ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מספר הח"כים הנורווגים יגדל, אך המנגנון לחיזוק כוחם נותר בחוץ

ועדת החוקה אישרה את התיקון להסדר שמאפשר לשרים להתפטר ולהכניס את המועמדים הבאים ברשימה לכנסת • הוועדה הצליחה להגביל את השימוש בהסדר רק לתקופה שעד למערכת הבחירות, אך ההצעה לתקופת צינון בחזרה לממשלה לא התקבלה • יו"ר הוועדה רוטמן סרב להסביר מי היו הגורמים שמנעו את הכנסת התיקון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

התיקון הרביעי להסדר הנורווגי עבר בסוף השבוע שעבר בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית. הנוסח המוצע הגדיל את המספר האופציונלי של החכ"ים כך שבמקום 21 חכ"ים נורווגים (שייכנסו במקביל) ניתן יהיה להכניס עד 26 ח"כים. חברי ועדת חוקה, ובראשים היו"ר שמחה רוטמן לא עמדו על כך שהחוק יתקן את המצב המעוות כיום, לפיו חברי הכנסת החדשים תלויים בשרים המתפטרים – מה שמפר את האיזון בין הרשויות ונותן עוד כוח לממשלה.

מנגנון הצינון המרכזי שאותו יזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן כפתרון חלקי לבעיה, נשאר מאחור. לפי ההצעה, הייתה אמורה לחול תקופת צינון לפיה שר או סגן שר שהתפטר מהכנסת ולאחר מכן חזר לכהן כח"כ, לא יוכל לחזור בשנית לשולחן הממשלה עד שתחלוף תקופת זמן מסוימת לאחר ההתפטרות. המנגנון המוצע היה עשוי לחזק את מעמדם של ח"כ הנורווגים, וכתוצאה מכך את מעמדה של הרשות המחוקקת. 

שינוי אחד לטובה שהתקבל היה תיחום הזמן שבו ניתן להשתמש בהסדר הנורווגי כך שההסדר יחול רק מרגע כינונה של הממשלה ועד ל-90 יום לפני הבחירות. מטרת השינוי היא להבטיח שהשימוש בהסדר, שנועד לכתחילה לחזק את העשייה הפרלמנטרית, ייעשה רק כאשר הכנסת מתפקדת באופן שוטף. 

היו"ר רוטמן, שהודה בעבר כי יש מורכבויות נוספות ביחס לסעיף הצינון, כמו גם השגות לקואליציה שצריך לברר לפני, ציין: "לא הצלחתי לשכנע בחיוניות המנגנונים הנוספים להגברת העצמאות".

את סוף הדיון חתם ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) באכזבה: "אף אחד מהמנגנונים לא נכנסו לגוף ההצעה. אנחנו בשלב של הסתייגויות, אולי שווה שהקואליציה תעשה חשיבה נוספת".

רוטמן השיב: "לצערי הסיכוי לזה קטן אך אם יש הסתייגות ספציפית, משהו שניתן לנהל עליו שיח אני מתחייב להשקיע את זמני. אנחנו ניהלנו שיח בעבר, לפעמים גם אחרי שמשהו הגיע למליאה להסתייגות הצלחנו בכוחות משותפים קואליציה ואופוזיציה להחליט דברים עם רצון טוב. אני גם בספק, אבל את הרצון הטוב מצדי אני נכון לגלות".

ח"כ רוטמן סרב להשיב לשאלת "שקוף" על הגורמים שביקשו להשאיר את תקופת הצינון בחוץ,  ומטעמו נמסר כי "קביעת הסדר תקופת צינון לשרים שמתפטרים מהממשלה, מעורר שאלות וקשיים מבחינה חוקתית דמוקרטית וגם עלול לגרום לחששות ולאי מימוש ההסדר הנורבגי". רוטמן הוסיף כי "ייתכן ויהיה מקום לשקול הסדר זה, וגם הסדרים אחרים שעלו בדיוני הוועדה בתיקון מקיף יותר (שיאפשר גם התייחסות לפער בין סיעה לרשימה) אולם בשלב זה ולאור חשיבות כניסת חברי כנסת נוספים לטובת עבודת הכנסת וועדותיה, העניין הושאר בחוץ".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,867 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק