בהנהגת הראל לוקר: מפעל פז באשדוד מצפצף על המדינה ומרעיל את האוויר

עשרות בודדות של אנשים הגיעו השבוע לרחבה שמול עיריית אשדוד במחאה על זיהום האוויר המתמשך מאזור התעשייה הצפוני של העיר. על פניו מדובר בהפגנה שלא עוררה רעש רב, אלא שהיא היתה יוצאת דופן. לראשונה התושבים המפגינים מול העירייה גרים בעיר הסמוכה יבנה, אך הגיעו למחות נגד עיריית אשדוד שכן הזיהום שנודף משטחה משפיע גם על ערי הסביבה. 

את ההפגנה יזמו התושבים יחד עם ארגון "מגמה ירוקה" ובין היתר הם דרשו מהעירייה לעצור את תכנית המתאר המקומית של אשדוד שעתידה להרחיב את אזור התעשייה הצפוני של העיר. התכנית נמצאת בימים אלה בשלב טרום התנגדויות, ומחר (רביעי) תידון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אם תאושר, היא תייעד שטח של 315 דונם לשימושי תעשיה ואחסנה שחלקם נמצאים היום בתוך העיר עצמה וחלקם מיועדים לחברות חדשות שיצטרפו. המשמעות היא פוטנציאל להחרפת הזיהום שסובלים ממנו תושבי אשדוד והסביבה.

אולם למרות המעמד החירומי, בהפגנה הורגש היטב חסרונם של תושבי אשדוד. רק בחודש שעבר המשרד להגנת הסביבה פרסם נתונים קשים על תמונת מצב הזיהום בעיר, נתונים שהיו צריכים להוציא את כל התושבים מהבתים בזעזוע. מרשם הפליטות השנתי שהתפרסם בסוף אוגוסט השנה, דירג את 575 המפעלים המזהמים בישראל לפי עלויות הזיהום למשק. בדוח, שנמסמך על נתונים משנת 2021, המשרד להגנת הסביבה ערך בין היתר השוואה בין מרכזי התעשייה הגדולים בארץ ומהנתונים עולה כי אשדוד מזוהמת יותר ממפרץ חיפה בכל הפרמטרים. את התמונה הקשה הזו המשרד להגנת הסביבה משרטט כבר שנה שנייה ברצף, כאשר השנה הזיהום אף החריף.

כך למשל, המפעלים באשדוד דיווחו על פליטות של 2,307 טון תחמוצות חנקן, לעומת מפעלי מפרץ חיפה שם דיווחו על פליטות של 1,628 טון. גם בפליטת חומרים מסרטנים או חומרים החשודים כמסרטנים נמצא פער גדול, באשדוד נפלטו בשנה זו 4.55 טון, ואילו בחיפה כמחצית מהכמות, 2.47 טון. הפער נשמר גם בפליטת חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן, באשדוד המפעלים דיווחו על פליטת 566 טון, ואילו במפרץ חיפה, 310 טון מזהמים.

קנס קטן – וממשיכים לזהם

לזיהום הזה יש כמה כתובות מרכזיות, בין המרכזיות שבהן נמצא "פז – בתי הזיקוק": כבר שנתיים שהמפעל מדורג במקום ה-17 מתוך 575 מפעלים מזהמים בישראל. יש לציין שעד לא מזמן הוא שובץ במקום השמיני, כך שחל שיפור זעיר במצבו.

עד כמה המצב קשה? רק בשבוע שעבר השכונות הצמודות לאזור התעשייה נדהמו לגלות בשעת בוקר מאוחרת שובל שחור של עשן סמיך עולה מהמתקן המזהם שבעירם. לשובל הצטרפה להבה מצמיתה שאינה אופיינית לאזור התעשייה בימי השגרה ובפז מיהרו לשחרר הודעה לתקשורת שמדובר בתקלה נקודתית. 

אולם מנתונים שהגיעו לידי "שקוף" לא מדובר בעניין נקודתי אלא במזהם סדרתי: בחמש השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה ניהל לא פחות משמונה הליכים שונים נגד החברה, חלקם עדיין לא הסתיימו ואם לא די בזה, בשנים 2018, 2020 ו-2021 החברה עברה שלושה שימועים שונים בחשד שהפרה את היתר הפליטה.

