מאבק סביבתי אמיתי דורש יותר משרה אחת

הדיונים הקואליציוניים נמשכים במלוא הקיטור ועדיין לא שמענו דרישה מאף מפלגה לקבל את המשרד להגנת הסביבה. למרות שבקרב הציבור חלה עלייה משמעותית בדאגה לנושא, חוסר העניין של הקואליציה העתידית בתיק הסביבה היה צפוי. 

בשלהי מערכת הבחירות האחרונה התקיים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט בתל אביב פאנל "כנסת בוערת" מטעם מחאת הנוער למען האקלים. הוזמנו אליו חברי כנסת מקשת רחבה של מפלגות אבל הנציגויות שהגיעו בפועל הן אות מבשר רעות לממשלה הבאה. בעוד שנרשמה הגעה מרשימה מטעם הממשלה ה-36 (בהם ח"כים מיש עתיד, מרצ, העבודה וישראל ביתנו), רק ח"כית אחת מהקואליציה המסתמנת התייצבה בפאנל – גילה גמליאל, כנציגת הליכוד.

בשבוע שעבר פורסם בשקוף כי ארגוני הסביבה יצאו בקריאה חריגה ליו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, שימנה את גמליאל לשרה להגנת הסביבה. גמליאל, שהייתה במשרד להגנת הסביבה בממשלה ה-35, המשיכה להיות חברת כנסת ירוקה גם בהיותה באופוזיציה. היא הייתה פעילה בשדולה הסביבתית בכנסת וקידמה הצעות חוק ושאילתות בנושא – דבר המתבטא בהיותה במקום הרביעי מבין חברי הכנסת הסביבתיים בדירוג הפרלמטר של שקוף.

אדם טבע ודין במכתב לראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו: מנה את @GilaGamliel גילה גמליאל לשרה להגנת הסביבה*: "אנו רואים בחה"כ גמליאל את האדם המנוסה ובעלת הרקורד המקצועי הטוב ביותר לשם הובלת המשרד שתפקידו להתמודד עם האיומים הסביבתיים והאקלימיים שנכונו לנו. מינוייה, הוא צו השעה".

— אדם טבע ודין (@adamteva) November 6, 2022

במהלך הפאנל "כנסת בוערת" שהתקיים באוקטובר, גמליאל לא חסכה ביקורת מהשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, והצעת חוק האקלים הממשלתית שלה. גמליאל אף רמזה כי אם זה יהיה תלוי בה, הדבר הראשון שתעשה יהיה למשוך את הצעת החוק של השרה הנוכחית ולקדם את זו שלה. לעמדתה של גמליאל, הצעתה של זנדברג עוקרה מתכנים חשובים, למשל יעדי אנרגיות מתחדשות. 

לאור דחיפות המשבר האקלימי-אקולוגי, יש יתרון גדול לשרה שחוזרת למשרד ומכירה את הפעילות בו, את הפערים ואת החסמים. קיים סיכוי לא מבוטל שגמליאל תקדם פעולות משמעותיות. לצורך כך, היא תצטרך להעביר את חוק האקלים שיזמה. אם להיות אופטימיים, ייתכן שדווקא במסגרת הממשלה המסתמנת, ועם גיבוי מראש הממשלה, היא תוכל להעביר חוק אקלים יותר שאפתני. 

לא רק משרד הסביבה

בוועידת האקלים המתקיימת בשארם א-שייח' בימים אלו, ישראל מבקשת להציג לעולם חזות ירוקה וחדשנית. אבל אג'נדה סביבתית אמיתית היא לא מן השפה ולחוץ. החידושים שישראל מציעה ומשווקת החוצה, כדוגמת ייצור אנרגיה ממימן ירוק, צריכים קודם כל להיות מיושמים כאן – מגובים בחקיקה ממשלתית עם תקצוב הולם. חוק האקלים יכול להוות הזדמנות להאיץ שיקום אקולוגי של שטחים פתוחים על מנת להגדיל את ספיחת הפליטות, ולהיערך לאירועי קיצון אקלימיים הצפויים להשפיע גם על יוקר המחייה.

בנוסף לחוק אקלים חזק, המשרד להגנת הסביבה יצטרך לפעול באומץ מול הרשויות המקומיות והמפעלים המזהמים ולשלב זרועות עם משרדי ממשלה אחרים. יש לעשות טיפול שורש חוצה משרדים ולא להתמקד רק בפתרונות טכנולוגיים המגרדים את פני השטח. 

אנחנו גאות וגאים להצטרף למדינות רבות מהעולם ולהשתתף בוועדת האקלים בשארם א-שייח' שבמצרים, ולהציג פתרונות חדשניים שיסייעו במאבק במשבר האקלים.
בשבוע הבא זה קורה 👈 פתיחת אירועי COP27, עקבו אחרינו בדף הפייסבוק לעדכונים ושידורים חיים מהאירועים!@COP27P @IsraelHebrew pic.twitter.com/MChxqX0mWo

— המשרד להגנת הסביבה – Environmental Protection (@SvivaMinistry) November 2, 2022

בשאלון שנשלח למפלגות לפני הבחירות מטעם מגמה ירוקה, מחאת הנוער למען האקלים, שומרי הבית וקמפיין בוחרים, המפלגות נשאלו מי לדעתן המשרדים הכי חשובים להגנה על הסביבה. נוסף למשרד להגנת הסביבה, סימנו המפלגות חמישה משרדים: האוצר, האנרגיה, הכלכלה, הפנים (מנהל התכנון) והתחבורה. 

שרי הסביבה הבאים יצטרכו ליזום שיתופי פעולה משמעתיים עם משרדים אלו ואחרים, ולוודא שהללו נערכים למשבר האקלים. הזהות של שר האנרגיה תהיה לא פחות חשובה בכל הנוגע לתעדוף אנרגיות מתחדשות על פני דלקים פוסיליים. למעשה נדרשת ראייה ממשלתית סביבתית כוללת.

בסוף אוקטובר פנה ארגון גרינפיס לראש הממשלה המיועד נתניהו בדרישה להכניס לקווי היסוד של הממשלה המתהווה את משבר האקלים והמעבר לאנרגיה מתחדשת. בין היתר, ביקש הארגון לעצור חיפושי גז ונפט בים התיכון. לפעולות משמעותיות אלה אפשר להוסיף גם הצבת תאריך יעד לפינוי מפרץ חיפה והגנה על המגוון הביולוגי והטבע הישראלי. אם נושאים אלו יעוגנו בקווי היסוד של הממשלה הנכנסת, זו אכן תהיה בשורה. 

יש כיום אינספור יוזמות סביבתיות מקומיות וארציות שמגיעות מהשטח, מאזרחים מודאגים. תיק הסביבה צריך להיות אצל מי שבאמת תקדם פעולות משמעותיות כמו השרה לשעבר גמליאל,  ותחת ממשלה שמכניסה את הסביבה לסדרי העדיפויות שלה. האם נתניהו יקשיב לארגוני הסביבה ולרחשי הציבור הרחב או שיזנח את הנושא וישאיר לישראל מורשת עכורה?

נועה שטיינר היא דוקטורנטית במדיניות סביבתית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת קיל בגרמניה.