ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
חברת החשמל ערכה לאחרונה מכרז מפתיע לצורך שכירת שירותי לובי, בו זכתה חברת "גלעד לובינג" – כך נודע ל"שקוף". התהליך התבצע בחודש יולי בשיטת "מכרז הולנדי" אינטרנטי שבו זוכה כל המפחית במחיר, בסבבי הצעות שהולכים ויורדים כל עשר דקות. "גלעד לובינג" זכתה לבסוף במכרז לפני כשבועיים – כאשר ביחס לגודל הסכום שחברת החשמל תשלם, על פי המידע שהגיע ל"שקוף", נחשב נמוך בעולם הלובי – 7,500 שקל לחודש.
אך הפירורים שמשלמת חברת החשמל הם תזכורת להתנהלות שערורייתית של החברה הממשלתית לאורך השנים. התבוננות מקיפה על הוצאות חברת החשמל על שירותי לובי מצביעה על תהליך של עלייה מטאורית לאורך עשורים, והכל מהכסף שלנו. התהליך הגיע לאבסורד, כאשר לאחר ביקורת מהדהדת ממבקר המדינה ב-2009 הסכומים גדלו ואף הכפילו את עצמם, עד שבשיא הגיעו למיליון שקלים בשנה.
מאחורי היחסים בין חברת החשמל לשירותי הלובי עומדת השאלה המתבקשת: מדוע חברה ממשלתית צריכה בכלל להשתמש בכספי ציבור בנסיונה להשפיע על גופים ממשלתיים? מדוע לא קיים איסור על גופים סטטוטוריים וממשלתיים – כמו עיריות, רשויות וחברות ממשלתיות – להשתמש בכספי ציבור לצורך שכירת לוביסטים, המקדמים פעמים רבות אינטרסים שמנוגדים לאינטרס הציבורי?
ענף הלובי בישראל משלשל לכיסו מיליוני שקלים בשנה מכספי משלם המיסים, המגיעים מלקוחות שאינם פרטיים – גופים ממשלתיים וציבוריים כגון חברת המים מקורות, תאגיד השידור "כאן" וחברת החשמל. בכנסת ה-20 הוגשה הצעת חוק, של מי שמכהן בימנו כיו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שמטרתה לאסור על חברת ממשלתיות לייצג אינטרסים מול מקבלי ההחלטות באמצעות לוביסטים מסחריים.
"חברות ממשלתיות פועלות תחת מדיניות השרים אליהם הן כפופות, ולכן פעילות של לוביסט מטעם חברה ממשלתית יוצרת סתירה פנימית בניסיונו להשפיע על נבחרי הציבור שהחברה כפופה להם", נכתב בהצעת החוק ההיא, שחברי הכנסת לא קידמו בכנסת הנוכחית. מעבר לנימוק הזה, בחלק מהמקרים מדובר באבסורד בו גופים ממשלתיים-ציבוריים מונופוליסטיים שוכרים לוביסטים מכספי הציבור רק כדי שהללו יפעלו נגד האינטרסים של כולנו, בהתנגדותם להגברת התחרות והורדת מחירי השירותים שהם מספקים.
אם לא די בכך, תגובת חברת החשמל ל"שקוף" (התגובה המלאה בסוף הכתבה) מלמדת כי אינה רואה צורך בחשיפת התשלומים שהיא מוציאה מכספי ציבור על שירותי לובי. "החברה אינה מוסרת מידע ביחס להיקף ועלות ההתקשרות שכן מדובר במידע מסחרי", מסרה בתגובה לשאלותינו, והוסיפה חיזוק שיווקי לחברה החדשה ששכרה: "חברת החשמל משוכנעת שמשרד 'גלעד יחסי ממשל ולובינג' יספק לחברה את מיטב השירות עליו התחייב".
חברת החשמל נחשבת לאחת מהחברות הממשלתיות-ציבוריות הגדולות ביותר ששוכרת שירותי לובי מסחריים. בדוח מבקר המדינה משנת 2009 נמתחה ביקורת קשה על התנהלות חברת החשמל בהתקשרות מול חברת הלובינג פוליסי בראשות הלוביסט בוריס קרסני, שפרש לפני כשנה. המבקר ציין כי במשך 14 שנה, ללא מכרז ומבלי שנבדקו תפוקות ופעילות, חברת החשמל הזרימה לכיסה של חברת פוליסי 5.6 מיליון שקל.
בזכות הדוח נחשף המידע לציבור. חישוב מהיר העלה שהתשלום החודשי עמד באותן השנים סביב 33,000 שקל בחודש. כלומר, בתקופה שפוליסי הייתה אמונה על הטיפול בכל צרכי הלובי של חברת החשמל, התקציב השנתי עמד על 400,000 שקל בשנה.
לאור הביקורת והרמיזה למכרז תפור לפוליסי, דירקטוריון חברת החשמל שינה את תנאי המכרז בחיפוש אחר חברת לובי חדשה, וקבע גם רף עליון של תשלום חודשי שעמד על 25,000 שקל.