פז בתי הזיקוק אף דורג במקום הרביעי והמביש במדד ההשפעה הסביבתית שפרסם המשרד להגנת הסביבה. המדד סוקר את ההתנהגות העבריינית של 200 חברות ציבוריות וממשלתיות בישראל. זו לא היתה השנה הראשונה שפז הגיע למקום גבוה מבין המפעלים העברייניים, למעשה מאז שנת 2014 המפעל מדורג באופן קבוע בין חמש המקומות הראשונים. 

ניתן היה לצפות שהמשרד להגנת הסביבה ישית קנסות גבוהים על המזהם הסדרתי, אלא שמבדיקת "שקוף" מצטיירת תמונה הפוכה: בחמש השנים האחרונות החברה נדרשה לשלם שני קנסות בלבד

ניתן היה לצפות שהמשרד להגנת הסביבה ישית קנסות גבוהים על המזהם הסדרתי, אלא שמבדיקת "שקוף" מצטיירת תמונה הפוכה: בחמש השנים האחרונות החברה נדרשה לשלם שני קנסות בלבד, הראשון בשנת 2018 בגובה של כ-700 אלף שקל בעקבות שימוע שהתרחש בשנה הקודמת בשל עיסוק ברעלים בניגוד להיתר, ושנה מאוחר יותר החברה נדרשה לשלם כ-900 אלף שקל בשל הפרה של היתר הפליטה. לשם השוואה, מפעל "נשר" שברמלה נקנס בסכום של שישה מיליון שקלים רק בחודש שעבר, על שורה של הפרות בשנת 2019, ולמרות הסכום החריג היו שמתחו ביקורת על הקנס המקל. 

"ניכר כי אשדוד לא זוכה להתייחסות רגולטורית התואמת את מידת הסכנות הסביבתיות בעיר", אמרה שרון מרק, שאף כיהנה כסגנית ראש העיר ויו"ר ועדת איכות הסביבה. "נכון להיום תמונת איכות האוויר באשדוד חלקית מאד ולא מתיישבת עם העובדה שאשדוד והתושבים לא באמת יודעים מה הם נושמים", היא מבקשת לציין. מרק מציגה נתון ששווה להתעכב עליו: שאילתא שהגישה לעירייה העלתה כי בחמש השנים האחרונות החברה שילמה לא פחות מ-100 מיליון שקל ארנונה במצטבר ובכל שנה הסכום רק עלה.

אם בשנת 2018 החברה שילמה לעירייה מעל ל-18 מיליון שקל, הרי שהשנה לפי אותו הדיווח, החברה תספק לעיר לא פחות מ-21 מיליון. בעיריית אשדוד טוענים כי מדובר ב-3.4% מסך מחזור ההכנסות הארנונה השנתי של העיר ובכוונתם אף לפעול כדי להעלות את הסכום. 

האחראי: יו"ר הדירקטוריון הראל לוקר

מאחורי הריח הרע והזיהום הכבד נמצא מי שנושא באחריות: קבוצת פז התהדרה לפני כשנה וחצי ביו"ר דירקטוריון מוכר, הראל לוקר שמו, שאף כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו החל ב-2011 ולמשך כמעט ארבע שנים. לוקר מונה לתפקיד בפז לאחר קדנציה של שלוש שנים בתפקיד יו"ר תעשייה אווירית.

כתבת פרופיל שפורסמה בדה מרקר מעט לאחר כניסתו לתפקיד בתעשייה האווירית, משרטטת דיוקן של אדם כוחני ומקושר, שפעל שנים ארוכות מתוך שליחות, אך גם ידע לתרגם את עבודתו במגרש הפוליטי לרווחים אישיים והצליח לעורר לא מעט תמיהה בסביבתו. הכתבה פורטת את תפקידיו לאורך השנים וסוקרת את התחומים שאותם קידם, ובארסנל היכולות של לוקר, כפי שמשמע מהכתבה, אין שום אזכור לסביבה או לטיפול בהיבטים של זיהום לאורך שנות פעילותו.

הכתב שוקי שדה מצטט מקור בממשלה לשעבר שסיפר כי "לוקר מדבר על תרומה למדינה ואידיאלים, אבל אם אתה בוחן את הדברים מקרוב, הוא עוד פקיד מדינה בכיר שאחרי עזיבתו מוכר את מרכולתו לאינטרסנטים. יהיה מעניין לראות להיכן הוא יתגלגל לאחר שיעזוב את התעשייה האווירית. תפקיד היו"ר בתעשייה האווירית הוא שדרוג עצום עבורו. קשה להניח שעורך דין אחר מתחום המיסוי היה מגיע לעמדה כזאת".

ואכן, כשסיים את כהונתו בתעשייה האווירית, המינוי לתפקיד המכניס בפז לא איחר להגיע. חברת האנרגיה דיווחה לבורסה כי לוקר מונה כדירקטור בחברה באסיפה הכללית השנתית ויחל לכהן כיו"ר בתחילת שנת 2021. לפי דיווחים שונים, לוקר מכהן בהיקף של 75% משרה, בעלות העסקה שנתית של כ-1.9 מיליון שקלים. כעת הוא נושא באחריות לתיקון התנהלותו של המפעל, אך סירב להגיב לכתבה זו.

יש לציין כי הרווחים במקרה של פז אינם מגיעים לבעל הון אחד, כמו למשל במקרה של מפעל המלט המזהם "נשר" הנשלט על ידי לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13. המפעל האשדודי שייך לקבוצת פז שנסחרת בבורסה, אותה החברה שמחזיקה בתחנות הדלק הרבות והמוכרות. לקבוצת פז אין גרעין שליטה, לכן בהיעדר בעל הון לחברות הביטוח והפנסיה שמושקעות בפז, כמו מנורה, מגדל וכלל ביטוח והראל יש נתח שליטה של מעל 45%. השאר מחולק בין הציבור ובעלי עניין – כלומר הם בעלי מניות. אך זה לא הכל, לפז יש אחיזה גם בתחום הקמעונאות, יש לה זרוע שמחזיקה בחנויות הנוחות של Yellow, ברשת השיווק פרש מרקט וכן בסופר יהודה, רשת הסופרים התל אביבית המוכרת.

בינתיים, ביד אחת הרשויות פועלות להרחיב את אזור התעשייה, ובשנייה מכריזות מלחמה. בסוף חודש אוגוסט המשרד להגנת הסביבה הקים יחד עם עיריית אשדוד ואיגוד ערים אשדוד צוות עבודה משותף לצמצום המפגעים הסביבתיים ולשיפור איכות האוויר בעיר. אלא בשלב זה, הצוות שרק הוקם לפני כשבועיים, נמצא בתחילת הדרך, ובימים אלה מכין תוכנית עבודה. אם ניתן להשוות את המצב למפרץ חיפה גם מבחינה רגולטורית, הרי שהדבר עוד טעון אישורים רבים ודרך מפותלת עד שבעיר וסביבותיה ינשמו אוויר נקי מרעלים. 

לסדרת "מפת המזהמים" האינטראקטיבית – לחצו על התמונה

תגובת פז: השמירה על הסביבה היא ערך עליון

יו"ר דירקטוריון פז הראל לוקר סירב להתראיין או להגיב באופן אישי לפניות "שקוף". מפז בתי הזיקוק אשדוד נמסר כי "בית הזיקוק אשדוד רואה את השמירה על הסביבה כערך עליון, פועל רבות לצמצום פליטות ועומד בדרישות המחמירות של המשרד להגנת הסביבה". בהתייחס לתקלה השבוע, מסרו בתגובה: "תקלה נקודתית בבית הזיקוק שטופלה לא מכבר, גרמה לעשן מוגבר מהלפיד. אנו נמצאים בקשר עם הגורמים הסביבתיים".

המשרד להגנת הסביבה ביקש למסור כי אנשיו "מפקחים על מפעלי התעשייה באזור אשדוד, בין היתר, באמצעות סיורי פיקוח, בדיקות פתע בארובות המפעלים, מכשירי ניטור רציף בארובות המפעלים, בדיקות לזיהוי דליפות לא מוקדיות וניטור סביבתי".

בהתייחס לתקלה השבוע, מסרו כי: "בעקבות תקלה באחד ממתקני הייצור בבית הזיקוק באשדוד נגרמת פליטה לא מבוקרת של עשן מהלפיד במהלך השעה האחרונה. המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר כיווני הרוח ונתוני תחנות הניטור במרחב ובשלב זה לא נרשמה עלייה משמעותית בריכוזי המזהמים הנמדדים. צוות כונני איגוד ערים להגנת הסביבה אשדוד חבל יבנה יצאו לשטח, והמשרד מנהל קשר ישיר עם המפעל לסיום מהיר של האירוע. המשרד ידרוש הגשת תחקיר באופן מיידי. בשלב זה לא נמדדים ערכים חריגים באיכות האוויר במרחב. המשרד יעדכן את התושבים והגורמים הרלוונטיים ככל שיידרש".