ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בסוף 2019 כתבנו פה על חבר ח"כ ממפלגת "כולנו", פנטהון סיום, שמיהר להעסיק שלושה יועצים פרלמנטריים עם פיזור הכנסת ה-20 – בתקופה שבה בחירות היו פחות באופנה. מה עשו שלושת היועצים הללו בתקופה שבה הכנסת בפגרה והפעילות הפרלמנטרית למעשה לא קיימת? אנחנו יכולים לדמיין שלא הרבה, והכול על חשבון כספי ציבור.
מאז עברו כמה מערכות בחירות, ועם ריבוי הח"כים המתפטרים לאחרונה, יצאנו לבדוק אם חברי הכנסת החדשים מתכוונים להעסיק שלושה יועצים פרלמנטריים מיותרים. אז נתחיל מתמונת המצב הנוכחית: נכון לכתיבת שורות אלו אף אחד מהח"כים החדשים – יום טוב כלפון (ימינה), מישל בוסקילה (תקווה חדשה), טלי פלוסקוב (הליכוד) ושרון רופא אופיר (ישראל ביתנו) – לא מעסיק יותר מיועץ אחד.
זה יפה, אבל כאן זה מסתיים: אף שניסינו לחלץ הבטחה שכך זה גם יישאר – העלינו חרס בידינו. לא הצלחנו לחלץ התחייבות מאף אחד מבאי המשכן הטריים שלא יבזבזו את הכסף שלנו על עובדים שלמעשה ייוותרו חסרי כל מעש. כדי לפתור את הסוגיה ולא לחכות שחברי הכנסת "יעשו את הדבר הנכון" – פנינו לוועדה הציבורית בבקשה להגביל העסקת יועצים פרלמנטריים בתקופת בחירות.
על פי הכללים, חבר כנסת שנכנס בתקופה הזו לתפקיד הוא שווה ערך לכל ח"כ אחר וזכאי לתנאים מלאים ושווים: משכורת, רכב צמוד ושלושה יועצים פרלמנטריים. על משכורת ורכב אנחנו לא מצפים לוותר, אך נשאלת השאלה לאיזה צורך יישכרו היועצים? מה יעשו במסדרונות הריקים מעשייה? ארבעת הח"כים החדשים צפויים בחודשים הקרובים להציג עשייה פרלמנטרית זניחה. זה לא באשמתם – הכנסת בפגרה לקראת הבחירות, ולמעט ימים מיוחדים שנקבעים בהסכמה בין האופוזיציה לקואליציה אין פעילות פרלמנטרית.
נתחיל מח"כ בוסקילה. מבדיקתנו עולה שהוא מעסיק יועץ אחד בלבד. ניסינו לפנות אליו כדי לברר אם הוא מתחייב שלא לקחת יועצים נוספים אך זה לא ענה לפניות חוזרות ונשנות בנושא. חבל. כלפון, מסתבר, מעסיק יועץ אחד שעבד אצלו בעבר ונזרק כמוהו מהכנסת. משיחה איתו הוא הסביר כי הוא לא מחפש יועצים חדשים אבל גם הוא לא מתחייב שלא לעשות זאת בהמשך. גם פלוסקוב אמרה שתעסיק יועץ אחד אבל לא רצתה להתחייב שכך יישאר המצב. רופא אופיר, שנכנסה אחרונה לכנסת, טרם ביקשה להעסיק יועצים ובשיחה איתה אמרה שלא תעסיק שלושה. אבל לא אמרה אם תעסיק אחד או שניים.
השורה התחתונה היא זאת – נכון להיום נראה שלא מתבצעת העסקה מיותרת של יועצים פרלמנטריים על ידי הח"כים החדשים שנכנסו למשכן. אלה בשורות טובות. הבשורות הרעות הן שהפתח הזה עדיין קיים. שום דבר, חוץ מביקורת ציבורית, לא עוצר את הח"כים החדשים או אחרים שיבואו בהמשך לבקש למנות יועצים נוספים שלא יעשו כלום – על חשבון הציבור. כדי לא לא להשאיר את הפתח הזה, פנינו לוועדה הציבורית לשכר חברי הכנסת ותנאיהם בבקשה לסגור את הפרצה. הבקשה פשוטה – הגבלה ליועץ אחד לח"כ שמושבע לאחר פיזור הכנסת.
אף שאנחנו מציינים פה רק את הח"כים החדשים, זו הזדמנות מצויינת להזכיר כי היו חברי כנסת שהעסיקו שלושה יועצים למרות עשייה פרלמנטרית אפסית בשנה האחרונה. לא שכחנו את יולי אדלשטיין (הליכוד) שהגדיל לעשות וניצל פרצה בחוק כדי לבקש (ולקבל) יועץ פרלמנטרי נוסף, רביעי במספר, בגלל שכיהן כמה ימים כיו"ר הכנסת ה-23. הבושה לא עזרה ואדלשטיין העסיק את היועץ הנוסף על חשבון הציבור בשביל כל הכלום הזה.
בקצה השני נמצא ח"כ בני בגין (תקווה חדשה) שלא העסיק בכנסת האחרונה אף יועץ ועדיין הצליח לעשות יותר מח"כ אדלשטיין. סביר גם להניח שהח"כים החדשים יעשו יותר ממנו בחודשיים בהם יכהנו בכנסת. נמשיך לעקוב.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק