מאזן אימה בין ימין ושמאל: מה אפשר ללמוד לקראת הבחירות מהרפורמה בחקלאות?

עודד פורר ורם שפע, אביגדור ליברמן ורם בן ברק, אביר קארה ויאיר גולן – שמות הפוליטיקאים הללו הם חלק משדה סמנטי של ניגודים ומחלוקות עמוקות בתפיסות הכלכליות והחברתיות. למרות זאת, גם חלק מאותה קואליציה צרה שאילצה אותם לעבוד יחדיו על אחת מהרפורמות הטעונות ביותר בשנים האחרונות בארץ – הרפורמה בחקלאות.

שר החקלאות פורר בניגוד לקודמו, אלון שוסטר, שהגיע מתוך החקלאים, נאלץ להתמודד נוסף להתנגדות חברי הכנסת גם עם הדרג המקצועי במשרדו ולובי שמשפיע על כל צדי המפה הפוליטית. למרות הישגיו בהעברת הרפורמה, טענות מבית גורסות שהרפורמה חלקית, והחסמים המרכזיים – תקנות הגנת הצומח ותכנון ענף הביצים – לא הוסרו, ובשל כך המחירים של פירות, ירקות, וביצים לא ירדו גם בעתיד.

כדי להעמיק במעשים ולא בהבטחות – שאלנו לקראת הבחירות שרים ממפלגות שונות באיזה מהלך הם מתגאים יותר מכל בקדנציה הנוכחית. השר פורר בחר ברפורמה בחקלאות, שעיקרה הורדת מכסים. המאבק על הרפורמה אולי נראה על פני השטח כלכלי-טכני, כזה המתרכז במכסים, מספרים, תקנות,  אך הוא מכיל בתוכו סט שלם של עולם ערכים שהגיע להתנגשות. בפועל, המאבק לקידום ובלימת הרפורמה משרטט את הקושי שעומד בפני קואליציה צרה של 61 חברי כנסת, בה כל גורם מושך את החבל לצד שלו, יכול לאיים בהפלת הממשלה, ומונע שינוי.

המטרה: להוריד מכסים ולהוזיל את הסל

מדוע היה צורך ברפורמה בחקלאות? בדיקה מ-2017 מצאה שמחירי הפירות והירקות בישראל אמנם נמוכים מממוצע ה-oecd, אך מחירם עולה בהתמדה בעשור האחרון. באופן ספציפי, מחירי הביצים והחלב בישראל גבוהים בעשרות אחוזים ממוצע ה-oecd. בדיקה של משרד האוצר והחקלאות לא מצאה שהמחירים הגבוהים נובעים מרווח מופרז של הסיטונאים או של הסופרים בקצה (שאף נמצא נמוך ביחס לעולם) או מרווח מופרז של החקלאים. הסיבה למחירים הגבוהים ככל הנראה נעוצה בהתעקשות על גידולים לא יעילים, כלומר – גידול ירקות ופירות שבמקומות אחרים בעולם מצליחים לגדל בעלות נמוכה יותר ביחס לארץ.

כל אלו הובילו את שר האוצר ליברמן והחקלאות פורר להכריז במרץ השנה על הורדת מכסים כחלק רפורמה נרחבת בחקלאות, עם הבטחה לחיסכון של 820 שקלים בשנה לצרכן הישראלי.

"ליברמן ופורר פעלו באופן חד צדדי, למרות שהם התחייבו להגיע איתנו להסכמות", אומר ל"שקוף" ח"כ רם שפע (העבודה), ממובילי ההתנגדות לרפורמה ביחד עם אלון שוסטר (כחול לבן) ועם חברי כנסת נוספים מהשדולה החקלאית בכנסת. הורדת המכסים אמנם נמצאת בסמכותם של שר האוצר והחקלאות, אך היא זמנית, ועלולה לדרוש את אישור מליאת הכנסת במידה ואחד מחברי הכנסת בוחר בכך.