למרות שינוי הדרישות במכרז לחברת לובי, חברת החשמל החליטה לבסוף, בשנת 2011, לפרסם מכרז לתפקיד סמנכ"ל קשרי ממשל מתוך הארגון, מה שמכונה "לוביסט ביתי". השכר המוצע במכרז: 45,000 שקל לחודש. למכרז הגישו מועמדות אישים כגון הלוביסט שלום שלמה, לימים מזכיר הממשלה של נפתלי בנט, יועצת לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרח לרנר, וקונסול ישראל בלוס אנג'לס, אהוד דנוך.
למשרה נבחר אורן הלמן, יועץ תקשורת, עובד לשעבר בחברת הלובי גורן עמיר, ומי שנחשב בזמנו למקורב לרה"מ לשעבר נתניהו. בשורה התחתונה, הפרידה מחברת פוליסי הסתיימה לבסוף בהעלאת סכום ההוצאות על פעילות הלובי של חברת החשמל ולא בהורדתו, כפי שלכאורה כיוונו בהחלטת הדירקטוריון מ-2010.
זאת ועוד, בתחילת 2018 פרסמה הכתבת אורה קורן בדה מרקר כי שכרו של סמנכ"ל הרגולציה בחברת החשמל עמד בשנת 2016 על ברוטו של 65,953 שקל בחודש, כלומר ה-45,000 מ-2011 הם כנראה משכורת נטו. חישוב זריז מלמד כי הוצאות הלובי עלו בתקופה זו לסכום שנתי שמוערך ב-790,000 שקל, כמעט כפול מהתקופה שבה חטפה חברת החשמל ביקורת מהמבקר.
הסוגייה לא הסתיימה בהקמת מחלקת לובי ביתית. בינואר 2014, חברת החשמל שבה לשכור שירותי לובי מסחרי, הפעם במקביל לפעילות הלוביסט הביתי והיקר ששכרה. במכרז בו התמודדו שתי חברות זכתה חברת הלובינג אימפקט בראשות אורית לרנר ובועז רדי. מקורות שונים בענף הלובי סיפרו ל"שקוף" כי העלות המוערכת של התשלום החודשי אותו קיבלה אימפקט נע בין 15-20 אלף שקל בחודש.
מדובר בתשלום חודשי נמוך ב-50% מזה שקיבלה פוליסי לפני כן, אבל כשבמקביל מועסק לוביסט ביתי בשכר חלומי. חברת החשמל טענה שצרכי הלובי שלה אינם יכולים להסתכם בפעילות מחלקת הרגולציה הפנימית, וכי היא זקוקה בנוסף גם לשירותי לובי חיצוניים בכנסת ובמשרדי ממשלה. על פי ההערכות, בתקופה שבין 2014-2020 האמירו הוצאות חברת החשמל על שירותי לובי ל-960,000 עד 1.02 מיליון שקלים בשנה.
בינואר 2020 פרסמה חברת החשמל מכרז שלאורו הסתיימה ההתקשרות עם חברת אימפקט, וחברת פוליסי חזרה שוב לייצג את החברה. לפי הערכות בענף, התשלום החודשי של פוליסי היה דומה לזה שקיבלה אימפקט ועמד על 15-20 אלף שקל לחודש. ההתקשרות נמשכה עד היום האחרון של שנת 2021, אז נסגרו שעריה של חברת פוליסי.
לפי הדוחות הפנימיים של החברה השתנה תפקידו של הלמן מסמנכ"ל רגולציה לסמנכ"ל שיווק, שירות ורגולציה, שאחראי בין היתר על מוקדי 103, גביית תשלומים, עמדות שירות, שירות בדיגיטל, ועוד ומנהל למעלה מאלף עובדים בחברה.
זאת כשבמקביל החברה מתייחסת לנושאי הרגולציה וחקיקה חדשה כנושאים בעלי רמת סיכון בינונית לפגיעה ברווחי החברה.
כעת, כאמור, אנו חושפים שבמכרז שהתקיים לאחרונה זכתה חברת גלעד יחסי ממשל ולובינג הוותיקה, בבעלות הלוביסטים אמיר גלעד ואריאל סנדר.
ההצלחה להוריד את הריטיינר של חברת הלובי באמצעות "מכרז הולנדי" הוזילה בסופו של דבר את הוצאות משלם המיסים, הוצאות שידעו רק עלייה מאז שנת 1995. אולם גם לאחר הורדת העלויות הנקודתית הנוכחית, הוצאות חברת החשמל על שירותי לובי, פנימיים וחיצוניים, נותרו עצומות, ומותירות בעינן את השאלות מדוע חברה ממשלתית זקוקה בכלל ללוביסטים כדי לקדם את ענייניה בקרב גורמי ממשל, ומדוע לא אוסרים על חברות ממשלתיות וציבוריות להפעיל שירותי לובי הפוגעים באינטרס הציבורי הרחב – אותו ציבור שמממן אותן?
תגובת חברת החשמל: "חברת החשמל מסתייעת בשנים האחרונות בשירותי לובי. לאחרונה פרסמה החברה מכרז פומבי, שקוף, לשירותי לובי, אליו ניגשו מספר חברות, ביניהן חברת גלעד יחסי ממשל. חברת החשמל הינה חברה מוטת רגולציה ונעזרת בשירותים אלו לשם פעילותה ומילוי תפקידה. החברה אינה מוסרת מידע ביחס להיקף ועלות ההתקשרות שכן מדובר במידע מסחרי. חברת החשמל משוכנעת שמשרד גלעד יחסי ממשל ולובי יספק לחברה את מיטב השירות עליו התחייב".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
8 תגובות
מילא הלובינג, אבל העובדה שעד היום לא הוקם שום גוף רציני שיוכל להתחרות בחברת החשמל על השירות הגרוע שלה, זה המחדל.
סליחה, אבל שטויות. יש יצרנים מתחרים לחברת החשמל. תבדוק.
מדוע לא תעשו בדיקה עתונאית על הנושאים שהלוביסטים מקבלים עבורם תשלומים?
כנראה שלוביסט שזכה במכרז מול חברה גדולה שיכולה לשלם מכיס הציבור ללא מעקב ובדיקת תוצאות, זוכה ב"פיס" שמוטה למענה ואין צורך לעורר בגינו רגולטורים ושדים שונים.
אין לי כמעט ספק שפעולת הלוביסטים עבור חברת החשמל אינה חיונית וכנראה גם משרתת עניינים זרים שטובים ללוביסטים ולא לציבור ולחברה עצמה.
חברת החשמל נמצאת בקרב בלימה מול רשות החשמל ומשרד האנרגיה. שני גופים אלו הצליחו להפריד בין אגפי הייצור וההולכה של חברת החשמל, בתחום הייצור הם קידמו הפרטה של כושר הייצור לתחנות כוח פרטיות ולשימוש באנרגיות חליפיות (בעיקר אנרגית שמש), ועובדים על הרחבת השימוש באנרגית שמש. החלטת ממשלה מס. 208 מ- 2021 היא החלטה רוחבית שמפעילה אגפי ממשל שונים כמו משרדי ממשלה, רשות החשמל ומנהל מקרקעי ישראל לתמיכה בכך.
רשות החשמל ממקדת עכשיו פעילות בתחום החלוקה: החל מ- 2023 חברות פרטיות ("מחלקי חשמל") יוכלו לתווך בעיסקאות חשמל על ידי רכש אנרגיה מתחנות כוח ומכירתו לצרכנים, תוך תשלום עמלה לחברת החשמל על השימוש ברשת החלוקה שלה. תחנות כוח – פרטיות ושל חברת החשמל – יזרימו את החשמל לרשת והצרכנים יקבלו אותו מהרשת. פעילות כזו תקטין את היקף הפעילות של אגף הצרכנים של חברת החשמל. כנראה שזו מטרת העסקת הלוביסטים.
שתי הערות:
1. פעילות נוספת של רשות החשמל היא לעודד הקמה של מיקרוגרידים, שהן חיבור מקומי של קולטי אנרגיה סולארית ומערך מצברים לקיצוץ שיאי צריכה. במקרה זה, האנרגיה שמוזרמת בקווים הבינעירוניים היא רק זו שנדרשת לסגירת הפער שבין כושר הייצור המקומי לבין הצריכה המקומית, לאחר ששיאיה קוצצו על ידי השימוש המקומי באנרגיה שנצברה במצברים). מיקרוגרידים כאלו מקטינים את העומס על הרשתות הבינעירוניות, מקטינים את הרגישות לתקלות עקב יכולת לאספקה מקומית אם הרשת הארצית נופלת.
2. הגיע הזמן לחייב את כל מי ששוכר לוביסטים לפרסם באתר בכנסת את המשימות שהטיל עליהם ואת גופי הממשל שעל הלוביסטים לעמוד עימם בקשר.
במקום להיתלונן על מחיר החשמל
אפשר לקבל חשמל דרך פנלים
סולרים ללא תשלום.
מתייחס רק לשאלה מדוע חברה ממשלתית נזקקת ללובינג בקרב גורמי ממשל.
כי פעמים רבות מדי גורמי ממשל (פוליטיקאים ופקידי ממשל) מונעים מטעמים פוליטיים או פופוליסטים ומרצון להשיג הישגים מהירים במשמרת הקצרה שלהם, ולא לוקחים בחשבון היבטים מקצועיים הכרחיים , לא מודעים לכל האספקטים של השלכות החלטותיהם ולא מעניינת אותם ראייה ארוכת טווח. לצערי אנשי ממשל אידאליסטים כבר כמעט לא קיימים. הם לרוב מונעים מאינטרסים אישיים המלווים בבורות של ממש.
יתר על כן, פעמים רבות יש סתירות ואי הלימה בין הדרישות של גורמי ממשל ורגולטורים מהחברות הממשלתיות. נדרש לובינג (בין ע"י לוביסט פנימי ו/או סיוע לוביסט חיצוני) כדי ליישב את הסתירות בין הוראות סותרות של הרגולטורים השונים. זו אומנות בפני עצמה.
חברת חשמל מפוקחת בצורה הדוקה על ידי ריבוי רגולטורים.
גלעד, כבר התחלת בעבודה?