הישראבלוף חוזר: המשרד לנושאים אסטרטגיים מוקם מחדש

בהשבעת הממשלה ה-37 במליאה היום (חמישי), בנימין נתניהו הודיע על הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, בראשו יעמוד רון דרמר, שגריר ארה"ב לשעבר. כפי שחשף איתמר ב"ז בשורת תחקירים של "העין השביעית", המשרד היה כישלון גדול בימין של גלעד ארדן, ובזבז מיליונים מתקציב המדינה בפרויקט כושל. המשרד פורק ב-2008, הוקם שוב ב-2009 – ונסגר אשתקד, בראשית ימי הממשלה הקודמת.

זהו אינו המשרד היחיד שנחיצותו מוטלת בספק. בעבר הראינו ב"שקוף" כי משרד המודיעין, שבראשו תעמוד כעת גילה גמליאל, אינו מצריך אדם במשרה מלאה. שר המודיעין לשעבר ישראל כ"ץ, שעשה את התפקיד במקביל לתיק התחבורה, השקיע בו יום בשבוע.

שרים מיותרים נוספים: שרה במשרד רה"מ גלית דיסטל אטבריאן, השרה למשימות לאומיות (משרד חדש) אורית סטרוק, שר התפוצות והשוויון החברתי עמיחי שיקלי, שר החדשנות המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס ושר נוסף במשרד הרווחה יואב בן צור.

נראה כי הממשלה המנופחת כאן כדי להישאר. גם ראש הממשלה הקודם יאיר לפיד נכשל במשימה שהציב לעצמו, להקטין את הממשלה ל-24 שרים. הממשלה הנוכחית מחריפה את המגמה, כאשר חלקים ממשרדים פוצלו ועברו לאחרים, והמשילות שהובטחה לציבור עלולה להיפגע אנושות נוכח הבטחות לרוטציה בתפקידי השרים. מעבר לעלות כל משרד כזה – 3 מיליון שקל בשנה – ממשלה מנופחת יוצרת עודף ביורוקרטיה, כשלים בניהול ובתקשורת בין המשרדים והשפעה ישירה על חיי יומיום של האזרחים. 

 בדיקה מקיפה שערכנו ב"שקוף" בעבר הראתה עד כמה המצב בישראל חריג ביחס לעולם. ממוצע השרים במדינות שנבדקו באותה העת עומד על 19. המדינות היחידות עם יותר שרים מישראל הן טוניסיה (30) וסנגל (32).

הישראבלוף חוזר

אך שווה להתעכב באופן ייחודי על המשרד לנושאים אסטרטגיים. בתחילת הדרך הוא טמן בחובו הבטחה גדולה – להילחם בתנועת החרם העולמית. הדרך להילחם בדמון הזה, כך הוחלט, תהיה שפיכת כסף ציבורי על רשת בינלאומית של סוכנים: ארגונים יהודיים בתפוצות, אוונגליסטים, עמותות ימין, מועצות מהשטחים ושלל קבלני הסברה שזהותם מוסתרת עד היום.

במרכז הפארסה שנחקרה עמד המיזם הממשלתי "קלע שלמה", שלימים הודו במשרד כי מדובר בישראבלוף: היו צריכים שם גוף קש שיטשטש את מקור הכסף שיועבר לארגונים בחו"ל וימנע מהם להיצבע בצבעים ממשלתיים. הקמת "קלע שלמה" נחשפה באתר "העין השביעית" עוד לפני שאנשיו הוציאו לפועל משימה ממשלתית אחת.

"קלע שלמה", שבשלב מסוים שינה את שמו ל"קונצרט", אמור היה לשמש תשתית חדשנית שתשחרר את ההסברה מכבליה הממסדיים ותאפשר לה לפעול במהירות ובגמישות. בפועל, הארגון תפקד בעיקר כצינור להזרקת קוקטייל של כספים ממשלתיים ופילנתרופיים לגופים שלא רצו לקבל את הכסף ישירות ממדינת ישראל, אך כשל גם בכך. הפרויקט אמנם תוקצב ב-128 מיליון שקל מתקציב המדינה, אבל התנאי להעברת הכסף היה שעל כל שקל ממשלתי יגויס שקל ממקורות אזרחיים. 

אך בכירי המשרד לא הצליחו להשיג תרומות בהיקף משמעותי. מסמכים שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע של "העין השביעית" והתנועה לחופש המידע העלו שב"קלע שלמה" הצליחו לגייס רק כעשירית מסכום היעד. רבים מהפרויקטים שתוקצבו בוטלו לפני שיצאו לפועל, והארגון נקלע למצוקה תזרימית. עד שנסגר לבסוף.