ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפתרון לאבק הפחם בחדרה על השולחן – למשרד להגנת הסביבה לא אכפת

החלטת ממשלה שלא יצאה לפועל, פתרונות זמניים שלא מיושמים בצורה טובה - כל אלה הובילו לכך שגם עשרות שנים אחרי שהחלו במאבק, תושבי השכונה עדיין חיים לצד ערימות הפחם של חברת החשמל • דוח שהזמין המשרד להגנת הסביבה מצא קשר מובהק בין החשיפה לאבק הפחם לבין תחלואה במחלות שונות • מנהל גרינפיס ישראל: הפתרון היחיד - סגירת התחנות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פתרונות לא מספקים. ערימת הפחם בחדרה (צילום: איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל)

מדוע ערימות הפחם של חברת החשמל ממשיכות לפזר אבק על תושבי שכונת חפציבה בחדרה, למרות החלטת ממשלה בנושא ולמרות פתרונות שונים שהציעו תושבים וארגוני סביבה שלא יצאו לפועל?

בהתאם להחלטת ממשלה בת ארבע שנים, חברת החשמל אמורה היתה להתחיל פרק חדש בתולדותיה, מהלך שבסופו ארבע יחידות לייצור חשמל המבוססות על פחם ייסגרו, ובמקומן ייבנו שתיים המבוססות על גז. המשמעות המיידית היא הפחתה של כמויות מאגרי הפחם שבהם משתמשים בתחנת הכוח והפחתה של אבק הפחם שמגיע לתושבי השכונה כבר ארבעים שנה וגורם לנזקים, כפי שסיפרנו בהרחבה ב"שקוף". 

אבל משמעות נוספת, חשובה לא פחות, היא שבהיתר הבנייה של היחידות החדשות, חברת החשמל התחייבה להקים רשת אלקטרונית שתפקידה לקלוט את אבק הפחם ולשבור את הרוח שמגיעה לאזור המגורים. אלא שהיו"ר היוצא של חברת החשמל עופר בלוך הודיע כי ביוני הקרוב היחידות לא ייסגרו והקמת היחידות החדשות נדחית. המשמעות בפועל – גם הקמת הרשת תידחה. פעילי סביבה כבר מבטיחים שיצאו למאבק וטוענים שאופיים הנוח של התושבים אפשר למדינה להמשיך ולפגוע בהם.

משפך ענק והתזת מים

מלבד הקמת הרשת או חיסול תחנות הכוח הפחמיות, ישנם פתרונות אפשריים נוספים. בחברת החשמל בינתיים אומרים כי התקינו כבר לפני כעשור אמצעים להפחית את אבק הפחם, כמו למשל משפך טלסקופי, שמאפשר לשנע את הפחם אל תוך הערימה מקרוב, ומעין תותח שמשקה את הפחם באוויר מהול במים ולצד אלה, הם גם בוחנים את הקמת הרשת. 

גם זה לא מספיק. המשפך הטלסקופי (צילום: איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל)

אלא שהבדיקות בשטח מלמדות שכל זה לא מספיק. ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל, מספר כי הוא באופן קבוע דוגם את הפחם משכונת חפציבה, והתוצאות ברורות: "לקחתי דגימות מבתים של אנשים, תמונות וממצאים והראינו מבחינה מדעית שזה פחם, לא מתחבורה ולא מתעשייה אחרת, אלא רק מפחם. אני כל הזמן עושה את הבדיקות האלה וכבר עשור שזה (האמצעים להפחתת אבק הפחם י"ג) לא מוכיח את עצמו".

סהר מעריך כי עיקר הבעיות נובעות דווקא מתפעול לא נכון של האמצעים האלה, ותקלות מרובות. אך הוא מציין כי גם אם אלה היו נעשים כשורה, לא בטוח שתושבי השכונה לא היו נפגעים. לדבריו, יש פתרונות אפשריים אחרים כמו הקמת מאגר תת קרקעי לערימת הפחם, מחסן מקורה ואפילו נטיעת עצים צפופה שתחסום חלק מהזיהום. ומעל כל אלה, מעבר לאנרגיות מתחדשות וגז, "ובלבד שתמצאו כבר פתרון, כזה שיכול לתת מענה לנושא אבק הפחם", הוא אומר בכעס, "חובת ההוכחה היא על חברת החשמל".

"קשר מובהק בין חשיפה לאבק פחם לתחלואה ומוות"

לדברי סהר, עיקר הבעיה בעצם נעוץ בכך שאין תקן בישראל לזיהום מפחם, וגם לא בשום מדינה אחרת. "אין בעולם המערבי כמעט מקומות עם תחנות כוח פחמיות בסמיכות כזו לתושבים ושכונות ומכאן מיעוט המחקרים והיעדר התקן", הוא מסביר. אלא שבינתיים, הזיהום ממשיך. 