"הייתה לנו אפשרות להביא את הורדת המכסים לדיון במליאה בתוך 60 ימים", מוסיף ח"כ שפע, ומציין ש"ליברמן ופורר הבינו שאין להם רוב כי האופוזיציה הייתה איתנו ברובה (כלומר הייתה מצביעה נגד הורדת המכסים, ד.ג). זה ייצר מאזן אימה שכזה, שאי אפשר להעביר את הרפורמה בלי להגיע להסכמות", הוא מסכם. 

מאזן האימה אכן הגיע לכדי מימוש ביולי האחרון. רגע לפני פיזור הכנסת הצליחו להגיע פורר וליברמן להסכמות עם נציגי החקלאים, כאשר עיקרי הרפורמה כוללים הורדת מכסים הדרגתית על מגוון פירות וירקות בחמש פעימות, תוך שהתמיכה הישירה של הממשלה בחקלאים תגדל ל-700 מיליון שקל ותהיה תלויה בסוג הגידול. במקביל, בוטלו מרבית האגרות על עובדים זרים, וההישג המשמעותי ביותר ללובי החקלאי – תקנות הגנת הצומח נשארו כמעט ללא שינוי, כאשר נקבע שמי שיקבע את התקנות יהיו אנשי האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות ולא החקלאים עצמם. מהי המשמעות של התקנות ושל זהות הגורם שקובע אותן?

ביקורת משמאל: "הטילו אימה על עובדי המשרד"

תקנות הגנת הצומח נועדו להגן על הגידולים הישראלים מפני מזיקים מחו"ל. בעוד שמדובר במטרה חשובה שמיושמת גם בעולם, עולה החשש שבארץ היא משמשת גם לחסימת ייבוא ותחרות מחו"ל, בדומה לתקנים ייחודיים לישראל של מכון התקנים (ראו פירוט בכתבה קודמת בסדרה). מנכ"לית משרד החקלאות אמרה בריאיון לגלובס השנה כי "הרגולציה על הגנת הצומח היא קריטית למניעת חדירת מזיקים לישראל, אלא שהיא גם נוצלה במשך זמן רב כחסם יבוא שמונע תחרות ומעלה את יוקר המחיה. במצב היום לוקח שנים רבות לקבל אישור יבוא – עד 13 שנים".

לפי ההערכות, במצב הנוכחי בו תקנות הגנת הצומח לא ישתנו, גם אם המכסים ירדו לאפס השוק לא באמת יפתח לתחרות, שכן התקנות יכולות לעכב את הייבוא ולהפוך אותו ללא כדאי. בדיקת גלובס מצאה כי יבוא פירות וירקות שהמכסים עליהם בוטלו לא השתנה דרמטית ולעיתים נשאר אפסי, אך במוצרים שהיו פתוחים ליבוא תחרותי, כלומר שלא תלוי בתקנות הגנת הצומח, כמו השום, הורדת המכסים גררה צניחה במחיר של כמעט 30% בתוך שנה. דוגמה נוספת לכך שהורדת מכסים ופתיחה אמיתית לתחרות מובילה לירידת מחירים היא ירידת מחירי הטונה בין 2017 ל-2013.

מתנגדי הרפורמה התעקשו כי התקנות חשובות לטובת הציבור. "אביר קארה אומר שאין שום משמעות להגנת הצומח, שאפשר מחר לבטל את זה. ליברמן אומר שהחקלאים חושבים שיש זן מזיק שמגיע רק לישראל. זו בורות שאין לתאר אותה", אומר ח״כ שפע. "התקנות הן כלי שכל העולם משתמש בו, לא המציאו אותו בישראל, ותפקידו לוודא שבזמן שאתה מייבא פירות וירקות אתה שומר עליהם ממזיקים. זה דבר מאוד טריוויאלי".

