ניגודי העניינים של העוזרים הפרלמנטריים

מורה לתקשורת בתיכון, מדריך סיורים בירושלים ומוביל סיורי טרקטורונים. הידעתם שאלו חלק מהעבודות הנוספות של יועצים פרלמנטריים בכנסת ה-20? והשאלה הגדולה יותר היא למה היועצים של הח"כים זקוקים להשלמת הכנסה?

קצת רקע: בעבר ביצעתי (תומר) תחקיר על עוזרים פרלמנטריים והעבודות הנוספות שלהם, ממנו עלו ניגודי עניינים של ממש. לא מעט יועצי ח"כים שימשו אז במקביל כיח"צנים או ניהלו עסקים בשעה שהח"כים עסקו באותם לקוחות ממש.

בעקבות התחקיר קבע היועמ"ש של הכנסת עו"ד איל ינון הגבלה על תעסוקתם של העוזרים הפרלמנטריים, בתמורה להעלאת שכרם. זה היה מצוין. כיום, בקשות לעיסוק נוסף מובאות לאישורו של יועמ"ש הכנסת, שבודק את סוגיית ניגוד העניינים והיבטים הקשורים להיקף המשרה והשכר המשולם. גם הח"כ עצמו חייב לאשר את העבודה הנוספת. אז ביקשתי מהכנסת נתונים על היועצים שקיבלו בקדנציה זו אישור לעבודה נוספת. וואלה? מסתבר שזה עבד. עדיין יש חלטורות, אבל רובן נראות בסדר.

העבודות מהצד של העוזרים הפרלמנטריים

מסתבר שלא פחות מ-69 יועצים פרלמנטריים "מחלטרים" היום מהצד. אחד מהעוזרים הוא יועץ לתאגידי מים (וחתם על הסדר ניגוד עניינים); אחר מייעץ משפטית לש"ס; יש יועץ מדיה דיגיטלית ויש מפעיל קונדיטוריה. יש ברמן, והייתה סופרת קולות בבחירות בהסתדרות ועוד ועוד. 22 בקשות לעבודה מקבילה נפסלו. בעיקר כאלו שנוגעים לכתיבה בתקשורת או לעבודה כיועצי תקשורת או יחצ"נים. אחלה.

אבל זה פתר חצי מהבעיה. היועצים היום משתכרים 10-17 אלף שקל ברוטו. מדוע יש צורך בהשלמת ההכנסה? אחד היועצים מסביר: "כאשר תנאי העבודה של היועצים לא ברורים ומשתנים לפי גחמת הכנסת וכשהעבודה אינה קבועה והיועצים לא מקבלים תנאים של עובד כנסת, אין פלא שהם עובדים בעוד עבודה על מנת להבטיח להם משכורת נוספת וגם ביטחון תעסוקתי להמשך" – וכאן בדיוק קבור הכלב.

איפה יוכלו היועצים לממש את כל מה שלמדו במשכן הכנסת?

יועץ פרלמנטרי, מתוקף המומחיות והקשרים שצבר בכנסת, נמצא במסלול טבעי להעסקה בחברת לובינג. ואכן חלק מהיועצים מעתיקים את הקשרים והידע שלהם לטובת חברת לובינג. בחברת "פוליסי" עובדים כמעט 30 ״לשעברים״ מהמערכת הציבורית. בעוד שעל היועצים הפרלמנטריים חל צינון של חצי שנה בלבד לפני הפיכתם ללוביסטים, ליועצי שרים אין בכלל צינון. כתבנו לא מעט על התוצאה של המצב הזה בתחקיר הלובי הגדול שפרסמנו לאחרונה: חברות משתמשות ביועצים הפרלמנטרים רגע אחרי שעזבו – כדי לטרפד רפורמות, ורק הציבור נשאר מאחור.

חוק של ח"כ מוסי רז (מרצ) ביקש לאחרונה להאריך את תקופת הצינון במעבר משירות ציבורי ללובינג. החוק אף הגדיר תקופת צינון ליועצי שרים לשנתיים. "בכל העולם קיימת מגמה של הארכת תקופת הצינון, אבל בישראל נבחרי הציבור מסרבים להילחם בתופעת הדלתות המסתובבות, ומאפשרים הלכה למעשה לנושאי משרות בכירות להמשך ולסלול את הקריירה העתידית שלהם על חשבון תפקידם הציבורי הנוכחי", אומר רז.

החוק נפל. בין המצביעים נגד היו גם ח"כים מהאופוזיציה. כששאלנו את חיים ילין מיש עתיד מדוע הצביע נגד, הסביר: "רוב היועצים הם צעירים. למה הם צריכים לחכות לעבודה? שישה חודשים זה בסדר. שנתיים זה יותר מדי. חוץ מזה מנכ"לים של משרדי ממשלה יכולים לעבור בלי צינון. אז צריך פרופורציה. אנשים ייפגעו מהחוק. צריך צינון, אבל ברמה האסטרטגית".

לסיכום:

• טוב שנקבעו כללים לגבי עבודה נוספת. התחקיר הצליח – והכנסת שינתה את הכללים וכיף לנו.
• כדי לחסל לגמרי את ניגוד העניינים צריך: להחיל שקיפות קבועה באתר הכנסת לגבי המשרות המקבילות של היועצים, ולהרחיב את הצינון.
• פתרון נוסף הוא לפרט עבודה קודמת בכנסת של לוביסטים מכהנים.

הכנסת היא לא עוד מקום עבודה, היא ה-מקום שמשפיע על חיינו, וניגודי עניינים לא מפוקחים – מובילים לא אחת להחלטות גרועות על חשבון כולנו.