לוביסטים בפוטנציה: מדוע אין פיקוח על יועצים פרלמנטריים שעובדים בעבודה נוספת?

האם הגיוני שיועץ פרלמנטרי, הפועל למען הציבור, יועסק במקביל בעבודה אחרת, למרות ניגוד אינטרסים אפשרי? מצב העניינים כיום, שבו אין פיקוח על יועצים העובדים בשתי עבודות – יוצר פרצה מסוכנת.

בכנסת מועסקים יותר מ-330 עוזרים פרלמנטריים. לכל ח"כ עומדת הזכות להעסיק שלושה עוזרים, כשלח"כים בתפקידים מסוימים, יו"ר ועדה לדוגמה, עומדת הזכות להעסיק עוזר נוסף. שכר יועץ פרלמנטרי נע בין 12,000 ל-18,000 ש"ח ברוטו לחודש, ופעמים רבות יועצים מעוניינים להגדיל את הכנסתם ולעבוד בעבודה נוספת. כדי לעשות זאת הם נדרשים לקבל אישור מהלשכה המשפטית. 

במרבית המקרים הבקשה מאושרת, אך קיימים מקרים שבהם עולה חשש לניגוד עניינים בין פעילות היועצים בכנסת לבין עבודתם הנוספת. לפעמים הבקשה נדחית. פעמים אחרות אישור העבודה מותנה בחתימה על הסדר ניגוד עניינים.

אלא שמרגע שהתקבל אישור העבודה, אין כל פיקוח, בקרה ואכיפה על הסדרי ניגוד העניינים. הסכנה לאינטרס הציבורי נשקפת מיכולתו של היועץ לקדם אינטרסים של מעסיקים בקביל, כלומר להיות "לוביסט שחור" במסדרונות הכנסת.

החתול מתחייב לשמור על השמנת

מאז הכנסת ה-20 אושרו 268 בקשות לעבודה נוספת. ב-16 מקרים, נדרשו היועצים הפרלמנטריים לחתום על הסדר ניגוד עניינים. ואולם, עצם הלגיטימציה של הסדרים אלה מוטלת בספק לאור העובדה שאין פיקוח עליהם באמצעות פעולות יזומות. מדיניות הכנסת כרגע היא בבחינת "שגר ושכח": קבלת התחייבות חתומה מהחתול שלא יאכל מהשמנת, מבלי שיהיה גורם נוסף שיציץ ויבדוק אם מפלס השמנת לא הולך ויורד. 

חלק מהסדרי ניגודי העניינים נחתמו מול יועצים העובדים בגופים וחברות המסתייעים במקביל בלוביסטים בכנסת. כך למשל במקרה של נועה שלום, יועצת של ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), שהוחתמה בכנסת ה-24 על הסדר ניגוד עניינים לאור התנדבותה כחברת ועד של החברה להגנת הטבע – גוף שתקציבו השנתי ב-2021 עמד על 131 מיליון ש"ח ושמנהל פעילות לובינג ענפה בכנסת, הכולל שימוש בשירותי חברת הלובינג "אימפקט". ח"כ גינזבורג כיהן בכנסת האחרונה בתפקידי מפתח בקואליציה, וראוי היה במקרה זה לדרוש את הפסקת פעילות היועצת בגוף עתיר משאבים ומרובה אינטרסים מסוג זה. 

גם היועץ שמעון בן ישי, שעבד בכנסת ה-24 עם ח"כ עידית סילמן (ימינה), הוחתם על הסדר ניגוד עניינים כדי שיוכל לעבוד במקביל כמנהל התפעול בחברת "גרעיני עפולה טוב הארץ", שם הוא מכהן גם כדירקטור מניות משמעותי המחזיק ב-33% מהון מניותיה. 

דוגמה נוספת לניגוד עניינים אפשרי היא זו של מרים רויטמן, שהייתה היועצת של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) בכנסת ה-23, ולפי הרישום שימשה במקביל יו"ר לא פעילה, אך בעלת מניות, בחברת שפע ימים בע"מ – חברה הנסחרת בבורסה העוסקת בחיפוש יהלומים ואבני חן. שווי החברה בשוק הוא 21 מיליון ש"ח. גם אם ניתן לקבל את הגדרתה של רויטמן כ"יו"ר לא פעילה", החזקתה במניות בחברה נראית תמוהה. 

מקרה נוסף, המדליק נורה אדומה, הוא זה של היועץ אליעזר רודריג שעבד בכנסת ה-20 תחת ח"כ יהודה גליק (הליכוד) והוחתם על הסדר ניגודי עניינים בשל עבודתו במקביל כמנכ"ל המכון לרבני ישובים. מדובר בגוף המסתמך על שירותי לובינג בכנסת. במקרה זה היועץ אייש את התפקיד המרכזי ביותר במכון. על פניו, נדמה שלא היה נכון להתיר סוג כזה של התקשרות בכנסת, ועל אחת כמה וכמה בהיעדר כל יכולת לפקח ולאכוף את ההסדר.

השפעה לא מבוטלת

פעילות היועצים הפרלמנטריים בישראל זוכה לרוב להתעלמות מצד כלי תקשורת והאקדמיה, אך מדובר בעבודה בעלת פוטנציאל השפעה אדיר על תהליך קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה. מידת ההשפעה של יועץ פרלמנטרי על חבר כנסת נגזרת מרמת מקצועיותו של היועץ, כמו גם של חבר הכנסת, ומיחסי האמון בין השניים. יועץ עשוי להכריע מה יונח על שולחנו של חבר כנסת ומה לא, וכן את מידת הדחיפות שבה כל נושא יטופל. ישנם יועצים שאף עוסקים בניסוח החקיקה המקודמת. הללו אחראים לכתיבת כל פסיק בחוק שחבר הכנסת יציע, מה שמקנה להם כוח לא מבוטל על התהליך. 

מסיבה זו, קיים חשש שיועץ פרלמנטרי יפעל מול חבר הכנסת, או אפילו יתפעל אותו ללא ידיעתו, כדי לקדם אינטרסים של מקום העבודה הנוסף שלו. 

הנתונים המלאים

מנתונים שהתקבלו לבקשת "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת", מתוקף חוק חופש המידע, עולה שבכנסת ה-24 הוגשו 63 בקשות של יועצים פרלמנטריים לעבודה נוספת. 60 בקשות אושרו, שלוש בקשות נדחו וחמישה הסדרי ניגוד עניינים נחתמו. 

מאז הכנסת ה-20 ועד היום הוגשו בסה"כ 304 בקשות לעבוד בעבודה נוספת על ידי יועצים פרלמנטריים. 268 (88%) מהן אושרו ו-36 (12%) נדחו. מבין הבקשות שאושרו, 16 (6% מהבקשות שאושרו) היו בכפוף לחתימה על הסדר ניגוד עניינים. 

מגוון העבודות שאושרו בכנסת ה-24 הוא רחב וכולל מוכר בגלידריה, מורה לאנגלית בחטיבת-ביניים, שוזר פרחים ובלונים, רב במלון בשבתות וחגים, מורה לפילאטיס ומלצרות. חלק מהעבודות היו קשורות במפלגה כלשהי, ככל הנראה במוסדות המפלגה של חבר הכנסת שהיועץ כפוף לו או במערכת בחירות כלשהי מטעם המפלגה. 

בכנסת הנוכחית רק שלוש בקשות לא אושרו: בקשה לעיסוק בתיווך נכסים, בייעוץ למשכנתאות ובייעוץ בתחום הבינוי ופרויקטים בחברת שני וניהול פרויקטים. 

רבות מהבקשות שלא אושרו בכנסות קודמות קשורות במקצועות כמו עריכת דין, עיתונאות, יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי. המחלקה המשפטית נהגה נכון כשלא אישרה ליועצים פרלמנטריים לעסוק בתחומים אלה, שעשייה בהם נופלת תחת הגדרת לובינג למען לקוח, ועיסוק בהם כולל סיכון משמעותי לניגוד עניינים.

המקרה המוזר של חבר מועצת העיר

מאז הכנסת ה-20, עשרה עוזרים פרלמנטריים הגישו בקשות לאישור המשך עבודתם במקביל כחברי מועצת עיר. תשעה מתוכם אושרו בכפוף לחתימה על הסדר ניגוד עניינים, ורק אחד, חבר מועצת עיריית ירושלים, אושר ללא החתמה על הסדר ניגוד עניינים, מבלי שיינתן הסבר להחרגה. 

האישור הגורף שניתן ליועצים הפרלמנטריים תמוה לאור העובדה שבישראל נאסר על חברי כנסת לשמש במקביל כחברי מועצת עיר. כשחבר מועצה נבחר לכנסת הוא מחויב להתפטר מתפקידו הקודם. 

אפשר כי מדובר בדרישה שגויה. זאת, לאור העובדה שחבר מועצה עובד בהתנדבות ללא מחויבות מפורשת לשעות עבודה, למעט הגעה פעם בחודש לישיבת מועצה. למעשה, לא קיים ניגוד עניינים מהותי בין חבר כנסת נבחר ועובדת חברותו במועצת עיר, שכן ממילא חלק ניכר מחברי הכנסת הם נציגים סקטוריאליים המקדמים את האינטרסים של קבוצת בוחריהם הספציפית. מדינות מסוימות, למשל אנגליה, מחולקות מלכתחילה לאזורי בחירה השולחים מטעמם נציגים לפרלמנט שמייצגים אינטרס אזורי.  

כך או כך, סוגיית מועצת העיר דורשת מהכנסת לקבל החלטה מגובשת. אם הוחלט שקיים ניגוד עניינים בין חברות במועצה לבין עבודה במשכן, ניגוד עניינים זה חל גם על זרוע הביצוע של חבר הכנסת – היועץ הפרלמנטרי.

הסדרי ניגודי העניינים שנחתמו מאז הכנסת ה-20

הכנסת ה-20

הכנסת ה-23

הכנסת ה-24

הסדרי ניגוד העניינים שנחתמו מאז הכנסת ה-20

בקשות אישור העבודה מאז הכנסת ה-20