בחודש האחרון ניסה שר החקלאות פורר לשנות את התקנות שוב, עם רעיון חדש: במקום שיידרש רישיון ליבוא של פירות וירקות לישראל, יהיה מותר לייבא הכל – אלא אם האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות אוסר זאת. לצד זאת, הוא רצה לקבוע כי התנאי לייבוא יהיה הגשת תעודות בריאות על ידי היבואנים – אישור ממדינת המקור כי המוצר המיובא עומד בתקנות של ניקיון ממחלות ומזיקים. הדבר עלול לייצר שלל בעיות ביורוקרטיות ליבואנים שיצטרכו לעמוד בדרישות ספציפיות של אותו האגף. היה גם חסם פוליטי בדרך: שינוי התקנות מצריך את אישורה של ועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ מיכאל ביטון, שנחשב מקורב לחקלאים.

אם לא די בכל אלו, לפי מספר פרסומים גורמי המקצוע במשרד החקלאות לא התלהבו מהרפורמה של השר פורר, בלשון המעטה. מעריב פרסם כי צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר במשרד, שיתף פעולה עם מזכ"ל ארגון חקלאי ישראל – ישראל אבשלום וילן – ותידרך אותו מה להגיד בדיונים כך שהחקלאים ישיגו את מבוקשם. משרד החקלאות לא הכחיש את הפרסום של הכתבת ליאת רון, והגיב כי "הנושא מצוי בבחינה של נציבות שירות המדינה, ואין ביכולתנו להרחיב מעבר לכך".

ח"כ רם שפע מוסיף כי "הדרג המקצועי במשרד החקלאות התנגד לרפורמה לאורך כל הדרך. היה ברור לכולם שהמהלכים שהשר והמנכ"לית קידמו לא מיטיבים עם החקלאות הישראלית. הטילו עליהם אימה". לטענתו, "הדיון לא היה על כמה מכס להוריד, מה יהיה מחיר המים – זה היה יכול להיות דיון לגיטימי. אבל הם רצו לייצר קרב בין יוקר המחיה לחקלאים. זו הייתה בחירה מודעת של מפלגת ישראל ביתנו. היה פה מהלך פוליטי על חשבון החקלאים. אני לא באתי להגן רק על החקלאים, אלא מפני השלכות משבר אקלים (בהקשר של חשש ממחסור במזון, ד.ג), מפני מזיקים, מפני סכנה להאבקה של הדבורים".

שר פורר סרב להתראיין ולא ענה לשאלות "שקוף" בנושא עד מועד פרסום הכתבה.

ביקורת מימין: "אין רפורמה בחקלאות, החריבו אותה"

אחת הביקורות המרכזיות על הרפורמה מגיעה דווקא מתומכיה המרכזיים – סגן השר אביר קארה, שניצב בכיוון הנגדי לח"כ שפע. "בוועדות כל אחד ניסה למשוך לכיוון שלו. הדבוראים והחקלאים פשוט החריבו את הרפורמה בחקלאות, אין רפורמה בחקלאות".

קארה מציין לדוגמה את מה שהוא מכנה כישלון בענף הביצים. הענף כיום מנוהל לדבריו על ידי מועצת הלול, שקובעת מכסות ייצור ביצים לכל חקלאי, ובכך משפיעה רבות על המחיר, ושולטת הלכה מעשה בענף כולו ללא אפשרות לתחרות אמיתית. "הפחיתו את המכס על ייבוא ביצים, אבל העלו את המחיר המפוקח על הביצה, וקבעו שתכנון הענף יסתיים רק בעוד כ-10 שנים. זו בדיחה – נראה לך שעוד 10 שנים מישהו יעשה עם זה משהו?"

• צ'ק דחוי על חשבוננו: כך נכנעים הפקידים לטריק הקבוע של הלוביסטים

כפי שמציין קארה, במסגרת הדיונים הסכימו הלולנים לבטל את תכנון הענף בעוד 10 שנים, אך זה כפוף להסכמתם של הלולנים הוותיקים בבוא העת. כמו כן, לא מדובר בהסכם מחייב – ההסכמה על ביטול תכנון הענף תחוקק רק בעוד 10 שנים, דבר המחזק את החשש של סגן השר קארה, שכן כרגע ההסכם בין הצדדים מהווה הצהרה יותר מאשר התחייבות.

"הפחיתו את המכס על ייבוא ביצים, אבל העלו את המחיר המפוקח על הביצה, וקבעו שתכנון הענף יסתיים רק בעוד כ-10 שנים. זו בדיחה – נראה לך שעוד 10 שנים מישהו יעשה עם זה משהו?"

סגן שר במשרד האוצר, אביר קארה

לצד הטענות של קארה על ההסכם, חשוב לציין כי הוא כלל גם את סיום כליאת התרנגולות בכלובים הישנים, וסיכם עם הלולנים על מעבר בתוך 15 שנה ללולים מתקדמים יותר, שגורמים פחות סבל לתרנגולות. "תקופת המעבר ארוכה מידי, אבל בכל זאת מדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו למען בעלי חיים בישראל", אומרת שירה הרצנו, דוברת עמותת אנימלס.

לקארה מתווסף אלעד מלכא, מנכ"ל חברת הלובי "האינטרס שלך", הדוגלת במדיניות כלכלית ליברלית, שציין לפני ימים אחדים כי "ברפורמה בחקלאות הפסדנו". הוא הזכיר שוב את תקנות הגנת הצומח שלא השתנו כסיבה המרכזית לכך.

רפורמה רחבה, קואליציה צרה

למרות הטענות הרבות, היכולת של פורר להוביל שינויים הייתה מוגבלת – בקואליציה צרה של 61 חברי כנסת קשה להשיג רוב וקל להפיל כמעט כל הצעה שמביאה עימה שינויי עומק. כפי שאומר חבר הכנסת שפע: "בתוך הקואליציה אתה צריך לקבל החלטות משותפות. אם לא תתמוך בדבר אחד – אני לא אתמוך בדבר אחר". ניסן אברהם ורן פיטוסי מפורום קהלת, שדוגל במדיניות כלכלית ימנית ליברלית, מוסיפים כי "הלובי החקלאי נמצא כמעט בכל מפלגה. אחת ההצלחות של החקלאים זה שהם הצליחו לחדור גם לימין וגם לשמאל. בגלל זה קשה לגעת בהם".

משיכת החבל הזאת אילצה את פורר וליברמן לחזור בהם במספר סוגיות מרכזיות. מעבר להגנת הצומח, הממשלה התפשרה גם בנושא אופי הסבסוד לחקלאים, שניתן בתמורה להפסדים שיחוו עם פתיחת השוק. ליברמן ופורר רצו בהתחלה לתת סבסוד אחיד לכלל החקלאים, אך התנגדות עזה מצידם הצליחה להוביל לסבסוד דיפרנציאלי, כלומר כזה שמשתנה בהתאם לסוג הגידול של החקלאי.

פשרה נוספת משמעותית נוגעת לדחיית הורדת המכסים על פירות וירקות מרכזיים כמו עגבנייה, מלפפון, אגס, רק לשנת 2026, וכן הגדלת הסבסוד לחקלאי העוטף וגבול הצפון מתוך אינטרס ציוני, לטענת נציגי החקלאים.

הפשרות אליהן הגיעו הצדדים מייצגות סט ערכים שהגיע לידי התנגשות – ליברמן, פורר, וקארה המייצגים את הגלובליזציה והשוק החופשי, נגד שפע ונציגי השדולה החקלאית שרוצים לשמר את כוחו של הענף המקומי. גם אם חלקים רבים בסבך האינטרסים אינו שקוף לציבור, מניסיונות משיכת החבל ניתן ללמוד לא מעט על העתיד שכל אחת מהמפלגות רוצה לשרטט לנו.