ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אילו אינטרסים מקיפים את האחראית על ניהול חברת החשמל, מקורות, דואר ישראל רפאל ועוד עשרות חברות ממשלתיות שמשפיעות על חיינו? אנחנו עדיין לא יודעים. שלושה חודשים עברו מאז מינתה הממשלה את עו"ד מיכל רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות הממשלתיות. ואף שהסדר ניגוד העניינים שלה נערך (כחוק) טרם אישור המינוי בממשלה ולמרות פקעת האינטרסים הסובבת אותה – ההסדר טרם פורסם לציבור.
והסיבה לעיכוב הבלתי מתקבל על הדעת הזה? לפי משרד המשפטים, הם מחכים לרוזנבוים שתשחיר את האינטרסים המדוברים. כלומר – להחליט איזה מהאינטרסים שלה דווקא לא צריכים להיחשף לעין הציבור מטעמים כאלה ואחרים. מה עדיף לה שלא נדע. במשרד המשפטים הסבירו שמיד אחרי שרוזנבוים תתייחס – הם יוכלו לפרסם את ההסדר. רוזנבוים עצמה טוענת כי ההסדר עדיין נמצא בתיקונים וכי רק ביום חמישי האחרון קיבלה גרסה עדכנית שלו.
מינוי בכיר/ה בממשלה דורש הכנת הסדר ניגוד עניינים טרם המינוי. הרעיון הוא לוודא שאפשר למנות את האדם לתפקיד ושהוא לא שקוע באינטרסים שלא ניתן לטפל בהם. ואכן הסדר כזה כבר נערך לרוזנבוים. עוד לפני שמונתה לתפקיד, נמסר לה על ידי הייעוץ המשפטי שעליה להיפטר ממשרד עורכי הדין שלה. אבל זה היה עוד לפני ה-10 במרץ השנה, ומאז עברו כבר שלושה חודשים. רוזנבוים החלה את עבודתה בתחילת אפריל אבל ההסדר טרם פורסם.
עיכוב כזה הוא בלתי סביר בכל קנה מידה. קחו לדוגמה מינוי אחר של אדם בעל פקעת אינטרסים משמעותית – מזכיר הממשלה שלום שלמה. שלמה מונה לתפקיד מזכיר הממשלה ב-24 ביוני. ב-29 ביוני ההסדר שלו כבר פורסם. כך גם עם פקידים בכירים אחרים – ההסדר מתפרסם בשקיפות באתר משרד המשפטים ימים ספורים אחרי כל מינוי.
עיכוב כזה יכול לספר לנו משהו על מידת (חוסר) השקיפות של ההסדר הצפוי או על רשימת האינטרסים הארוכה שתופיע בו. גם ההסדר של שלום שלמה היה מושחר בכבדות, דבר שכמעט הפך אותו לחסר ערך. לדוגמה, ערב לפני ההצבעה בממשלה על הזזת התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה, הסתבר ששלמה שימש עד כניסתו לתפקיד כיועץ לבזן. שלמה נמנע מלעסוק בהחלטה זו, אך רשימת הלקוחות שלהם ייעץ מעולם לא פורסמה במלואה לציבור.
ומה אנחנו צפויים לראות (או לא לראות אם חלקי ההסדר יושחרו) בהסדר ניגוד העניינים של מנהלת רשות החברות הטרייה? רוזנבוים היא בת הזוג של היועץ האסטרטגי אלי קמיר, שהיה בעבר שותף עסקי של היועץ האסטרטגי ישראל בכר (פקעת אינטרסים בפני עצמה) ובעל חברת הייעוץ "קמיר". קמיר מספק שירותי ייעוץ לשורה ארוכה של חברות מתחומים שונים: בתחום המלט למונופול המלט "נשר" בבעלותו של לן בלווטניק, שמחזיק גם בערוץ 13 (שלו הוא גם מייעץ). בנוסף הוא מספק שירותי יח"צ לקרן למדענים צעירים על שם בלוונטיק, קרן שנותנת 100 אלף דולר למדענים ישראלים מבטיחים.
קמיר ייעץ לחברות הגז, ביניהן נובל אנרג'י. בתחום התשתיות הוא ייעץ בעבר למקורות (חברה ממשלתית), ולפי האתר שלו גם לחברות העוסקות במסילות רכבת וסלילת כבישים. חברת הייעוץ של קמיר גם מתיימרת להכיר לעומק את התחום הביטחוני בישראל הנוגע בחברות כמו תעשייה אווירית שעומדת בפני הפרטה. הוא מתמחה גם בתחום התעשייה, התיירות, הביוטכנולוגיה והקמעונאות ובין היתר ייעץ ליצרנית "אוראו" ו"מילקה", כלומר חברת המזון קראפט והיבואנית דיפלומט, בעניין רפורמת סימון המזון.
קמיר מייעץ גם לחברת דש שמוזגה עם מיטב ונמצאת בבעלות חברת BRM (חברה בבעלותו של ח"כ ניר ברקת מהליכוד). עוד היא מייעצת למיזם חוות הרוח בגולן. ולתפארת מדינת ישראל, קמיר מעניק שירותי יחסי ציבור לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
קמיר, נזכיר, קיבל בעבר שכר ייעוץ בגובה 40 אלף דולר בחודש. הוא נחקר בעבר גם בחשד להצעת שוחד לשופטת הילה גרסטל – בתיק שלימים נסגר. על פי החשד, קמיר בדק עם גרסטל המקורבת לו אם תסכים להתמנות לתפקיד היועמ"ש בתמורה לסגירת תיק מעונות רה"מ (שבו הורשעה לבסוף שרה נתניהו בעסקת טיעון).
המינוי של רוזנבוים אינו מפתיע. ב"כלכליסט" דווח עוד ביוני 2021 כי היא צפויה להתמנות לתפקיד. מי שדחף את המינוי – אותו מינוי שרצה גם השר האחראי הקודם דודי אמסלם מהליכוד – הוא שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) המקורב לקמיר עצמו.
חשוב להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של הקשרים שלה ושל בן זוגה על עבודתה של ראש רשות החברות. אם למשל בקרוב יופרטו דואר ישראל, התעשייה האווירית או חברה ממשלתית אחרת – מהצד השני יהיו הלקוחות של קמיר.
גם אם נניח שרוזנבוים היא האישה המושלמת לתפקיד ראש רשות החברות הממשלתיות, עדיין אי אפשר להתעלם מפקעת אינטרסים לא ציבוריים הסובבת אותה, דבר שהופך את העיכוב בפרסום הסדר ניגוד העניינים שלה לבולט אף יותר.
תגובת משרד המשפטים: "טרם פרסום פומבי של הסדרי ניגוד עניינים אנו נדרשים להתייחסות בעל התפקיד לחלקים שיש להשחיר מההסדר, וזאת בהתאם להנחיות היועמש והדין. הליך זה נמצא בעיצומו, מייד כשיסתיים יפורסמו ההסדרים".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק