ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לפני כשבוע קיבל אלי כהן את תיק המודיעין. תיק שבממשלה הקודמת הוחזק על ידי ישראל כ"ץ שכיהן גם כשר התחבורה. האם משרד המודיעין זקוק לשר במשרה מלאה? בזכות יומנו השקוף של שר המודיעין לשעבר, ישראל כ"ץ, שהחזיק במשרה במקביל לתפקידו כשר התחבורה, ניתן להשיב לשאלה. מניתוח יומנו מתגלה: במשך שנים הסתפקו במשרד בממשלתי בשר שמקדיש לנושא יום אחד לשבוע, לכל היותר.
שר התחבורה ישראל כ"ץ היה אכן שר עסוק. כשהיה שר התחבורה והמודיעין הקדיש את רוב זמנו למשרד התחבורה. לפי יומנו השקוף לשנים 2016-2018 ניתן ללמוד שהרבה בפגישות וסיורים בנושאי תחבורה ברחבי הארץ. כמעט מדי שבוע קיים סיור, לפעמים שניים.
את הזמן לענייני מודיעין נהג לרכז בימי ראשון בצהריים, לאחר ישיבת הממשלה. במקרה הטוב בין השעות 14:00-18:00. נראה כי זו לבנת זמן קבועה שהקדיש לנושא. לעיתים מולאה בפגישות ולעיתים לא. כלומר, במקרה הטוב, באותו היום הקדיש לענייני מודיעין כארבע שעות.
עוד מועד בעל נגיעה ביטחונית התקיים בחמישי אחר הצהריים. השר כ"ץ נהג לקיים במשך כשעה עד שעתיים פגישות בענייני מוסד, שב"כ ומשרד ראש הממשלה.
כלומר בסך הכול השר כ"ץ הקדיש כשש שעות עבודה בשבוע, במקרה הטוב, לענייני מודיעין. הדפוס הזה חוזר באופן עקבי למדי בשנים 2016, 2017, ו-2018. לעיתים קיים פגישה נוספת של שעה במהלך השבוע.
על אף הצורך המוטל ספק בתפקידו, כהן יקבל תנאים זהים לשאר השרים: 49 אלף שקל בחודש, לצד לשכה, יועצים, אבטחה צמודה ורכב שרד.
מה תפקידו של שר המודיעין? לאחרונה ניסה העיתונאי ניר גונטז' מהארץ להשיב לשאלה זו. למשרד אין דובר והעיתונאי לא הצליח להשיג תשובה. באתר משרד המודיעין התיאור כללי למדי. בין היתר, נכתב: "במשרד כונן פורום בין סוכנותי ובין משרדי רחב שיהווה את הבסיס למנגנון לסריקת האופק, אשר כבר קיים בשורה של מדינות מפותחות, שתכליתו זיהוי מוקדם של "אותות חלשים" ו"מגמות מבצבצות" בעולם ובאזור".
בראיון לאתר "דבר", השר הנכנס אלי כהן הודה כי משרד המודיעין לא היה בראש רשימת היעדים שלו. "אני יכול לומר בגילוי נאות שרציתי את משרד הבינוי והשיכון, מאוד עניין אותי הדיור לזוגות הצעירים והדיור הציבורי, אבל בסוף היום צריך להגיע להסכמה להרכבת ממשלה. אני נכנס לתפקיד הזה בחרדת קודש, אני מתכוון להשקיע בזמן הקרוב את הלמידה בו, ובכל מקום שהייתי פעלתי לחזק ולשדרג את התחום״.
משמעות תפקיד שר המודיעין אינה הופכת ברורה יותר כאשר בוחנים את מעמדו בקרב מקבלי ההחלטות בנושאים ביטחוניים. נראה כי הוא לא יהיה חבר באחד הפורומים המשמעותיים ביותר, "ועדת השרים לביטחון לאומי", הידועה יותר בשמה הנפוץ הקבינט המדיני הביטחוני.
באחריות הוועדה לקבל החלטות גורליות, כמו יציאה למלחמה או פעולות ביטחוניות נלוות שעלולות להוביל ללחימה. על מנת לאפשר לפורום החשוב גמישות, סודיות ושמירה על אחריות משותפת של כל הממשלה על ההחלטות – נקבע שהרכב הפורום יהיה מצומצם.
מתוקף חוק הממשלה, חברים בו חמישה אנשים: רה"מ (בנימין נתניהו), שר הביטחון (בני גנץ), שר האוצר (ישראל כ"ץ), שר החוץ (גבי אשכנזי), השר לבטחון פנים (אמיר אוחנה) ושר המשפטים (אבי ניסנקורן). הממשלה רשאית להוסיף שרים נוספים, אך לכל היותר חצי משרי הממשלה.
ואכן הממשלה ה-35 בחרה להגדיל את הפורום עד למקסימום המותר בחוק: כ-16 שרים, הקבינט המדיני ביטחוני הגדול בתולדות המדינה. השרים שנוספו:
שר החינוך, שר המים, שר הפנים, שר החקלאות ועוד. מי שלא נמצא ברשימה הוא שר המודיעין, אלי כהן.
נתניהו העניק לכהן מעמד של "משקיף". אך זהו לא תפקיד אמיתי. "מעמדו לא מוסדר באופן ברור מלבד הכלל הבסיסי שלפיו הוא לא יכול להשתתף בהצבעה", נכתב במסמך ההצעה.
החלטות אלו מחזקות את הטענה כי חברות בקבינט הביטחוני היא עוד נכס פוליטי שמחולק בצורה לא עניינית. כך למשל, בין 16 החברים נשמר איזון בין כחול לבן והליכוד, אותו איזון עליו עמלו בניסוח חקיקת הבזק שעברה כדי לכונן את הממשלה. שמונה מהם בעלי זיקה לנתניהו ושמונה בעלי זיקה לגנץ.
במקביל לעבודתו כשר, כהן יכהן גם כח"כ. אבל יהיה חייב להגיע רק להצבעות – אם לא ימצא קיזוז (כלומר, ידאג שח"כ מהצד הנגדי ייעדר גם הוא, כדי שהיחס בין המתנגדים לתומכים יישמר). בתקווה שכהן לא יבלה בבטלה את ימיו בממשלה, יש להניח שימצא דרך למלא את הזמן כדי לנסות להצדיק את קיום התפקיד. חוק פרקינסון הראשון (חוקי צמיחת בירוקרטיה בארגונים) הרי קובע: "עבודה מתרחבת כדי למלא את כל הזמן שהוקצה לה".
לשאלת שקוף כיצד השר מתכוון למלא את שאר זמנו, נמסר מלשכתו: "השר כהן, בדומה לשר דן מרידור והשר יובל שטייניץ, יכהן בתפקיד וישקיע בו את עיקר פעילותו, מעבר לתפקידו בוועדות הממשלה ובכנסת. השר כהן לומד את התפקיד, ומתכוון לפעול לחיזוק ושדרוג המשרד ותחומי הפעילות הרלוונטיים כפי שעשה בתפקידים קודמים".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק