הוא אומר, "אפשר לראות את החרדה הזו בהתגייסות של פירמות משרדי עורכי הדין נגד הרפורמה. פחות יצטרכו אותם ומרכז הכובד יתמקד בכנסת". 

לפי התחזית שלו, יותר ויותר משרדי עורכי דין יעמיקו בעשיית לובינג, כיוון שתחלחל ההבנה שחובה להגביר פעילות במקום שהסמכות בו גדלה לאור הרפורמה. "אם הם לא יציעו שירותי לובינג בתוך סל השירותים שלהם ללקוחות, הם פשוט יהיו לא רלוונטיים בשיח החדש". לדבריו התהליך יחייב עורכי דין גדולים להירשם כלוביסטים, מה שנחשב עבור רבים מהם כאקט מגונה. מהיכרות עם התחום, עבור עורכי הדין התואר "לוביסט" הוא כמו קללה, והסרט הכתום שעל כל לוביסט ועורך דין לענוד, הוא אות קין.

לעת עתה חלקם של משרדי עריכת הדין ב"עוגת הלובינג" בכנסת הוא קטן. מבין 37 גופי לובינג שונים הרשומים במרשם הלוביסטים כרגע, 12 בלבד הם משרדי עורכי דין, וגם כאן הנתון מטעה לחשוב שחלקם ב"עוגה" גדול יחסית למה שהוא בפועל. בדיקה של כמות הלקוחות שהמשרדים האלה מייצגים מעלה נתון של 32 לקוחות מבין למעלה מ-500 לקוחות, כלומר חלק שולי יחסית של פחות מ-6%. 

יוני מוסיף בסוף דבריו שלדעתו ברמה מסוימת התהליך כבר מתרחש בשנים האחרונות באופן איטי, ומצביע על כך שבשנים האחרונות הרבה משנים ליועץ המשפטי לממשלה, לענייני חקיקה, עברו לנהל מחלקות רגולציה במשרדי עורכי דין, כמו לדוגמה אבי ליכט (מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות') שדיווחנו בעבר כי נרשם כלוביסטים לצורך ייצוג לקוחות בכנסת, רז ניזרי (מ. פירון ושות'), ונוגה רובינשטיין (קריספין, רובינשטיין, בלכר, קדוש ושות') המגיעה כבר שנים לכנסת ונרשמת על תקן שדלנית מטעם לקוחות.    

הרפורמה תצריך שינוי באסטרטגיות הלובינג? 

בניית תהליך אסטרטגי לקידום אינטרס של לקוח, מצריכה התחשבות במכלול של שיקולים, בכלל זה השיקול להפנות את עיקר המאמצים לקדם את האינטרס מול בעלי הסמכות. האם לאור השינוי הצפוי ביחסי הכוחות בין הרשויות, הלוביסטים יציעו דרכי פעולה אחרות מאשר בעבר?

התשובה של הלוביסט אלון היא חד משמעית לא. "הלוביסטים לא מתכננים אסטרטגיה שבסופה בסוף בית המשפט יתערב. מתי בית המשפט מתערב בחקיקות? לדוגמה, אם הוא יגיד שלא התקיים דיון ראוי ולא השמיעו את הטענות, אבל מה זה קשור לתכנון של לוביסטים? לוביסט יודע לתכנן האם יתקיים דיון ראוי או לא? את זה אולי הארי פוטר יודע, לא אני", אמר.  

לעומתו, רעות (שם בדוי) שמייצגת לקוחות גדולים בשנים האחרונות, סבורה שכן צפוי שינוי לאור העברת הרפורמה. "החלשת בג"ץ משנה את כללי המשחק ואת האסטרטגיה של מאבקים ציבוריים", היא אומרת. לדעתה אחרי השינוי המתוכנן יקטן משמעותית האפשרות למקרה כמו "בג"ץ דירה שלישית" בו בית המשפט העליון פסל חקיקה של שר האוצר כחלון, בשל קידומה בהליך חקיקה שנפלו בו פגמים, או מקרה התערבות בג"ץ בתיקון החוק שנועד לפצל את תאגיד השידור. "הכלי הזה יוצא מהמשוואה שלנו כבוני אסטרטגיות עבור לקוח". 

דבר אחד עלה באופן ברור מהכיוון אליו הממשלה מתקדמת: כל עוד כוחו של השלטון יגדל באופן דרסטי אל מול הרשויות אחרות – היעדר השקיפות בקשרי הלוביסטים בתוך הממשלה והכנסת יפגע בנו יותר מתמיד. כל עוד הפיקוח והשקיפות על הממשלה אינו גדל כתנאי להגברת כוחה מול הרשות השופטת, הציבור עלול לראות עוד ועוד החלטות שמשרתות את התאגידים הגדולים על חשבונו.