"הבעיה – אין תקן". סהר (צילום: איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל)

בדיוק מהסיבה הזו, המשרד להגנת הסביבה הזמין חוות דעת רפואית בשנת 2017 שבחנה את ההשפעות הבריאותיות של אבק הפחם על האוכלוסייה המתגוררת סמוך למצבורי פחם. את חוות הדעת הגיש ד"ר שלמה אלמוג, מנהל מעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית בדימוס ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. חוות הדעת שלו שימשה את תושבי חפציבה כבסיס לבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות נגד חברת החשמל.

ובינתיים בחפציבה (צילום: אלכס פרפורי)

בחוות הדעת אלמוג מתאר בהרחבה מחקרים שמוכיחים כיצד חיים לצד מכרות פחם ברחבי העולם גרמו לתחלואה והעלו את הסיכוי למוות בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות. בהמלצות הדוח הוא ציין כי בשל הדימיון שבין הזיהום שיוצר אבק הפחם והזיהום שיוצר הפחם לאחר תהליך השריפה, אין צורך לקבוע לו תקן נפרד. "מבחינה בריאותית, אין משמעות לאבחנה בין חלקיקים שמקורם באבק פחם לבין חלקיקים מסוג PM2.5, PM1 (שמקורם בשריפת הפחם בארובות, י"ג) ומשום כך, אין צורך בקביעה מיוחדת של תקן סביבתי לאבק פחם ואין צורך בפיתוח שיטת בדיקה ספציפית לאבק פחם". אלא שהמלצות חוות הדעת מתייחסות לניטור הזיהום ולחלקיקיו ולא לאופן שבו הפחם מוחזק ומטופל. תקן, אם היה כזה, יכול היה לחייב כל גוף שמבקש להשתמש בפחם ולהחזיק בו, להתקין אמצעים טכנולוגיים נוקשים כדי למנוע זיהום.  

למשרד להגנת הסביבה לא אכפת? זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בבקשה לתביעה ייצוגית עורכי הדין ציטטו בהרחבה מהדוח וכתבו כי אלמוג הצביע על "קשר סיבתי מובהק בין חשיפה לחלקיקי אבק הפחם לבין תחלואה לתמותה". אלמוג מצביע על עוד שורה של מחלות ומצבים שהחשיפה לפחם עלולה לגרום ובהם אף סיכון להתפתחות עוברים: "(החשיפה) מגבירה את הסיכון למומים, ובכלל זה לידת תינוקות במשקל נמוך ומומים מולדים שלרוב מוצאים את ביטויים במערכת העצבים".

"הפתרון היחיד – לסגור את התחנות"

בבקשה לתביעה דורשים תושבי השכונה בין היתר מחברת החשמל "לחדול לאלתר מיצירת מפגעים סביבתיים בדמות אבק פחם ואפר פחם שמקורם בפעילות תחנת הכוח", וכן, לקחת אחריות ולפצות את תושבי השכונה. לפי אמדן ראשוני מוערך סכום הפיצויים הכולל במאות מיליוני שקלים וזאת בהתייחס לכך ש"מדובר באלפים רבים של ניזוקים שסובלים מזה שנים ארוכות ממפגעי אבק פחם ואפר פחם הנגרמים כתוצאה מפעילות תחנת הכוח". וכמובן, הם דורשים פתרון מיידי: "לנקוט בכל האמצעים ולעשות שימוש בטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר לשם מניעה וצמצום מרבי של פליטות אבק פחם ואפר פחם עקב פעילותה של תחנת הכוח". בימים אלה הבקשה נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.  

יש פתרונות – אך הם לא מקודמים. ערימות הפחם

מנהל גרינפיס ישראל ד"ר יונתן אייקנבאום מלווה את המאבק של תושבי חפציבה כבר שנים רבות. לדבריו, משהודיע בלוך כי התחנות לא ייסגרו בקרוב, בגרינפיס מבטיחים לחדש את המאבק. "הבעיה שתושבי חפציבה הם לא אנשים מקורבים ולא פוליטיקאים, וכשאין רעש, הזעקה שלהם לא חזקה מספיק", הוא אומר בתסכול רב.

