"הפיח נדבק לרהיטים, לכביסה ולצמחים, ונכנס לנו לריאות – נמאס לנו לחיות ככה"

ליד המפעלים המזהמים בארץ גרים תושבים רבים. לפעמים הם הגיעו לשם בלי לדעת על איכות האוויר, לפעמים נולדו לשכונה מזוהמת ולפעמים השתקעו עוד לפני שקם המפעל. הם הקימו משפחות בצל הזיהום, חיו חיי קהילה באוויר המעופש והמשותף לכולם – בדרך כלל אין להם אפשרות לעזוב מסיבות שונות. לכל אחד מהם יש סיפור חיים שכרוך בחיים בצל המפעל והשלכותיו. 

פרויקט "מפת המזהמים" של שקוף מבקש לחשוף את הגורמים המזהמים בארץ, אבל לא פחות חשוב, להגביר את הקולות של אלה שסובלים ממנו. זהו סיפור חייו של חיים חומרי, תושב שכונת חפציבה שבחדרה, שחי בצילו של הזיהום מכביש 2 וחברת החשמל.

• השכונה בחדרה שמתכסה בפחם עם כל רוח מהים

אבק שחור שמכסה את הכל

"כשהילדים שלי היו קטנים ועדיין זחלו, הידיים והרגליים שלהם היו מתכסות בפיח. הוא מגיע מהכביש הקרוב ומערימות הפחם של חברת החשמל, נדבק לרהיטים שלנו, לכביסה ולצמחים ונכנס לנו לריאות.  

"הנזק שנגרם לנו הוא גדול, יש פה בשכונה לא מעט חולי סרטן ואסתמטיים. אמנם קשה להוכיח שזה בגלל הפחם, זה גם יכול להיות בגלל הקרבה לכביש 2, אבל עדיין חולים פה והקושי רב. חוץ מזה, רואים את האבק השחור בכל מקום. אם אנחנו מוציאים שולחן החוצה והוא נשאר למשך הלילה, בבוקר יש עליו שכבת פחם. אם אני מפחד? אי אפשר לחיות בפחד כל הזמן. תראי, אני גר כאן כל חיי. הילדים שלי נולדו פה, גדלו והתבגרו פה, כשהם עזבו את הבית, הם נשארו לגור פה קרוב. כל החיים שלי פה.

"כל פעם עולות הצעות לפתרון ובכל פעם, כבר ארבעים שנה, כלום לא נעשה. הפעם החלטנו לא לשתוק. התארגנו כל התושבים לתביעה ייצוגית. שנים ארוכות שאנחנו סובלים מזיהום ושנים ארוכות שזה לא מטופל ואנחנו מרגישים נרדפים. אז החלטנו לעשות מעשה. פשוט נמאס לנו לחיות ככה. 

"איך הגעתי הנה? בשנות הארבעים ההורים שלי עלו מהעיר עדן שבתימן. הם הגיעו הנה עם עוד חמישים משפחות, לשכונת חפציבה שבחדרה וקיבלו כאן דונם אדמה מתורם אמריקאי. עשר שנים מאוחר יותר, אני נולדתי ומאז אני חי כאן, באותה השכונה ובאותו הבית ממש, על אותה האדמה. 

"כל משפחה ניהלה בשטח שלה משק קטן עם פרות ותרנגולות ובסביבה היו לתושבים פרדסים להתפרנס מהם. להורים שלי הייתה רפת קטנה שהניבה חלב. הרפת פרנסה את כל המשפחה שלנו, היינו אז עשרה ילדים. זה לא היה עניין חריג כאן, כולם בשכונה היו משפחות מרובות בילדים והיה שמח. 

"עם השנים, הפרדסים מסביב נעקרו ובמקומם בנו בתים. השכונה והעיר גדלו ומשפחות נוספות הצטרפו. בשנות השבעים הייתה כוונה להרחיב את העיר גם לכיוון הים, למקום שבו נמצא עכשיו הפארק של חברת חשמל. אלא שהמדינה החליטה להקים שם את תחנת הכוח.  

"כשהתחילו העבודות באתר, הרעש היה נוראי. מדובר בקו אווירי של כ-800 מטר, והיינו שומעים הכל. רכבים כבדים בעבודה, קידוחים, דפיקות ובנייה בכל שעות היום ובכל שעות הלילה. וכשנגמרו העבודות, הגיע הפחם. ערימות ענקיות של פחם לשימוש תחנת הכוח. כשנשבו רוחות מערביות, האבק הגיע בקלות עד לשכונה שלנו ולבתים שלנו. 

"ומאז ועד היום, כבר ארבעים שנה, זה ככה. בכל פעם שרוח נושבת מהים, היא מביאה איתה אבק שחור שמכסה את הכל, את הרצפה, את רהיטי הגן, את הרחוב, את העצים והגגות. אלה לא הארובות שאנחנו סובלים מהם, זה רק הפחם שמפריע".

רוח מהים

שכונת חפציבה שבחדרה יושבת מעל כביש 2 ומנותקת מעט מהעיר. בכל פעם שרוח מערבית נושבת מהים, השכונה מתכסה זיהום שמגיע מהכביש ומערימת הפחם שמאפסנת תחנת הכוח אורות רבין. התחנה נזקקת לחומר בעירה כדי לפעול. הפחם אינו מאוחסן ואינו מקורה, ולמעשה, ניתן לראות אותו בקלות מהכביש.

עם השנים חברת החשמל יזמה פתרונות שונים שנהוגים ברחבי העולם כדי להפחית את האבק מהפחם, כמו ‏הרטבת ערמות ‏הפחם ואמצעים נוספים. אלא שסיבוב קצר בשכונה מלמד שכל אלה אינם מספקים. תקופה ארוכה בחברת החשמל ואיגוד ערים בחנו אפשרות להתקין רשת אלקטרונית למניעת היזהום. כעת אומרים בחברת החשמל כי היא נמצאה לא יעילה. 

לכל כתבות "מפת המזהמים" לחצו על המפה האינטרקטיבית

תגובת חברת החשמל: "הפריקה והאחסון של פחם ותוצריו נעשית תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מיטביים העולים בקנה אחד עם המקובל באירופה והעונים ל-BAT ובין היתר שימוש במשפכים טלסקופיים, הרטבה ותותחי ערפול. במסגרת שיתוף פעולה עם איגוד ערים שרון כרמל נבחנו פתרונות נוספים ובין היתר גדר רשת. בהתאם למוסכם עם האיגוד ההצעה לגדר רשת נבחנה על-ידי חברה בינלאומית מומחית ונמצאה בלתי יעילה. נזכיר כי השימוש בפחם נמצא במגמת ירידה".  

תגובת איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל: "חברת החשמל מחויבת לפתרון להפחתה משמעותית של חלקיקי הפחם מתחנת הכוח רבין, אשר משפיעים על איכות חיי תושבי מרחב האיגוד. היות ויחידות 1-4 הפחמיות הישנות לא עברו לשימור בתאריך 1.6.2022 – על אף החלטת המשלה – ואף פועלות בתפוקה גבוהה, על חברת החשמל למצוא פתרון לכך בהקדם. עד כה לא הוצג פתרון ישים ומקיף על ידי חברת החשמל".