אייקנבאום מסביר שאבק הפחם הוא למעשה חלקיקים נשימים עדינים שחודרים למערכת הנשימה ופוגעים בריאות. "חברת החשמל אומרת וטוענת שהיא מרטיבה את הפחם, אבל גם אם הם עושים את זה, זה נעשה ברשלנות, וזה לעג לרעש", הוא אומר. "הפתרון היחיד זה לסגור את התחנות ולעבור לאנרגיות מתחדשות, כל עוד יהיו תחנות כאלה, זה יהיה אותו הדבר".

"התושבים לא מקורבים" (צילום: יעל געתון)

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "הפריקה והאחסון של פחם ותוצריו נעשית תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מיטביים העולים בקנה אחד עם המקובל באירופה והעונים לBAT, ובין היתר שימוש במשפכים טלסקופיים, הרטבה ותותחי ערפול. נוכח העובדה שכנגד חברת החשמל הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית בהתייחס לנושא, עמדתה של חברת החשמל בנושא תובא בהרחבה בפני בית המשפט".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה, הוטמעו בהיתר‏ הפליטה של תחנת כוח אורות רבין‏ דרישות‏ ‏ BAT (טכניקות מיטביות) ליישום‏ אמצעים להפחתת פליטות מערמות פחם ואפר פחם, כולל ‏הפעלת משפכים טלסקופיים, ‏הרטבת ערמות ‏והפעלת ‏מצלמות ‏על גדר האתר. במקביל, הקימה חברת חשמל מחסן סגור לאחסון אפר מרחף.

"בתחנות הניטור הסביבתיות שממוקמות סביב התחנה ובמרחק ממנה מתבצע ניטור של מזהמים שונים, לרבות חלקיקים, תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית. ממצאי הניטור לא מצביעים על חריגות מהתקן הסביבתי. ניתן לעקוב אחר התחנות באתר האינטרנט של מערך ניטור אוויר ארצי של המשרד: https://www.svivaaqm.net/ ובאפליקציה 'אוויר בסביבה'.

"באוגוסט 2020 הוקם צוות מקצועי של נציגי איגוד ערים שרון כרמל וחברת חשמל לבחינת נושא מניעת פיזור אבק מערימות פחם ואפר תחתית. אחת החלופות שהוצעו לפתרון הבעיה היא התקנת רשת בין אזור הפחם לכיוון שכונת חפציבה, שהיא בעלת השפעה כפולה שמפחיתה את עוצמת הרוח ולוכדת חלקיקים. הנושא נמצא בבדיקת הצוות.

"באשר לפסולת: בשכונת חפציבה מתרחשות לעיתים השלכות פסולת ספורדיות. מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנוגע למפגעים סביבתיים ברמה המקומית-נקודתית, אשר קיימת בהם סמכות טיפול מקבילה, היא כי מפגעים אלה יטופלו על ידי הרשות המקומית או איגוד הערים. לשם כך, בין היתר, נחקק חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח – 2008, אשר מעניק לרשות המקומית את הכלים המתאימים לטפל במפגעים סביבתיים הנוגעים לחיי היום יום של תושביה.

"מעבר לכך, בהתאם לתוכנית העבודה השוטפת, מתקיימים סיורים של המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה וכן של איגוד ערים במסגרת הפעילות הרוחבית במחוז חיפה. פניות הציבור בנושא מתקבלות ונרשמות באיגוד ערים שרון כרמל.

"בעבר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים של המשרד להגנת הסביבה פנה לדר' שלמה אלמוג (מנהל מעבדה בדימוס לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א) לקביעת ערך ייחוס סביבתי לאבק פחם.

"מסקנות חוות הדעת היו:

•       מבחינה בריאותית, אין משמעות לאבחנה בין חלקיקים שמקורם באבק פחם לבין חלקיקים מסוג  PM2.5, PM1. משום כך, אין צורך בקביעה מיוחדת של תקן סביבתי לאבק פחם ואין צורך בפיתוח שיטת בדיקה ספציפית לאבק פחם.

•       מכלול התקנים הסביבתיים הקיימים בתקנות לחוק אוויר נקי המתייחסים ל-PM2.5, PM10 ו- TSPמהווים מדדי חשיפה מתאימים גם לאבק פחם.

•       ארגז הכלים לפיקוח ואכיפה יכיל שילוב של ניטור PM2.5, PM10, TSP בשיטות הניטור המכשור והאנליזה המקובלות.

"לפיכך, על פי חוות הדעת שהתקבלה במשרד להגנת הסביבה, אין הצדקה טוקסיטולוגית לתקן סביבתי מיוחד לחלקיקי אבק שחור ומעבר להשפעת חלקיקים כלליים אין סיכון מחלקיקי אבק פחם מעבר לסיכון של חלקיקי אבק כללי".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,866 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק